 |
/images/archive/gallery/299/439.jpg תמונה מארכיון הכדורגל של צסק''א
צילום: צסק''א פוטבול  |
|
|
|
|
| את השחקנים שהיא רצתה גייסו לצבא, אלה שביישו את הפירמה נענשו בצביעת קירות בסיביר והמופרעים נשלחו לשדה הקרב. היא לקחה עשרות אליפויות וגביעים, טסה במטוסים צבאיים ושודרגה למעמד של נבחרת. קבלו את צסק"א מוסקבה, הקבוצה שהצליחה לטשטש את הגבולות בין ספורט לגאווה לאומית |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
אביעד פוהורילס
4/5/2005 21:43 |
|
|
|
|
|
|
|
חודש יוני 1941 היה אחד המכריעים בהיסטוריה של בריה"מ. גרמניה הנאצית פלשה לשטחים הרוסים במה שכונה "מבצע ברברוסה", כשהיעד הסופי של היטלר היתה כמובן הבירה מוסקבה. הסכנה הקיומית לא הפסיקה את מחזור הליגה של ה-12 ביוני , בו היתה אמורה צסק"א מוסקבה לפגוש בקייב את דינמו. שחקני צסק"א הגיעו בשעת צהריים אל מרכז קייב וחזו במחזה מדהים. לא רחוק מהם, ברחוב הראשי, צעדו אלפי מפגינים פאשיסטים עם שלטי ענק בגנותם של רוסיה וסטאלין, עליהם היה כתוב: "זמנכם הגיע, עוד מעט נשחט את כולכם".
היה
די ברור שבאווירה הזאת, כל תוצאה מלבד הפסד של צסק"א יסתיים בטבח המוני. למרות שפלוגות הצבא האדום היו פרושות סביב האיצטדיון, כרגיל במשחקי צסק"א, יצא כרוז למרכז קייב והודיע כי בשל המצב המשחק יידחה, ומי שרכש כבר כרטיסים, כדאי שישמור אותם למועד החדש שייקבע. המשחק התקיים בסוף המלחמה, 4 שנים אחר-כך. הוא היה אות הפתיחה לעונת45', בעידן שאחרי המלחמה. האוהדים נהרו בהמוניהם לאיצטדיון בקייב, חלקם עם דמעות בעיניים ובידיהם כרטיסים מיוני41'. צסק "א ניצחה 1:3.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
שחקני קבוצת הכדורגל של צסק"א. צילום: צסק"א פוטבול
|
|
|
 |
|
 |
|
מסטיקים תמורת קוויאר
|
|
|
 |
|
|
|
עבורנו הישראלים, ההיסטוריה של צסק"א מתחילה ביום הולדתו ה-23 של מיקי ברקוביץ', ב-17 בפברואר 1977, עת התכנסו בעיירה הבלגית הזעירה וירטון מכבי ת"א וצסק"א מוסקבה, קבוצת הצבא האדום הסובייטי הגדול והמאיים, וגם קצת עוכר ישראל באותם זמנים. 800 צופים נדחקו וראו את מכבי מנצחת 79:91, מה שהוביל חודשיים אחר-כך לזכייה היסטורית בגביע אירופה, הרבה בגלל שני נצחונות טכניים 0-2 על צסק"א, שסירבה להגיע לת"א, וכמוה זבריובקה ברנו הצ'כית.
מיקי ומוטי בנו קריירה שלמה על אותם סיפורי מפגש במסדרונות האולם והמלון, עם נציגי ממלכת הרשע מעבר למסך הברזל, במשך השנים. אנטולי מישקין ואלז'ן זארמוחמאדוב החליפו עם ברקוביץ' וארואסטי מסטיקים, גרבי ניילון ומכנסי ג'ינס בתמורה לאגרטלים מקריסטל וצנצנות קוויאר מהים השחור. בצסק"א גם שיחק ולדימיר טקאצ'נקו, 2.23 מטר גובהו, שרק העצים את הפחד מהלא נודע.
ההפסד למכבי התקבל רע מאוד במוסקבה, ולמעשה סימן את סוף התקופה הגדולה של צסק"א בכדורסל האירופי. לאחר 4 זכיות בגביע אירופה - האחרונה ב-1971 - נדרש מאמנה היהודי והאיש החזק בכדורסל הסובייטי, אלכסנדר גומלסקי, לתת תשובות במפלגה. אחד מתירוציו היה שקבוצה מאסיה עם שחקנים אמריקנים, זכתה בסופו של דבר בגביע אירופה. יכול להיות שחוש ההומור של גומלסקי הציל אותו ממחנה עבודה בסיביר, אבל עובדה שהוא המשיך להוביל את הכדורסל הרוסי והנבחרת, ואף הביא מדליית זהב אולימפית בסיאול 1988.
שבתאי קלמנוביץ', מי ששוחרר מהכלא הישראלי בעסקת חילופי מרגלים והצעיד את ז'לגיריס קובנה לזכייה היסטורית באליפות אירופה, סיפר השבוע על גומלסקי: "סאשה עשה מה שהוא רצה בכדורסל הרוסי. אם היה איזה שחקן שהוא רצה, הוא נתן הוראה וגייסו אותו לצבא, ואם הוא סתם לא רצה שהבן אדם יילך לדינמו או למקום אחר, הוא היה מגייס גם אותו".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אלכסנדר גומלסקי, נדרש לתשובות במפלגה. צילום: ארכיון צסק"א
|
|
|
|
|
|
|
כוכב על בגובה מטר ארבעים
|
|
|
|
|
|
|
מסתבר שלא רק מכבי היא הקבוצה של המדינה. צסק"א המציאה את המושג הזה בזכות הספונסר אדיר המימדים שלה - הצבא האדום - שהעניק לה יתרון מכריע. יש לה 24 אליפויות בריה"מ בכדורסל ועוד 11 אליפויות רוסיה, בעידן שאחרי נפילת הקומוניזם. תוסיפו 7 כתרים של קבוצת הכדורגל ו-32 זכיות של ההוקי קרח, ענף אותו חיבב במיוחד ליאוניד ברז'נייב, מזכיר המפלגה בשנות ה-60, ה-70 וה-80, ותתחילו להבין את עוצמתה של צסק"א.
פירוק בריה"מ פגע אנושות בספורט. הצבא, שהיה מטיס את צסק"א למשחקיה, נאלץ לסגת בחזרה לבסיסיו ברוסיה, והספורט בתחילת שנות ה-90 שקע בעליבות שגבלה בהתרוששות מחרידה. השינוי התרחש בסוף שנות ה-90, עם כניסת האוליגרכים. אותם בעלי הון שבזכות קשריהם עם ההנהגה, השתלטו על משאביה הכלכליים של רוסיה וצברו הון אגדי. קחו למשל את מיכאיל פרוחוב, שהתאמן אצל גומלסקי בצעירותו והיום הוא נשיא "אנקסים בנק". פרוחוב חגג את יום הולדתו בתאילנד, הזמין 10 אלפים ממקורביו, ושילם על כך 25 מיליון דולר. אגב, פרוחוב לא מסתובב עם פלאפון, ולהגרלת היורוליג בברצלונה הגיע במטוס פרטי. עוד נחזור אליו.
סיפורו של מועדון צסק"א מתחיל לפני יותר מ-100 שנה . בסתיו של 1900 פרשה קבוצת ספורטאים המתמחה בגלישת שלג ממועדון הגולשים המוסקבאי MKL, והחליטה לארגן מועדון חדש. ב-26 ביוני 1901 קיבלו אישור ממשרד הפנים לקרוא למועדונם בשם חדש, OLLS. יו "ר המועדון החדש הוחלף אחרי תקופה קצרה בפיוטר גאנינג, אישיות חשובה ששימש כעסקן, עיתונאי, יו"ר הליגה המוסקבאית בגלישת שלג ואף החזיק בשיא רוסיה בקפיצה לרוחק ולגובה מהמקום.
בזכות מאמציו של גאנינג, יכלו רצי השלג לעסוק גם בענפי הספורט הקיציים, למרות שבמועדון הסקי שלו חל איסור השתתפות על נשים (שיכלו להגיע על תקן אורחות). גאנינג היה אחד הראשונים ברוסיה, ואולי בעולם, שהבין את חשיבותה של תורת האימון. חוץ מספורט השלג המצליח החלו לפתח גם איגרוף, אתלטיקה קלה, רכיבה על סוסים, כדורסל, כדורעף, היאבקות וכדורגל. בכל ענף היו מדריכים אשר הופקדו על בחירת אנשים לתחרויות ולאימון קבוצות ברמות שונות, כשהקבוצות של המתחילים אומנו בידי הספורטאים בקבוצה הראשונה.
הכדורגל ברוסיה התחיל להתפתח ב-1911, עם צמיחת הערים הגדולות מוסקבה, אודסה, חארקוב וקייב, וקיבל תשומת-לב בבירה סנט-פטרסבורג, בעידן שלפני המהפכה הבולשביקית של 1917. מחסור גדול במהנדסים, טכנאים ועובדים עם הכשרה, גרם להבאת עובדים זרים מבריטניה וגרמניה, ואלה הביאו את בשורת הכדורגל, האהוב כל-כך במולדתם. הם הקימו קבוצות משלהם, ולימדו את המקומיים לשחק. במוסקבה צצו ליגות מקומיות כמו פטריות. הרבה כשרונות גדולים התרוצצו במגרשים של מוסקבה, אבל בשנות ה-20 דיברו כולם על פאבל סבוסטיאנוב. גוץ בגובה 1.40 מטר , חזק כמו כלבם של בני בסקרוויל. שליטתו בכדור היתה אבסולוטית, והאגדה מספרת שאף אחד לא ראה אותו מעולם נופל על הדשא. ב-27 באפריל הוציא משרד הביטחון של בריה"מ פקודת יום, בה הורה על הקמת אירגון ספורטיבי האחראי על הכנת בני נוער לשירות בצבא. המדינה לקחה תחת חסותה את ה-OLLS, וב-23 בפברואר 1927 נפל דבר: שר ההגנה הסובייטי הודיע על שינוי השם לצסק"א - צנטרלניי ספורטובני קלורב ארמי-"מועדון הספורט הצבאי המרכזי".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
תמונה מארכיון הכדורגל של צסק"א מוסקבה
|
|
|
|
|
|
|
הספורטאים מקבלים קל"ב
|
|
|
|
|
|
|
ב-1952 חזרה בריה"מ למשחקים האולימפים בהלסינקי, אבל כיוון שעדיין לא היתה נבחרת כדורגל מסודרת, שודרגה צסק"א למעמד של נבחרת לאומית. שני מפגשים מול נבחרת יוגוסלביה העצימו את השנאה בין סטאלין למנהיג היוגוסלבי טיטו, שהתחילו את מלחמת העולם השניה כידידים קרובים, וסיימו אותה כאויבים. משחק אחד הסתיים בתיקו 5:5 ובשני ניצחו יוגוסלביה וטיטו את סטאלין 1:3, בדרך לשלב הבא. סטאלין הזועם פירק את הקבוצה, ושלח את שחקניו לסייד קירות קסרקטינים בקמצ' טקה. הצבא הרוסי, הכוח החזק ביותר ברוסיה, הפך את קבוצות הספורט שלו לבלתי שבירות, והשתמש בשליטתו המוחלטת על כל מנגנוני הכוח במדינה, למימוש האינטרסים שלו. נערים בני 15 אותרו במחוזות נידחים והובאו לעיר הגדולה. אחרים, שהיה סיכוי שיבחרו לשחק ביריבותיה של צסק"א, פשוט גויסו לצבא, ומשם הדרך לצסק"א היתה קצרה.
ימי מלחמת העולם היו קשים ובריה"מ היתה בסכנה קיומית. בעוד כל הספורטאים גויסו למאמץ המלחמתי, קיוו בכל זאת במוסקבה כי הניצחון יגיע, ולכן הוחלט לשמור על האוצרות הלאומיים של המדינה: פסלים, ספריות, חפצי אמנות ותרבות וכמובן הספורטאים של צסק"א. למרות שהשחקנים עצמם הסכימו לשרת בחזית, אסר עליהם מפקד הצבא להסתכן לשווא. קצינים נשלחו לעזור בפינוי האוצרות במוזיאונים והחבאתם, ואילו חיילים פשוטים, שהיו קשורים למועדון, קיבלו משימות שמירה קרוב לבית.
שורה אובארוב, עוד לפני מכבי ת"א, שיחק בנבחרת בריה"מ במונדיאל 1990 באיטליה ועמד בשער היריבה הגדולה דינמו, שהיתה כפופה למשטרה הרוסית. אובארוב קיבל דרגות קצונה, פיקטיביות משהו: "הייתי אולי פעם אחת במשטרה כל החיים שלי. היה לי תפקיד כקצין של העברת אנשים מהמעצר לבית הכלא, אבל זה היה רק כדי לרשום בספרים. כילד גרתי בעיר קטנה, 100 ק"מ ממוסקבה, ויום אחד, כשהייתי בן 16, בא אליי מישהו ואמר שעקב אחריי והוא רוצה שאבוא למוסקבה לשחק בדינמו".
שורה נזכר ביריבות עם צסק"א ונושם לרווחה: "בימי הקומוניזם, היה קצת מסוכן לשחק בצסק"א. המשמעת שלך היתה צריכה להיות 100 אחוז, אחרת היית בבעיה. קח לדוגמה את השחקן שלהם, חידיאטולין. הוא היה שחקן גדול אבל עשה הרבה בעיות משמעת. יום אחד נמאס להם ממנו, והם שלחו אותו לארטילריה באוקראינה. בגלל שהם היו קבוצה של הצבא, היתה להם יכולת להעניש. אני הייתי במשטרה, מה כבר היו יכולים לעשות לי? ".
דווקא הכדורגל לא היה הצד החזק בצסק"א. למרות 7 אליפויות, המועדון נותר בצל המאבק בין שני המועדונים האחרים של מוסקבה - דינמו וספרטק - ודינמו קייב. כל קבוצה גדולה ייצגה למעשה נבחרת לאומית: דינמו קייב את אוקראינה, אררט את ארמניה ודינמו טביליסי את גרוזיה, שלא לדבר על הקבוצות המוסקבאיות.
אבל בחלקה של צסק"א נפל הכבוד הגדול לזכות בדאבל הסובייטי האחרון של 1991, רגע לפני שהקומוניזם החזיר ציוד ונעלם מהקרמלין. ואסילי איבאנוב שיחק שם לפני שהגיע להרצליה ומכבי חיפה, והיה שותף לגדול הישגיו של המועדון, הדחת ברצלונה מליגת האלופות עם 2:3 מדהים בקאמפ-נואו. איבאנוב מספר שראשי קבוצתו עד כדי כך לא האמינו בשחקנים, שלכל אחד מהם הובטח סכום עצום באותם ימים- 20 אלף דולר - אם ידיחו את בארסה. רק מעט שחקנים באמת קיבלו את הכסף.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
שורה אובארוב. "היה קצת מסוכן לשחק בצסק"א". צילום: ארכיון
|
|
|
|
|
|
|
שר ההגנה יושב ליד אברמוביץ'
|
|
|
|
|
|
|
הכדורגל היום פורח בזכות רומן אברמוביץ'. צסק "א נתמכת בידי "סיבנפט", חברת נפט עצומה בשליטתו, המעניקה לקבוצה 55 מיליון דולר ל-3 עונות , כשהתקציב בפועל עומד על 55 מיליון דולר בעונה. יחסיו הטובים עם הנשיא ולדימיר פוטין נותנים לאברמוביץ' שקט, אבל מחייבים אותו לתרום לקהילה. כך, לדוגמה, מונה אברמוביץ' למושל צ'וקוטקה, איזור כמעט שומם בצפון סיביר, אליו הזרים 200 מיליון דולר לתשתיות. והנה, כדי להבין את ההיררכיה, סדר הישיבה במשחק ליגה בין צסק"א לסמארה: בשורה העליונה בתא הכבוד אברמוביץ', לצידו שר ההגנה הרוסי איבאנוב. כמה שורות מתחת, נשיא צסק"א יבגני גינר, עם הבוס של סמארה, גם הוא איל נפט ונדל"ן.
את קבוצת הכדורסל מוביל היום המנכ"ל הכליכול סרגיי קושינקו, יד ימינו של המילארדר פרוחוב. בתחילת שנות ה-90 קושינקו יצק יסודות מתוך העפר, והקים בעיר פרם את את אוראל גרייט שהפכה לאלופת רוסיה. הוא עבר לצסק"א כדי להחזיר עטרה ליושנה, וזו היתה פעם ראשונה ברוסיה שמנג'ר עובר למחנה של היריבה הראשית. קושינקו הוא קפיטליסט לכל דבר, ומאמין בליגה רוסית חזקה, אבל התחרות הפיננסית, בינתיים, הרסה את הליגה. בעוד שבדינמו מוסקבה או בקאזאן מדברים על 8 מיליון דולר תקציב, בצסק"א, המנוהלת עלידי קונצרן "נורילסקי ניקל", המספרים נוסקים ל-20 מיליון , 30, אולי יותר, רק שיביאו גביע.
עיתונאי רוסי בעיתון החשוב ברוסיה,'ספורט אקספרס', ביקש להישאר אנונימי כדי להתבטא בחופשיות: "לצסק"א חסרו בשנתיים האחרונות ניסיון והברקות של המאמן דושאן איבקוביץ', שהוא מאמן גדול אבל לא כל-כך יצירתי בזמן האחרון. הרמה של השחקנים הרוסים בירידה גדולה, ורואים את זה בנבחרת. צסק"א לקחה אמריקנים שלא מצאו את מקומם ב-NBA, ופיתתה אותם בחוזים'מלוכלכים'. אני חושב שלשופטים יש השפעה גדולה על מה שיקרה. יש לי הרגשה שהם ירצו למצוא חן בעיניי המארחים".
ואלכסנדר גומלסקי? הוא סוגר עכשיו מעגל. מספרים שהוא מנהל קרב מאסף נגד הסרטן שמקנן בו ורופאיו עושים בשבועות האחרונים את כל המניפולציות האפשריות, כדי שיוכל לזכות לראות עוד בחייו את צסק"א סוגרת חשבון עם מכבי על ההשפלה ההיא בווירטון. זו תהיה גם נקמתו הקטנה של אותו טקאצ'נקו, שלא ידע למנף את גופניותו יוצאת הדופן, ומוצא עצמו היום ברחובות העיר הגדולה, כמו איש מכוכב אחר, מעידן אחר: יעד קרקסי לצילומי רחוב של עוברי אורח נלהבים.
|
|
|
|
|
|
|  | | רומן אברמוביץ', מחזיק כיום את קבוצת הכדורגל. צילום: אי-פי
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
