 |
/images/archive/gallery/296/505.jpg אוהדי פנתינאייקוס
צילום: אתר היורוליג  |
|
|
|
|
| הם לא המציאו את מחנות האוהדים (יש בערך 50) ולא את המכות (כולל אמבושים לאוהדי אולימפיאקוס), וגם אותם חוסר התחרותיות כבר הרחיק מהמגרשים. אבל בכל מה שנוגע לעידוד, אין גדולים יותר מאוהדי פנתינאייקוס. אפילו אוהדי מכבי מודים שהם שינו את תרבות העידוד ביד-אליהו. ומי שלא קופץ, גאברוס |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
אהרון ויסברג
4/5/2005 14:09 |
|
|
|
|
|
|
|
"ביציעי האולימפייסקי ארינה במוסקבה יהיו 8,000 רוסים , 4,000 ישראלים וכ-600 יוונים וספרדים. אבל לא אתפלא אם דווקא קולם של אוהדי פנתינאייקוס יישמע בדציבלים הגבוהים ביותר". כך אומרת הריטיני קיריצאקה, עיתונאית מאתונה, שממהרת להבהיר: "אני אוהדת אולימפיאקוס, וזו הערכה מקצועית בלבד. אני לא אוהבת את אוהדי פאו, הם מכנים אותנו'גאברוס' (שם של דג אדום). אין לזה הסבר רפואי, אבל כנראה שיש משהו במיתרי הקול היוונים".
שי אפוטקר, אוהד מכבי ת"א, מאשר. "אחרי שניצחנו את פאו בגמר בפריז, חגגנו בנמל התעופה 'אורלי'. פתאום שמעתי המון יווני מתקרב, שר שירי
אהבה לקבוצה שלו ומרעיד את הזכוכיות מרוב רעש. בהתחלה נבהלנו, זה נשמע כאילו באים לשם כמה מאות. בסוף התברר שהם חמישה".
האולמות ביוון הפכו בשנות השמונים לאימת אירופה. כולם זוכרים את הגליפאדה המיתולוגי של פנתינאייקוס ואת האולמות הקטנים והדחוסים של אריס ופאוק סלוניקי. 1,500 מקומות ישיבה, 2,000 צופים , 2,500 מעלות צלזיוס. מיליוני דרכמות הושלכו שם במרוצת השנים. האגדה מספרת שכשיוון עברה ליורו, הקפיד כל אוהד לשמור בביתו כמות מכובדת של המטבע הישן. שיהיה מה לזרוק במקרה של הפסד, או כשקבוצה טורקית תיקלע בטעות למשחק חוץ לא-סימפטי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אוברדוביץ' מדליק את הירוקים. צילום: אתר היורוליג
|
|
|
 |
|
 |
|
אוספים קרשים בנמל חיפה
|
|
|
 |
|
|
|
הפיינל-פור הראשון בת"א, לפני 11 שנים, הפגיש את פנתינאייקוס ואולימפיאקוס בחצי גמר לוהט. אלפי אוהדים הגיעו לישראל, מרביתם דרך הים. כדי למנוע התגוששויות היתה חלוקה ברורה: ספינת אוהדים אחת יצאה מיוון מלאה באוהדים ירוקים, השניה יצאה עם האדומים רק כעבור חצי יום. לא עזר. אוהדי פאו עגנו בנמל חיפה בשעת צהריים מוקדמת והעבירו את היום הראשון שלהם בארץ הקודש באיסוף קרשים, ולא לל"ג בעומר. כשאוהדי אולימפיאקוס ירדו מהספינה שלהם, הרבה אחרי רדת החשיכה, ארבו להם מאות ירוקים ואת התגרה ההמונית אי-אפשר היה לעצור.
בדרבי ניצחה אולימפיאקוס, אבל את תצוגת העידוד של אוהדי פאו זוכר אפוטקר עד היום, והוא גם משוכנע שהיא שינתה את תרבות העידוד בארץ, לא פחות. "זה היה מדהים", הוא משחזר. "הקבוצה שלהם הפסידה, אבל במשחק המאוחר בין ברצלונה לבדאלונה שמעת רק אותם. התיישבתי עם עוד כמה אוהדי מכבי ביציע של פנתינאייקוס, כי היה לנו ברור שלא נעודד את אולימפיאקוס, אחרי הכל הם אדומים. מאותו יום שינינו בהדרגה את דרך העידוד בשער 11. זה התחיל עם ה'אולה-אולה-אולה', המשיך בתנועות ידיים והתפוצץ כעבור חמש שנים, כשיד-אליהו הפך להר געש עם שירים שנמשכים לפעמים גם עשר דקות. זה היה שיעור מאלף". אוהדי אולימפיאקוס, אגב, היו עסוקים באותו זמן בתיעוד מזכ"ל פיב"א, בורה סטנקוביץ', מטיל את מימיו בשירותי ההיכל.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אוהדי אולימפיאקוס. לא פראיירים. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
שישה משחקים בשבוע
|
|
|
|
|
|
|
לפנתינאייקוס יש כ-30 חוגי אוהדים באתונה ופרבריה, וכ-20 נוספים ברחבי יוון כולה. אין חלוקה לענפים - כל נער שנרשם, הופך לבעל מקצוע ומקבל על עצמו התחייבות של ממש וגם צרות עם בנות המין היפה. "היו שבועות שהייתי בשישה משחקים. שניים בכדורסל ועוד אחד בכדורגל, בכדורעף, בכדורמים ובכדורסל נשים", מספר ניקוס אלפוס, חבר בארגון 'מד בויז'. " חברה שלי התחילה לבוא למשחקים כדי שהיא תוכל לראות אותי, אבל באיזשהו שלב כבר לא עמדתי בזה כי ההוצאות על כרטיסים הוכפלו, אז נפרדנו. מזל שרוב המשחקים התקיימו בסופי שבוע, כך שהצלחתי לסיים את הלימודים. בשבת הייתי יוצא מהבית ב-12 בצהריים וחוזר מאוחר בלילה. אמא שלי התחרפנה".
שער 13 הוא היציע שמתויג כמעוזם של הירוקים, ממש כמו שער 11 של מכבי ת"א, שער 5 של הפועל ת"א ושער 7 של אולימפיאקוס. שלושת ארגוני האוהדים החזקים ביותר של פאו הם'אתנס פאנס', ' קוקני קלאב' ו'אנקסרתיסי' (עצמאות), וקשה לומר ששוררת ביניהם אחוות לוחמים. "זה קצת מוזר, אבל יש המון סכסוכים וריבים", מספר ת'אנוס חריטאטוס, יו"ר ה'גרין ווב פאנס', שדווקא עובדים בשיתוף פעולה מלא עם אלפוס וה'מד בויז'.
לא כזה מוזר. גם בישראל זה קיים.
"באמת? טוב, אני לא יודע אם לשמוח בשבילנו או להיות עצוב בשבילכם. אנחנו, למשל, כמעט ולא הגענו למשחקי הכדורגל השנה. הנהלת הקבוצה קבעה מחירים אסטרונומיים לכרטיסים, וכשניסינו לעשות מחאה נתקלנו ב'אתנס פאנס', שמזוהים עם ההנהלה וטירפדו כל מהלך שניסינו לעשות. ה'אנקסרתיסי', לעומת זאת, הם אנטי לכל דבר. אני לא מבין בשביל מה הם אוהדי פאו בכלל".
ואיך זה מתבטא ביציע?
"במשחקים המכריעים, כשהתחלנו להגיע, ישבנו בצד השני של האיצטדיון ולא היה חיכוך עם הארגונים האחרים. אבל כשאנחנו התחלנו שיר, הם הצטרפו אלינו, ולהיפך. את הריבים אנחנו משאירים בצד. פאו מעל לכל".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
האוהדים של פאו בפעולה. כ-50 חוגי אוהדים שונים. צילום: אתר היורוליג
|
|
|
|
|
|
|
שינויים בהרגלי הצריחה
|
|
|
|
|
|
|
למרות הגישה הבריאה של חריטאטוס וחבריו, קשה להתעלם מהקרחות הגדולות שנצפו ביציעי האולם האולימפי באתונה לאורך העונה. לאלפוס יש הסבר מעניין: "בשנתיים הקודמות ה-OAKA שופץ לקראת האולימפיאדה, ופאו עברה לאולם של ספורטינג, שבו יש פחות מ-2,000 מקומות. אנשים פשוט התרגלו לחיות בלי כדורסל. תוסיף את הזכייה של נבחרת הכדורגל ביורו ואת העובדה שפאו נשארה בודדה בצמרת הליגה היוונית, וזה מתכון ליציעים ריקים".
אבל עם כל הכבוד לשיפוצים, להרגלים, לכדורגל ולחוסר התחרותיות, גם הם לא עמדו מול השנאה התהומית בין היוונים לטורקים. סדרת רבע גמר היורוליג בין פאו לפילזן החזירה למוקד את הפוליטיקה בין שני עמים שלא ממש מחבבים זה את זה. היו בה אלימות, גידופים, יריקות ומטבעות, ולא היה בה כסא אחד ריק. לא ב-OAKA ולא באבדי איפקצ'י. "בשבוע אחד הרגשנו איך הימים הטובים של סוף שנות השמונים חזרו", מתרגש חריטאטוס. "המשבר בכדורסל היווני נמשך, אבל אנחנו לפחות יצאנו ממנו. הסדרה הזאת החזירה את פאו למרכז הבמה, ולא רק בגלל הפיינל-פור. פתאום כולם שוב דיברו על כדורסל, על חשיבות הניצחון. אפילו חלק מה'גאברוס' שמחו שניצחנו את הטורקים".
קיריצאקה מאששת את דבריו של חריטאטוס. "כן, רציתי שפאו ינצחו. אני אדומה לגמרי, אבל הצבעים שלי הם קודם כל כחול ולבן. אתה יכול לשנוא את הקבוצה היריבה ואת האוהדים, אבל בסופו של דבר כולנו יוונים".
"סלוניקי כן, פריז כן, בולוניה כן, מוסקבה - לא", נכתב בכרזה שנתלתה במשחקי הבית האחרונים של פאו. האוהדים מוחים על מחירי החבילות למוסקבה, שנעים סביב ה-1,000 יורו. "כנראה שאנחנו לא מספיק חשובים כדי להיות בפיינלפור", מלין חריטאטוס ומבטיח שאת המשחק מול מכבי ת"א יראה בטלוויזיה. "לאוהדים היה חלק גדול בהצלחה של הקבוצה בעשור האחרון, וציפינו שהנשיא פאבלוס ינאקופולוס יסבסד את החבילות. הוא לא עשה את זה, אז לא נהיה שם. במוסקבה יהיו בעיקר תיירים בירוק, לא אוהדים. אתם צריכים לשמוח, זה הצ'אנס של אוהדי מכבי ".
|
|
|
|
|
|
|  | | לאקוביץ' מול סולומון, במלחמת העולם מול פילזן. צילום: אי-פי
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
