 |
/images/archive/gallery/118/413.jpg צ'ונסי בילאפס.
צילום: רויטרס  |
|
|
| דטרויט, סיאטל ודאלאס הישוו ל-2:2 בסדרה |
|
| האלופים עמדו בהבטחה של ראשיד וואלאס וחזרו מאינדיאנה עם הביתיות, סיאטל הסתדרה בלי רשארד לואיס הפצוע ודאלאס ניטרלה את סטודמאייר ואת 48 הנקודות של סטיב נאש |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
ערן סורוקה
16/5/2005 9:07 |
|
|
|
|
|
|
|
"זו הופכת להיות סדרה נהדרת", אמר צ'ונסי בילאפס אחרי שקטל את אינדיאנה פייסרס במשחק 4, "אבל הלחץ תמיד יישאר
עלינו. אנחנו האלופים המכהנים". טוב, על עניין הלחץ עוד אפשר להתווכח, אבל לפחות הביתיות שוב איתם.
אינדיאנה – דטרויט 89:76 (2:2). יש גבול למה שריק קרלייל הענק מסוגל להוציא מהשחקנים של אינדיאנה, במיוחד ביום שבו הכוכבים הגדולים שלו לא פוגעים. כן, הוא כבר הצליח להסתדר עם מצב כזה במשחק 3 בזכות הגנה מצוינת, הופעה גדולה של ג'מאל טינסלי וג'ף פוסטר והקלאץ' של רג'י מילר, אבל הפעם הפיסטונס פשוט לא נתנו לפייסרס להרגיש בנוח באף שלב. במיוחד לא ברבע הראשון, בו לא הצליחו הפייסרס לקלוע סל שדה במשך דקות ארוכות וחטפו ריצה של 19:1 מהפיסטונס. "הם העלו את הרמה שלהם", אמר קרלייל, "ולרוע המזל אנחנו קירטענו. חלק מזה קרה בגלל קבלת החלטות שלא היתה בשיאה. היו לנו זריקות טובות, אבל לא היינו מסוגלים לפגוע באחוריים של השור גם עם כינור".
פחות ציורי בהסבריו היה מאמן הפיסטונס לארי בראון, שההגנה שלו הצליחה הפעם למנוע מטינסלי חדירות קלות לאיזור הצבע והיתה אחראית ליתרון של 41:47 בריבאונד. "כמובן שכשמשחקים נגד קבוצה כמה פעמים מבינים מה עובד. ככל שהסדרה מתקדמת, אנחנו מרגישים מחויבים יותר לדבוק בהגנה על פיק אנד רול ולא נתנו להם לרוץ קדימה. כשההגנה שלנו כבר מוכנה, אתה מאבד כדורים ומתקשה לקלוע נגד זה". הפייסרס בהחלט התקשו. דטרויט שמרה על מרחק דו ספרתי לאורך רוב המשחק וגם כשאינדיאנה חזרה לפיגור של 56:50 בלבד ברבע השלישי, קבלת ההחלטות של המקומיים שוב הפכה רעה מאוד, כולל מסירות לידיים של הפיסטונס, שהגיבו בריצת 2:16. בילאפס המשיך לקלוע מתי שבא לו, ובן וואלאס חתם בתצוגת התעופפויות וחסימות רבות עוצמה בדקות הסיום.
"פשוט ענינו לצלצול", אמר ראשיד וואלאס, שהבטיח ניצחון במשחק 4 וקיים עם 17 נקודות, 12 ריבאונדים ו-5 חסימות. "לא היינו יכולים להרשות לעצמנו פיגור של 3:1. לא היה עלינו שום לחץ הלילה, היינו פשוט צריכים לבוא ולבצע כמו שצריך". ואת זה לא עשה בפייסרס אף אחד, בעיקר לא רג'י מילר (2 מ-6, אפס שלשות, 7 נקודות) וג'רמיין אוניל (4 מ-15 מהשדה, 10 נקודות). "הייתי נוראי", הודה אוניל, "לא עשיתי שום דבר נכון. אני מאמין שיש בכדורסל גלגל, והכל חוזר אליך בסופו של דבר". עכשיו גם הסדרה חוזרת לדטרויט, למשחק 5 שייערך מחר בלילה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ראשיד וואלאס, "ענינו לצלצול". צילום: אי-פי
|
|
|
 |
|
 |
|
דאלאס סוף סוף עצרה את סטודמאייר
|
|
|
 |
|
|
|
דאלאס – פניקס 109:119 (2:2 בסדרה). המאבריקס הציבו סביב אמארה סטודמאייר, שקלע עליהם בממוצע כ-36 נקודות לערב בשלושת המשחקים הראשונים, שמירה שגם בכירים פוליטיים בישראל יכולים לקנא בה. דאבל טים, טריפל טים, הכל, רק שלא יקלע, והוא סיים עם 15 נקודות, תשע מהן מקו העונשין. הם תיכננו לתת לסטיב נאש לקלוע ושכל השאר ייעלמו, ולמרות שהעסק קצת יצא משליטה ונאש התפוצץ לשיא קריירה בפלייאוף של 48 נקודות, התכנית בגדול עבדה. "הרגשנו שאם ניתן לסטיב לקלוע ונמנע מהאחרים להיות מעורבים בהתקפה, יהיה לנו סיכוי טוב יותר לנצח", ניסח זאת ג'רי סטקהאוס.
נאש קלע 23 נקודות רק ברבע השלישי, בדרכו לשיא נקודות לשחקן בפלייאוף 2005, אבל אף אחד בסאנס לא הצליח להגיע לכמות הזו בכל המשחק. "הם שינו את תכנית המשחק, והייתי חייב להיות אגרסיבי כדי לגרום להם לשלם על הדרך הזו", אמר הרכז הקנדי, האיש שאמרו עליו שהוא קולע מעט מדי בשביל MVP ושדייק ב-20 מ-28 מהשדה, הוסיף 5 אסיסטים בלבד ואיבד תשעה כדורים. "הם שיחקו ונלחמו יותר טוב מאיתנו". השלב הבא: משחק 5, בפניקס בלילה שבין יום רביעי לחמישי, כשהסאנס עדיין יחסרו את ג'ו ג'ונסון הפצוע.
המאבס היו הרבה יותר טובים בהתקפה, עם 55.4 אחוז מהשדה ועם 14 סלי שדה בלייאפים ובדאנקים במחצית הראשונה, בה הובילו 50:66. דירק נוביצקי סוף סוף מצא דרך לקלוע מול שון מריון וסיים עם 25 נקודות, אבל את ההבדל עשה ג'וש הווארד עם 29 נקודות ו-10 ריב'. "הוא האנרג'ייזר שלנו", אמר עליו נוביצקי, "הוא היה בכל מקום במגרש". גם אריק דמפיר המשיך בנטייתו להופיע רק למשחקים זוגיים, עם 13 נקודות ו-11 ריב' והשתתפות בשמירה הטובה על אמארה. "כשאומרים שאתה החוליה החלשה", אמר אייברי ג'ונסון מאמן המאבס, "זה בדיוק הזמן הנכון להוכיח לכולם אחרת".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
25 נקודות לדאלאס, דירק נוביצקי. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
אלן, רידנאוור ודניאלס לקחו את המושכות
|
|
|
|
|
|
|
סיאטל – סן אנטוניו 89:101 (2:2 בסדרה). רשארד לואיס הפצוע ברגלו לא עלה לשחק, ובדיוק מזה גרג פופוביץ' חשש. "אנשים מרימים את המשחק שלהם", אמר מאמן הספרס, "ואתה מתחיל להיות מודאג שהקבוצה שלך מוותרת קצת, פסיכולוגית, בתת מודע. קבוצות נוטות לשחק מתוך ייאוש ועם תחושת דחיפות גדולה יותר, ואתה יכול לדבר עם הקבוצה שלך אבל זה לא ממש ישנה משהו". וזה בדיוק מה שהסוניקס עשו. ריי אלן קלע 32, לוק רידנאוור 20, אנטוניו דניאלס 19 ודמיאן ווילקינס עלה מהספסל ל-15, ובסיום הרבע השלישי, הגיעו דאנק מטמטם של אלן על הראש של נסטרוביץ' ונקודות רצופות של רידנאוור. כשהתפזר העשן, זה היה 16 הפרש. "היה נהדר לראות את רידנאוור", אמר אלן, "הוא עכשיו מודע למה שהוא יכול לעשות".
טים דאנקן אמנם קלע 35 נקודות אבל שיחק די לבד, כשטוני פארקר (12 נק') ומאנו ג'ינובילי (15) לא ממש עוזרים לו, וכשההגנה של הספרס לא מצליחה לתפקד ונותנת לקו האחורי של אלן ורידנאוור לדייק ב-60 אחוז מהזריקות מהשדה. "עשינו עבודה טובה יותר בלעצור את הגבוהים שלהם, אבל הם הרגו אותנו בצד השני". ורג'י אבאנס מסיאטל, שהניף בסיום המשחק את גופייתו של לואיס, כבר הסתכל קדימה למשחק 5 שייערך בסן אנטוניו מחר בלילה: "אנחנו הולכים להוציא את המיטב ממה שנשאר. אין לנו תירוצים, אנחנו פשוט צריכים לגרום לזה לקרות".
|
|
|
|
|
|
|  | | דאנקן מהספרס מול קוליסון מהסוניקס. צילום: אי-פי-איי | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
