 |
/images/archive/gallery/224/143.jpg מאורו קאמרונסי מול אנדראה פירלו
צילום: אי-פי  |
|
רגע האמת של מילאן, יובנטוס, קייבו ופיורנטינה |
|
שני משחקי עונה יתקיימו ביום ראשון באיטליה, אחד על האליפות ואחד על החיים. הרוסונרי מאבדים אוויר, יובנטוס מחרימה את התקשורת, והוויולה תנסה להישאר מעל למים ובדרך גם לקבור את אגדת החמורים המעופפים של ורונה |
|
|
|
|
|
 |
בשעה שמרבית הליגות הבכירות באירופה כבר מוכרעות, באיטליה המירוץ הדו-ראשי בין מילאן ליובנטוס ימשיך בעימות ישיר ביניהן ביום ראשון בסן סירו (16.00, שידור ישיר ספורט 5 פלוס). ארבעה מחזורים לסיום, שתי הקבוצות צמודות בצמרת והכרעת פלייאוף, לראשונה מאז 64', נראית יותר מריאלית. במקרה של שוויון נקודות, הפרש שערים לא תופס באיטליה, ושתי הקבוצות יאבקו בשיטת גביע של בית-חוץ על כל הקופה.
לאורך שלבים רבים של העונה, מילאן הציגה כדורגל יותר משכנע ונראתה יותר כמו אלופה, גם באיטליה וגם באירופה, אבל בשבועות האחרונים הרוסונרי כמעט כורעים תחת עומס המשחקים, השרירים נתפסים והלחץ המנטאלי
מחלחל. "אנחנו לא לגמרי מרוצים מהכושר שלנו בתקופה האחרונה" הודה אנצ'לוטי, "אבל נותרו רק עוד חמישה משחקים לסיום העונה ואין לנו פציעות משמעותיות, ואני מאמין שנוכל ללכת עד הסוף גם בשתי החזיתות". הליגה האיטלקית הורחבה השנה ל-20 קבוצות, הסגל של אנצ'לוטי לא נהיה צעיר יותר, ומילאן מגיעה אחרי חוויה לא נעימה בהולנד מול פ.ס.וו, שהפכה לקבוצה הראשונה העונה שתוקעת לה שלישייה במשחק אחד (להוציא את אודינזה בגביע, במשחק עליו מילאן ויתרה מלכתחילה). "ראיתי כבר את השדים מלה קורוניה חוזרים" הודה אלסנדרו נסטה, "לא הצלחנו לשלוט בקצב המשחק והיה לנו הרבה מזל, אבל בסוף הכל הסתדר".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
קרלו אנצ'לוטי נושם לרווחה באיינדהובן. צילום: אי-פי
|
|
 |
 |
 |
 |
|
כוכבי הטיסה של דידה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
למרות העונה הגדולה של אנדריי שבצ'נקו והמנוע של גאטוסו-פירלו במרכז המגרש, הגיבור האמיתי של מילאן השנה הוא נלסון דידה, שמיקם את עצמו כשוער הטוב בעולם, ביחד עם בופון ופטר צ'ך. הדרך לשם לא היתה פשוטה. אחרי קריירה בויטוריה וקרוזיירו, דידה עבר ב-98' ללוגאנו השוייצרית, שיחק בה עונה אחת לפני שמילאן רכשה את הכרטיס שלו, רק כדי לשלוח אותו חזרה לברזיל, הפעם לקורינתיאנס. בסאו פאולו, דידה הוסיף אליפות וגביע בין-יבשתי, חזר למילאנו, התייבש על הספסל, טעה בגדול במשחק אלופות מול צ'לסי, הסתבך בפרשת הדרכונים המזויפים באיטליה, הורשע בבית משפט ושב בסוף העונה לקורינתיאנס. הקריירה האירופית נראתה גמורה והג'וב האיטלקי עלה לו בכך שראה את כל המונדיאל מהספסל, אבל איכשהו דידה שוב חצה את האטלנטי ב-02' ונכנס להרכב של אנצ'לוטי במקומו של אביאטי הפצוע והמזדקן. בניגוד למה שאפשר היה לצפות, השניים הפכו לחברים קרובים, כשאביאטי מפנה את המקום ועוזר לדידה להתאקלם.
מלבד היותו השוער עם הכי הרבה כוכבי טיסה ביקום, דידה הענק (1.95) התחיל לספק את הסחורה עם הצלות חתוליות מדהימות וכבש בסערה גם את ההרכב הראשון של ברזיל. החזיז שחטף בכתף בדרבי עם אינטר רק חיזק את המעמד שלו. בפעם הראשונה, ובתוספת אורליו גומש מאיינדהובן, ברזיל מתהדרת גם בהיותה ארץ ייצוא של שוערים מהרמה הגבוהה ביותר שיש. את הפירות יקצרו עשרות ברזילאים שיציפו בקרוב את אירופה. לשיאו, דידה הגיע בגמר הצ'פמיונס של 03' מול יובה, בו לקח שלוש בעיטות בדו קרב הפנדלים והפך לגיבור ביציע הדרומי של הסן סירו. מאז, מילאן ואנצ'לוטי לא עוצרים עם אליפות בשנה שעברה, אופציה לאחת נוספת וגביע אירופה שני בשנתיים האחרונות. אלמלא מילאן חוזרת עם הגביע ההוא, לא בטוח שאנצ'לוטי בכלל היה נשאר אדום-שחור.
אצל יובנטוס, שנה נוספת ללא תואר לא באה בחשבון ואת המשחק הזה באמת אסור לה להפסיד. לצערם של כ-12 מיליון איטלקים, היא מגיעה ללא מלך השערים המושעה שלה, זלאטן איברהימוביץ', עם דל פיירו וטרזגה בכושר מגומגם ואולי בעונתם האחרונה בדלה אלפי, עם יחסים צוננים בין המאמן לאוהדים וגם אחרי חרם על כלי התקשורת, חלקם כמובן בבעלות ברלוסקוני, שלטענתה בישלו מזימה כדי לפגוע בה בתקופה הכי עדינה של השנה. מעבר לקונספירציות, יובה לא ניצחה את מילאן בסן סירו מאז ה-1:6 המדהים שלה ב-97', ובהתחשב בלוח המשחקים שנותר לה (פארמה וקליארי בבית, ליוורנו בחוץ), הגברת הזקנה תסתפק גם בתיקו. גם הפסד שלה בסן סירו לא יסגור בהכרח את הסיפור, כיוון שמילאן פוגשת במחזור האחרון את אודינזה בחוץ, אבל ביובה לא ממש רוצים לסמוך על הזברות, שאולי יבטיחו מקום בצ'מפיונס עוד לפני הדקה ה-90. נשמע כמו 0:0, אבל התוצאה המאופסת התקבלה רק ארבע פעמים בעשור האחרון.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
דידה מקבל טיפול, אחרי פגיעת החזיז. צילום: רויטרס
|
|
 |
 |
דל פיירו וקנבארו. ליובה אסור להפסיד. צילום: אי-פי
|
|
 |
 |
 |
 |
|
רומיאו וג'וליה כבר לא גרים פה יותר
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בתחתית, מצבה של פיורנטינה ממשיך להיות אנוש, והפסד בחוץ לקייבו יקבור אותה כנראה סופית, בפירנצה כמעט מיואשים. קצת כמו עם ב"ש ולופא קדוש אצלנו, בטריבונות רוצים חזרה את אמיליאנו מונדוניקו, האיש שהעלה את הקבוצה לסרייה A ופוטר באמצע העונה לאחר סידרה של תוצאות שלא סיפקו את הבעלים דייגו דלה ואלה. היום, דלה ואלה מוצא את עצמו עם ניצחון בודד בעשרת המחזורים האחרונים ובמקום הלפני אחרון. למזלה של פיורנטינה, גם הצהובים-כחולים מוורונה בעצמם כבר עם רגל וחצי על העגלה לליגה השניה, ובכל מקרה נראה שלפחות אחת משתי הקבוצות היותר אהובות בליגה תיאלץ להחזיר ציוד. ואם עבור פיורנטינה יהיה מדובר בעוד פרק בהיסטוריה, קייבו עלולה להפוך להיסטוריה בעצמה.
קייבו, שמייצגת רובע קטן מפאתי ורונה, העבירה את כל חייה בליגות למקומות עבודה כקבוצה של המפעל המקומי, עד שלואיג'י קאמפדלי, קונדיטור יליד האזור שעשה קופה בתחום העוגות, החליט בשנות ה-90' להזרים כספים והקבוצה התחילה לטפס במעלה הליגות. היא ויתרה על מגרש פסטורלי על הנהר, ומאז, 2,000-3,000 האוהדים שלה הולכים לאיבוד ב'בנטדוגי' של הקבוצה הגדולה בעיר, הלאס. הליגה השניה נראתה גדולה עליה אבל קייבו המשיכה להצליח, הרבה מעבר לציפיות שלה עצמה, עד שקאמפדלי המודאג אמר יום אחד שהוא ייאלץ לשלם את הבונוסים לשחקנים ב'פנדורי', עוגת חג מולד ייחודית של העיר שהביאה לו את מירב הונו. אם אין לחם, שיאכלו עוגות.
הבלתי יאומן התרחש כשקייבו נפגשה עם הלאס לדרבי היסטורי בליגה השניה. גם הלאס היא לא מצמרת הכדורגל האיטלקי, אבל יש לה הרבה מסורת וגם אליפות אחת (85), ועבור הקהל שלה, אחד מהפנאטיים ביותר במגף, קייבו היתה קוריוז, אפיזודה חולפת. "ניפגש בליגה הראשונה כשחמורים יתחילו לעופף" אמרה אחת מכרזות אוהדי הלאס באחד מהדרבים, וב-01', חמורים התחילו לעוף בשמי העיר. בעונה הראשונה שלה בסרייה A, בלי אף כוכב ועם לואיג'י דל נרי כמאמן, קייבו הרומנטית קנתה לעצמה הרבה מעריצים באיטליה ומחוצה לה וסיימה את העונה במקום החמישי ועם כרטיס לאופ"א. הלאס ירדה ליגה ומאז לא שבה.
מאז, גם קייבו דועכת. אחרי עוד עונה בצמרת, המציאות האפרורית נחתה בוורונה וכמו ששייקספיר אהב, הסוף שלה נראה טוב בערך כמו זה של רומיאו וג'וליה. הבורג המרכזי בקישור, סימונה פרוטה, עבר העונה לרומא, אבל קייבו תמיד היתה פרויקט של דל נרי ומאז שהוא עזב, הצהובים חיים על זמן שאול. "שנינו ירדנו פעם ליגה" ענה בבדיחות המאמן מריו בארטה, שנשאל בתחילת העונה מה יש לו במשותף עם דל נרי. הכדורגל שהיא מציגה איום ונורא, אין לה מספיק מסורת, השופטים דופקים אותה וגם עשרת אחוזי התפוסה בבנטדוגי השומם והמיושן לא מוסיפים. גם החלומות של הלאס על חזרה לסרייה A בתהליכי גסיסה, וכמו שהעניינים מתנהלים, החמורים בוורונה יחזרו בשנה הבאה להלך על האדמה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
סרג'יו פאליסייר (מימין). קייבו עם הגב לקיר. צילום: אי-פי
|
|  |  | פבריציו מיקולי.עוד שברון לב בסגול? צילום: אי-פי
| |
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/175/060.jpg
 |
|
|
פאביו קאפלו. דממת אלחוט בטורינו
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/288/973.jpg
 |
|
|
אנדריי שבצ'נקו. מילאן תחזיק מעמד?
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/289/583.jpg
 |
|
|
איברהימוביץ'. יחסר מאוד ליובה בסן סירו
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/117/517.jpg
 |
|
|
לואיג'י דל נרי. היו ימים בוורונה
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/194/587.jpg
 |
|
|
אנזו מארסקה. ניצחון בודד בעשרה משחקים
|
|
 |
![]()
|
|  | | /images/archive/gallery/247/347.jpg  | | | דינו זוף. הוויולה לא עונה | |  | ![]() |

|
|
|
|