 |
/images/archive/gallery/193/689.jpg ג'ף פוסטר, אינדיאנה.
צילום: אי-פי  |
|
|
| אינדיאנה ודאלאס ניצחו בחוץ והישוו ל-1:1 |
|
| רציתם פלייאוף? קיבלתם. ג'ף פוסטר קם מהספסל של אינדיאנה לקחת 20 ריבאונדים ולנצח את האלופה במגרשה הביתי, דירק נוביצקי קלע סל ניצחון בפניקס שש שניות לסיום |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ערן סורוקה
12/5/2005 10:26 |
|
|
|
|
|
|
|
לארי בראון, מאמן דטרויט, נוהג לומר שסדרת פלייאוף מתחילה באמת רק כשקבוצה כלשהי מפסידה בבית. ובכן,
באיחור של כמה ימים, הסדרות בין דטרויט לאינדיאנה ובין פניקס לדאלאס, במזל טוב, יצאו לדרכן.
דטרויט – אינדיאנה 92:83 (1:1 בסדרה). ושוב, כמו במשחק הראשון, היתה קבוצה אחת ששלטה בריבאונדים, שהפגינה הגנה חזקה יותר, שקיבלה משחק ענק מהסנטר ההגנתי שלה – רק שהפעם זו לא היתה דטרויט. "את כל מה שאנחנו עשינו במשחק מספר 1, הם עשו הלילה", הודה בראון. "ג'ף פוסטר נתן משחק בסטייל של בן וואלאס", הוסיף ג'רמיין אוניל על הסנטר המחליף, שסיים עם 14 נקודות, 20 ריבאונדים (10 בהתקפה) ו-2 חסימות, ואסף כל כדור תועה מתחת לסל בדקות האחרונות. ובן וואלאס? למרות שסיים עם 16 ריבאונדים ו-3 חסימות, המשך השורה הסטטיסטית שלו – 3 נקודות ב-0 מ-4 מהשדה – הזכירה שורה של ג'ף פוסטר ביום רע.
הפיסטונס, ששלטו במשחק 1 מהרגע הראשון, המשיכו באותו קצב עד לסיום הרבע הראשון הפעם, והובילו 18:33 כעבור 12 דקות. גם במחצית ההפרש היה דו ספרתי, 40:50, אבל אז, אחרי 4 נקודות עד לאותו רגע, הגיע לסדרה גם סבא רג'י מילר שסיים עם 19. שלשה של רג'י נתנה לפייסרס יתרון ראשון, 60:62, ברבע השלישי, שתי שלשות נוספות הקפיצו את האורחים ל-77:82, ואז אוניל (22 נק', 10 ריב', 5 חסימות) ופוסטר סיימו את הסיפור ואת ריצת ה-3:16 שהכריעה את המשחק. "רג'י היה פנומנלי כשהמשחק היה בדקות ההכרעה", אמר בראון, ומילר בן ה-39, שבע אכזבות פלייאוף, לא מיהר לחגוג: "הפסדנו בבית פעמיים לבוסטון. זה לא דבר טוב עבורנו, זה כן עבור דטרויט".
ואם כבר באכזבות עסקינן, אז אוניל מתעקש שהעונה הזו לא תסתיים באחת נוספת כזו עבור מילר והפייסרס. "המטרה שלנו לא השתנתה", אמר לפני החזרה הביתה לאינדיאנאפוליס, לשני המשחקים הבאים בסדרה בלילות שישי וראשון. "אנחנו רוצים להגיע לגמר ולזכות באליפות. אנחנו עדיין מאמינים". טיישון פרינס קלע 24 לאלופה, והוסיף 9 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, אבל אף שחקן אחר לא עבר 14, והפיסטונס ספגו הפסד ביתי ראשון בפלייאוף אחרי שמונה נצחונות רצופים בפאלאס. "החבר'ה האלה קשוחים", סיכם מאמן הפייסרס ריק קרלייל. "הם עברו הרבה השנה. כשמפילים אותם למטה, יש להם נטיה לקום ולהילחם בחזרה".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
רג'י מילר, הסתפק ב-19 נקודות. אי-פי-איי
|
|
|
 |
|
 |
|
דמפיר ופינלי התעוררו למשחק 2
|
|
|
 |
|
|
|
פניקס – דאלאס 108:106 (1:1). פעם שניה ברציפות שמשחק של פניקס מתחיל בהענקת פרס לאחד מאנשיה, הפעם מייק ד'אנטוני קיבל את תואר מאמן העונה, אבל הפעם הוא נגמר אחרת. הגנון של אייברי ג'ונסון חגג ביומיים האחרונים, אחרי שדירק נוביצקי ביקר את אריק דמפיר על חוסר היעילות שלו במשחק 1 במהלך מסיבת העיתונאים שאחרי המשחק, דמפיר ענה שזה "מאוד טפשי" מצד נוביצקי להגיד דברים כאלה, ונוביצקי ענה "הכל עובר עליך והחתול השתין עליך" (טוב, נו, הכל נכון חוץ מהחלק האחרון). בכל מקרה, דמפיר לקח אישית את ההערות, היה אגרסיבי והלך לסל, קלע 10 נקודות ללא החטאה כבר ברבע הראשון וסיים עם 15 ו-12 ריב'. ונוביצקי? תכף נגיע אליו.
המאבס פתחו חזק הפעם, אחרי התבוסה במשחק 1, והובילו ביתרון דו ספרתי כבר ברבע הראשון. פניקס חזרה, למרות פציעה של ג'ו ג'ונסון שהועף לפרקט במהלך נסיון הטבעה על ידי ג'רי סטקהאוס לפני המחצית, נזקק לתפרים מעל עינו ועזב את המשחק. ג'ונסון ייעדר ממשחק 3, לאחר ששבר עצם בפניו, וזאת לאחר שבשלוש השנים האחרונות מעולם לא החמיץ משחק. לא בשורה מדהימה עבור הסאנס, שגם ככה הספסל שלהם אינו מהארוכים ומהעמוקים בליגה.
אמארה סטודמאייר (30 נק', 16 ריב') השתלט שוב על איזור הצבע והסאנס עלו ליתרון ברבע השלישי. רק שמייקל פינלי (31 נקודות, 5 מ-6 לשלוש) לא נתן להם לברוח, ולדקות האחרונות הגיעו השתיים צמודות-צמודות. דמפיר עזר למאבס לפתוח יתרון 96:102 לפני שיצא בעבירות, ה-MVP סטיב נאש קלע שתיים מתוך ה-23 (פלוס 13 אסיסטים) שלו בג'אמפר 28 שניות לסיום והישווה ל-106:106. המאבס בודדו את נוביצקי על קוונטין ריצ'רדסון, ופייד-אוויי של הגרמני ניצח את המשחק 6 שניות לסיום, כשריצ'רדסון מחטיא שלשה עם הבאזר. "היי, פינלי הוא שחקן טוב", אמר ד'אנטוני, "ושחקנים טובים מנצחים משחקים. הוא ניצח את זה".
שון מריון הוסיף 23 נקודות, 15 ריב' ושש חסימות, נוביצקי סיים עם 23 לאורחים, שייארחו בלילות שישי וראשון את משחקים 3 ו-4. "אני לא יודע אם זה בגלל מה שאמרתי, אבל דמפיר היה מצוין הלילה", סיכם הגרמני, "כל העונה אני אומר את זה: ההגנה שלנו קמה ונופלת עליו. כשהוא אקטיבי ומפגין נוכחות בצבע, אנחנו קבוצה שונה". ומה עם המאמן ג'ונסון? "אהבתי את הדרך בה אריק הגיב. הוא עשה את מה שהבאנו אותו לעשות. אם אני מרוצה? כן, אבל אהיה שמח יותר אם הוא ייתן כמה משחקים כאלה ברצף".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
סטודמאייר לא מצליח לעצור את נוביצקי. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
ארטסט: "מעכשיו, אכנס לאולם רק בשביל כדורסל"
|
|
|
|
|
|
|
ובזמן שהסדרה בין דטרויט לאינדיאנה מתקיימת, רון ארטסט ממשיך לצפות מהצד. הפורוורד של הפייסרס, שהושעה לכל העונה על חלקו בקטטה הענקית בדטרויט ב-19 בנובמבר, ישב הלילה לראיון טלוויזיוני ראשון מאז הפרשה. בראיון לרשת ESPN סיפר ארטסט: "עשיתי לעצמי נזק גדול, אבל אני הולך לתקן אותו. אתה משפר את ההתנהגות, אתה מתבגר. אתה רוצה לשפר את דרכיך אם לא דברים לא קרו בדרך הנכונה. מעכשיו כשאכנס לאולם, זה יהיה רק כדי לשחק כדורסל. זה קל מאוד לשלוט בכעסים: הייתי יכול להחזיר לבן וואלאס על הדחיפה שלו בקטטה ההיא, אבל לא עשיתי את זה. מה קרה מאוחר יותר? זהו, שמעולם אף אחד לא זרק עלי בירה בפרצוף.
"אני חושב חיובי. אני יודע שמה שעשיתי לא היה נכון. זו היתה בסך הכל כוס, זו לא היתה בלטה. הבנתי את זה, וגם הבנתי שעבורי עדיף לשחק כדורסל ולא לראות את המשחקים בטלוויזיה. לאילו דברים אני הכי מתגעגע? לשחק הגנה, להיכנס לסל ולמסור לג'רמיין אוניל, להיות עם חבריי לקבוצה, להתחרות נגד הטובים ביותר, לראות בטלוויזיה את הדברים הגדולים שעשיתי. אני אוהב את הקומישנר דייויד סטרן. הוא כמו האבא של ה-NBA, ולפעמים, צריך להעניש את הילדים שלך".
|
|
|
|
|
|
|  | | רון ארטסט, "עשיתי לעצמי נזק גדול". צילום: אי-פי
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
