 |
/images/archive/gallery/296/514.jpg חוסה מנואל קלדרון.
צילום: אתר היורוליג  |
|
|
|
|
| טאו ויטוריה הגיעה לפיינל-פור הראשון שלה בכושר שיא, ועם ביטחון עצמי בשמיים. היא אפילו לא נבהלה מצסק"א מוסקבה בחצי הגמר |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
חגי סגל
7/5/2005 11:00 |
|
|
|
|
|
|
|
בניגוד למכבי, פאו וצסק"א, ששולטות בליגה שלהן ללא בעיה של ממש, טאו ויטוריה היא ממש לא הקבוצה הגדולה או היקרה בספרד. כרגע היא מוליכה בליגה, אבל מסוגלת להפסיד לקבוצה מהמקום ה-15 ואיש לא ייפול מהכסא. פיינל-פור ראשון בתולדות הקבוצה שמייצגת את חבל הבאסקים, אחרי כמה פספוסים: פעם מכבי העיפה אותה במחזור האחרון, פעם היא פישלה מול צסק"א ו'כמעט' כבר הפך לשם השני של המאמן דושקו איוואנוביץ', האיש הכי משמעותי בקבוצה.
טאו עברה בשנים האחרונות לא מעט מהפכים בסגל, חלקם בגלל פציעות שהפכו כבר לחלק קבוע מהעסק, וחלק בגלל שלא רבים מוכנים לשחק אצל איוואנוביץ' יותר מעונה, או אפילו יותר מכמה שבועות. העונה
הזו דווקא עברה די חלק. לפני שתי עונות הקבוצה שיתפה 20 שחקנים לאורך העונה, אשתקד 14 והעונה רק 12, כששניים (וידאל וסקולה) אפילו מצליחים לשחק בכל 22 מחזורי היורוליג, לעומת חמישה במכבי שלא החמיצו משחק, שלושה בצסק"א ובפנתינאייקוס.
רוברט קונלי הוא התוספת היחידה במהלך העונה והבסיס נשאר כבעונה שעברה: סקולה, מאצ'יאוסקאס, קלדרון, וידאל, פריג'יוני הרכז המחליף, ההונגרי קורנל דויד, ספליטר ובטס האנגלי הענק, שלעולם יישאר הבטחה שלא מומשה. העזיבה המשמעותית מהעונה שעברה היתה של הארגנטיני אנדרס נוצ'יוני, שעבר לשיקאגו ובמקומו הצטרף טראוויס האנסן, צלף שלשות אדיר אבל נטול תפקיד משמעותי בקבוצה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
סקולה האדיר, לא החמיץ משחק אחד ביורוליג. צילום: אי-פי
|
|
|
 |
|
 |
|
הדרך לפיינל-פור
|
|
|
 |
|
|
|
שלושה מחזורים לסיום הבית המוקדם, מקומה של טאו בטופ 16 היה בספק. הקבוצה הפסידה שלושה משחקים ברציפות, כולל אחד בבית לצסק"א, ועוד עונה נראתה בדרך לשום מקום. שני נצחונות רצופים, אחד על פנתינאייקוס, סידרו לה את המקום החמישי בבית והיא עלתה לטופ 16 עם מאזן שלילי 8-6.
הטופ 16 היה טוב בהרבה. טאו אמנם השתייכה לקבוצת הדירוג האחרונה בהגרלה, אבל ניצלה שני משחקי בית בפתיחה כדי לנצח את קלימאמיו בולוניה וז'לגיריס. בהמשך הגיעו הפסדי חוץ באתונה ובבולוניה, אבל הפרש הסלים היה טוב מספיק בשביל המקום השני עם מאזן 2-4, כמו פאו וקלימאמיו. טאו יצאה לרבע הגמר בלי יתרון ביתיות, אבל התפוצצה בטרוויזו במשחק מדהים, 59-98, בעזרת 34 נקודות של סקולה ו-21 של מאצ'יאוסקאס. יומיים מאוחר יותר זה הלך קשה הרבה יותר, אבל טאו ניצחה 64-66 והיא הקבוצה היחידה שעלתה לפיינל-פור ללא יתרון ביתיות.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
טאו התפוצצה מול בולרי ובנטון בטרוויזו. צילום: אי-פי-איי
|
|
|
|
|
|
|
יתרונות
|
|
|
|
|
|
|
אין לחץ: אף אחד לא ציפה מטאו לנצח את צסק"א, החבר'ה של איוואנוביץ' יגיעו משוחררים.
קלדרון: טאו היא הקבוצה היחידה שמשחקת עם רכז תוצרת בית. לאקוביץ', שאראס והולדן נחשבים כוכבים אירופים גדולים. קלדרון עדיין לא, אבל מתפתח לשחקן אדיר שנמצא בדרך ל-NBA בעתיד הקרוב.
היררכיה ברורה: כולם יודעים מי הם הכוכבים: לואיס סקולה שבעונה הבאה עשוי להצטרף לסן-אנטוניו וארווידאס מאצ'יאוסקאס, בשבילכם קלצ' ניקוב, שמצא בית בוויטוריה גם לשנים הבאות. שני סקוררים אדירים שיודעים לנצח משחקים גדולים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
קלדרון, תוצרת בית משובחת. בדרך ל-NBA. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
חסרונות
|
|
|
|
|
|
|
חוסר הניסיון: איוואנוביץ' היה בפיינל-פורים, אבל רק כשחקן בספליט הגדולה. אנדרו בטס המסופסל הוא היחיד שחווה על בשרו את המעמד הזה, ומעט קבוצות הצליחו להתגבר על המשוכה הזו בנסיון הראשון.
הגבוהים: סקולה אדיר, אבל הצוות לידו בינוני. דויד, ספליטר, בטס וגם קונלי לא בדרג הבכיר ביבשת.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
דויד קורנל (מימין), אחד משחקני טאושלא היו במעמדים גדולים. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
אנשי המפתח
|
|
|
|
|
|
|
את מי צריך לעצור? ארווידאס מאצ'יאוסקאס, החבר של שאראס לקו האחורי הנהדר בנבחרת ליטא. מכונת סלים משומנת שנמצא כעת בכושר שיא. עלה מ-15.9 נקודות למשחק בשלב הראשון ל-20.7 בטופ 16 וברבע הגמר, מלך הסלים של השלבים האלו.
עשוי להפתיע: טיאגו ספליטר, הברזילאי שהתאזרח בספרד ונחשב לכישרון גדול. אין הרבה שחקנים בגיל הזה ובעמדה הזו שיודעים לעשות כל-כך הרבה דברים, ומקבלים ממאמן קשוח וקפדן יותר מ-17 דקות יורוליג מדי שבוע. ספליטר ארוך ומגוון, אבל קצת רך וחייב לשפר את אחוזי העונשין.
המאמן: דושקו איוואנוביץ' הפך מסקורר בלתי מרוסן בספליט למאמן קשוח, אולי אפילו אכזר. אצלו יודעים מתי מתחיל האימון, אבל לא מתי הוא עומד להסתיים, וחופש היא כמעט מילת גנאי. חלק ממכת הפציעות של השנים האחרונות מיוחס לאימונים האינטנסיביים שלו. מצד שני, הקבוצות שלו תמיד יודעות מה הן רוצות להשיג.
איוואנוביץ' החל את קריירת האימון שלו בקטן, בשוייץ, עם ארבע שנים בנבחרת ובפרייבורג איתה זכה בשלוש אליפויות רצופות וגביע אחד. התחנה הבאה היתה אולי המשמעותית בקריירה שלו, לימוז' עמוסת המסורת והבעיות הכלכליות. למרות המשברים איוואנוביץ' זכה בטריפל אדיר, אליפות, גביע וגביע קוראץ', לימוז' התפרקה ודושקו עבר לטאו, שם זוהי עונתו החמישית. כבר בעונה הראשונה הצעיד את טאו לגמר היורוליג בעונה המפוצלת, שם הפסידה ב-5 משחקים לקינדר בולוניה. כעבור עונה לקח אליפות ראשונה ואחרונה עם טאו, ומאז רשם שתי זכיות בגביע המלך והפך אותה לחברה קבועה ביורוליג, כמו ריאל ובארסה. בעונה הבאה, דושקו עשוי לאמן את ברצלונה.
בחצי הגמר: טאו הדהימה את צסק"א 78:85
איוואנוביץ': "הגענו למוסקבה כדי לזכות בתואר"
|
|
|
|
|
|
|  | | איוואנוביץ', מאמן קשוח ואכזר. צילום: עדי אבישי
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
