ראשי > ספורט > כדורגל עולמי > כתבה
בארכיון האתר
החלומות של שבצ'נקו ומלחמות הכדורגל של מרכז אמריקה
הסופרסטאר האוקראיני מתאושש מהטראומה בגמר הצ'מפיונס וסוחב את הצהובים למונדיאל, הולנד בפורמה, ואי שם במרכז אמריקה, גם נבחרות כמו פנמה וגוואטמלה חולמות על מקום בגרמניה
לכתבה הקודמת דפדף בספורט לכתבה הבאה
גיא צדיק
7/6/2005 18:11
כשהיה בן שנה ובגלל התעקשותה של סבתו, ראשו של אנדריי שבצ'נקו גולח והעולל הונח בגינה המשפחתית, בצלו של עץ אגסים. לפי האמונה בדוירקיבסצ'ינה, כפר קטן בפאתי קייב בו נולד 'שבה', הטקס מבטיח לילד שיער מתולתל ועושר גדול. את השיער המתולתל שבצ'נקו לא קיבל, שאר הנבואה הסתדרה לא רע. בגיל 9, הילד אותר על ידי מגלה הכישרונות של דינמו קייב ונשלח לטיפולו של ואלרי לובאנובסקי, ומאז לא עצר עד למעמד הנכבד של גדול כדורגלני אוקראינה בכל הזמנים.

כשהיה בן 11, אנדריי הצעיר ראה את הנבחרת הגדולה של ברה"מ, עם איגור בלאנוב האוקראיני, מפסידה בגמר היורו של 88', וחלם על היום בו הוא ילבש את המדים הלאומיים בטורניר גדול. מאז, הרבה השתנה ואת המדים האדומים שבצ'נקו לא הספיק ללבוש, אבל עכשיו, אחרי שהשיג כבר הכל, על המגרש ומחוצה לו, שחקן השנה באירופה ודוגמן הבית של ארמאני בשעות הפנאי סוחב את אוקראינה למונדיאל הראשון שלה, וגם מונה השבוע ליועץ מיוחד לנשיא המדינה, ויקטור יושצ'נקו. כמו כמעט בהזמנה,
שבצ'נקו מתאושש מהטראומה שעברה על מילאן באיסטנבול בחיקה החמים של המולדת, שלפני כמה שנים גם העניקה לו את תואר הכבוד האזרחי הנעלה ביותר במדינה, 'גיבור אוקראינה'.

לאוקראינה לא היו הרבה סיבות לשמוח בשנים האחרונות. לדמוקרטיה שלה יש אויבים רבים, לניתוק מאמא רוסיה היה מחיר כלכלי כבד, אינספור רפורמות באו והלכו, האינפלציה גבוהה, הנשיא הורעל ופניו הושחתו, והנבחרת הלאומית כשלה בכל המוקדמות מאז העצמאות ב-91', פעמיים אחרי הפסדים כואבים במשחקי פלייאוף. הרוסים, בזמן הזה, העפילו לשני מונדיאלים ועוד שלוש פעמים ליורו. הפעם, ובהדרכתו של אגדת כדורגל אחרת, אולג בלוחין, וכשלצידו של שבצ'נקו פורח גם אנדריי וורונין מלברקוזן, הכל התחבר, והנבחרת הצהובה מוליכה בפער של 5 נקודות מיוון את בית 2, כשהיא משאירה את טורקיה ודנמרק הרחק מאחור. תיקו באתונה, זה כל מה שהיא צריכה כדי לסיים את עידן הלוזריות ולשחרר את ההמונים לכיכרות של קייב ביום רביעי, ויכול להיות שהכל בזכות אותו עץ אגסים.
אנדריי וורונין חוגג שער ניצחון מול דנמרק בקייב. צילום: רויטרס
הכתום חוזר לאופנה
כשנה לאחר היורו, אצל יוון של אוטו ריהאגל אין חדש. היא עדיין נשענת על אותו כדורגל אגרסיבי והגנתי שהביא לה את אליפות אירופה, אבל כשצריך לשחק באותה אינטנסיביות למשך שנה וחצי, המעמסה לא פשוטה. ליוון לא חסרה רוח קרב והיא עדיין אגוז שקשה מאוד לפצח, אבל התחושה לפעמים היא שהיוונים עדיין נלחמים על הלגיטימציה של האליפות ההיא, ושהפחד הוא מכישלון שיגמד את גודל ההישג. מעבר לפתיחה החלשה לקמפיין, הבעיה של ריהאגל היא שגיבורי פורטוגל עברו עונה איומה, טריאנוס דלאס בקושי שיחק ברומא, זגוראקיס סבל מפציעות בבולוניה וחריסטאס נעלם אי שם ברכבת לילה מברמן להולנד. נקודת האור מגיעה דווקא מכיוונו של סטיליאנוס ג'אנקופולוס, שעשה עונה גדולה בבולטון והפך לעוגן מרכזי במערך הטקטי של ריהאגל. עוד באותו בית, דנמרק (בבית מול אלבניה) וטורקיה (בחוץ מול קזחסטן), אמורות לנצח ולצפות לניצחון אוקראיני ביוון, המקום הראשון מבחינתן כבר אבוד.

עוד נבחרת שנכנסה למומנטום מצוין היא הולנד. האורנג'דות של מרקו ואן באסטן נראים פשוט מצוין ובניגוד להרגלם גם בקושי סופגים, רק 3 שערים ב-7 משחקים. ואן באסטן התחיל את הקמפיין עם סימן שאלה בגודל של תחנת רוח מעל לראש ולא מעט ביקורות חותכות מהתקשורת ההולנדית, אבל עכשיו הפיות כבר סתומים ברובם. כדי לאזן במשהו את ממוצע הגיל הצעיר של הנבחרת, ואן באסטן זימן למשחק בפינלנד את פיליפ קוקו הבלתי נגמר, אריאן רובן הופך בינתיים לבעל הבית וכל עוד הוא יישמר מפציעות, את הולנד יהיה קשה לעצור. הבעיה היחידה שלה היא שההגרלה שוב זימנה לה את צ'כיה, שמפגרת אחריה בנקודה, דרסה 1-8 את אנדורה בסוף השבוע ומארחת במחזור הקרוב את מקדוניה. יאן קולר בן ה-32, או 'דינו' (קיצור לדינוזאור), שבר את שיא הכיבושים בנבחרת (35) בחגיגה מול הנסיכות מצפון ספרד, ואת הבית הזה יכריע העימות החזיתי בין השתיים, ב-8 באוקטובר בפראג. מי שלא עמדה בקצב היא רומניה, שתנצח כנראה את ארמניה אבל את המונדיאל הבא תראה מהסלון בבוקרשט.

יתר המשחקים באירופה: בית 3: לטביה – ליכטנשטיין, לוקסמבורג – סלובקיה, אסטוניה – פורטוגל. בית 5: בלארוס – סקוטלנד. בית 7: ספרד – בוסניה – הרציגובינה. בית 8: איסלנד – מלטה.
אריאן רובן חוגג עם האורנג'דות. צילום: רויטרס
בוז לגרינגוס
הכדורגל במרכז אמריקה רחוק מאוד ברמתו מזה של השכנים מהדרום, אבל כשלוקחים בחשבון שאחד האירועים ההזויים של המאה ה-20, 'גווארה דה פוטבול' (מלחמת הכדורגל) בין הונדורס לאל סלוואדור ב-69', מגיע מהאזור הצר שבין הקאריבי לפאסיפי, עניין ואמוציות לא חסרים. החוקים פשוטים – כולם מסוכסכים עם כולם, וכמעט כולם שונאים את האמריקנים.

מכסיקו וארה"ב משייטות כרגיל לעבר עוד מונדיאל, על הכרטיס השלישי נאבקות גוואטמלה, קוסטה ריקה, טרינידד וטובאגו וגם פנמה, שמארחת את ארה"ב. הכדורגל אצל הדוד סם הוא כבר יותר מקוריוז, וכמו שראינו במונדיאל האחרון, אף נבחרת לא תזלזל יותר ביאנקיז, אבל למרות הקמפיין החלק, משחקי החוץ במוקדמות הם לא חוויה גדולה עבור הנבחרת של ברוס ארינה. 100 אלף איש באצטקה של מכסיקו סיטי שרקו בוז להמנון הכוכבים והפסים לפני כחודשיים, וגם אם בפנמה סיטי יתנו לה מעט יותר כבוד, גם שם עוינות יש בשפע.

חוסר הפופולריות של ה'גרינגוס' כבר הולך מאות שנים אחורה. קחו למשל את וויליאם ווקר, פיראט אמריקני בעל צבא פרטי מהמאה ה-19 שניסה להקים אימפריה קטנה משלו. ווקר, שכבש נתחים רציניים ממרכז אמריקה והוציא להורג אלפי מקומיים, מצא את סופו האלים אי שם בג'ונגלים של הונדורס, אבל עד היום, ווקר הוא ה'קייזר סוזה' של סנטרואמריקה, שד רע מהעבר. מאז, האמריקנים, שייצרו בעצמם את 'רפובליקות הבננות', הקפידו להתערב בכל מלחמת אזרחים ובכל משטר מושחת, ועבור הפנמזים, הם גם שתו למשך מאה שלמה את המחצב הגדול ביותר שלהם, תעלת פנמה. כ-75 אלף איש, רובם מקומיים, עבדו על הפרויקט ההנדסי הגרנדיוזי ביותר בתולדות האנושות. כ-30 אלף נהרגו מתאונות עבודה, מלריה וקדחת צהובה, אבל לפי ההסכם, אזור התעלה נותר תחת ריבונות אמריקנית לתקופת חכירה של 100 שנה, בעוד פנמה נותרת בעוני מחפיר ותחת שלטון צבאי שמנוהל ממעמקי הבית הלבן.
ארה"ב. חוגגים על המגרש, סובלים מהיציעים. צילום: רויטרס
הפרמיטיבי והדג הקטן מחפשים מונדיאל
בסוף, הגולם קם על יוצרו כשקולונל מנואל נורייגה השתלט על המדינה. נורייגה, ששימש כבלדר הסמים הראשי של ברוני הקוקה מקולומביה, הפך את פנמה לתחנת מעבר בדרך לארה"ב ואת הבנקים בעיר הבירה למכבסות ענק של מיליארדי דולרים. ג'ורג' בוש האב לא היה צריך יותר. 26 אלף חיילים אמריקנים הוזעקו לפנמה, וב-20 בדצמבר 1989, מבצע צבאי נרחב להפלת נורייגה יצא לדרך. הקולונל נשפט ונכלא במיאמי, בדרך, כ-4,000 אזרחים חפים מפשע, רובם משכונות העוני של העיר בהן מוקמו מפקדות הצבא, שילמו בחייהם כתוצאה מההפצצות האמריקניות. ואם זה לא היה מספיק, נורייגה היה בעברו סוכן CIA.

היום, פנמה נראית לעיתים כמו קולוניה אמריקנית. הממשלה מציעה לפנסיונרים מפלורידה תנאים סוציאלים מרחיקי לכת, והאמריקנים באים, באים לבנות בתי חלומות באיים ולשים אלפים רבים של דולרים בבנקים המהודרים של פנמה סיטי. החיים בסך הכל משתפרים, אבל התלות בארה"ב עדיין גדולה ולאחר נפילת נורייגה, אפילו המטבע הלאומי 'בלבואה' בוטל ובמקומו משתמשים בפנמה בדולר, US אורגינל. מצד שני, הצבא האמריקני השאיר מאחוריו רשת כבישים משובחת, התעלה חזרה לידי הממשלה וכמו בשאר מדינות האזור, הדיקטטורה הצבאית עברה מהעולם. השיפור בכדורגל הוא עוד סימן לנורמליזציה, וניצחון מפתיע על ארה"ב יאפשר גם לסינדרלה לחלום על מקום בגרמניה.

להבדיל מפנמה, מדינת שחובבת איגרוף ובייסבול שהחלה להשתתף במוקדמות רק ב-78', בקוסטה ריקה הפסטורלית באמת אוהבים כדורגל ואובדן הכרטיס למונדיאל יהיה בגדר אסון לאומי. ה'טיקוס', שנחשבים לכוח העולה ביבשת, הובסו 3:0 בסולט לייק סיטי וברביעי הם מארחים בסן חוסה את גוואטמלה. 'גוואטה', מהמדינות העניות בעולם שעדיין מתאוששת ממלחמת אזרחים בת 40 שנה בה הלטינוס וצאצאי המאיה שחטו האחד את השני ללא רחמים, מעולם לא הופיעה במונדיאל, וההפסד הביתי שלה למכסיקו חיבל בחלום של מדינה שלמה. החלום הזה נשען בעיקר על קרלוס רואיס, 'הדג הקטן' (פסקדיטו), כוכב גדול ב-MLS, ומאמנה ההונדורי רמון מראדיאגה, הידוע בכינוי המחמיא ה'פרמיטיבי' (אל פרימיטיבו), או 'איש המערות'. מי שבאמת לא קשורה לכלום היא טרינידאד וטובגו, מדינת איים בעלת אוכלוסייה של מיליון איש. ליאו בינהאקר, מאמנה האגדי של נבחרת הולנד, הגיע לגזרה וינסה להוציא עם הנבחרת הקיקיונית מהקאריביים משהו במכסיקו. דווייט יורק, אגב, עדיין מוליך את ההתקפה.
אוהד נבחרת גוואטמלה במשחק מול מכסיקו. צילום: אי-פי-איי
טניס
תמונות
כדורגל ישראלי
כדורסל
כדורגל עולמי
עוד ספורט
לוח תוצאות
רכילות
תרבות ספורט
ווינר
יורוליג 2007
הערוץ האולימפי
  מדד הגולשים
ליברפול סירבה,...
                  28.93%
מאמן חדש? לבית"ר...
                  9.57%
הרומנים מתים...
                  9.31%
עוד...

ויקטור יושצ'נקו, נשיא אוקראינה

אחרי איסטנבול, אין כמו הבית

קראגוניס ויוון, חייבים ניצחון על אוקראינה

יאן 'דינו' קולר. מלך שערי צ'כיה בכל הזמנים

דגל הכוכבים והפסים, לא מצרך מבוקש

לואיס טחאדה, פנמה עדיין מאמינה

טובאגו וטרינידד

דייויד צ'ארלס, מכיר את בינהאקר


כדורגל עולמי
מוריניו, סקולארי וביליץ' מבוקשים בסיטי  
פרגוסון מעדיף את ליברפול בגמר  
גרנט: לא רוצה שבניטס ידבר על השחקנים שלי  
עוד...