הרבה יותר מכדורגל
אמנון דנקנר מציע לכולנו לא למהר לשלם את 492 השקלים כדי לצפות במונדיאל
ראש הממשלה יקבל היום מכתב מראשי מרכז השלטון המקומי, שבו יתבקש להתערב בפרשת שידורי המונדיאל. ראשי המרכז יזמו רעיון נחמד ויעיל: להציב מסכי ענק בכיכרות הערים והיישובים, שבהם יוכלו התושבים לצפות בכל משחקי המונדיאל. זו יכולה להיות גם חגיגה עממית מרוממת רוח וגם אפשרות למי שאינו יכול לשלם את הסכום הגבוה לצפות במשחקים חינם אין כסף. חברת צ'רלטון, המחזיקה בזיכיון של שידורי המונדיאל, סיכלה בשלב זה את הגשמת הרעיון כשאיימה על המרכז לשלטון מקומי כי אם יעשה כן יהיה חשוף לתביעה מצדה על פגיעה בזכויות הקניין שלה על השידורים. יכול להיות שפנייה של ראש הממשלה לבעלי הזיכיון בבקשה שלא לקלקל את התוכנית הזאת תזיז אותם מעמדתם.
בד בבד מנסה השר איתן כבל לדחוף בכיוון אחר ונוסף, ומוכיח בכך שלפחות הוא לא שכח שמפלגתו הציגה פנים חברתיים במערכת הבחירות. הרעיון הנשמע בסביבתו של כבל הוא בערך כזה: מכיוון שכבר נקבע כי שני המונדיאלים הבאים ישודרו בערוץ הראשון הממלכתי, תיעשה פנייה לערוצים האחרים: ערוץ ,2 ערוץ 10 וערוץ הספורט בכבלים ובלוויין, ועל פיה כל אלה, במקביל לערוץ הראשון, יוכלו לשדר את שני המונדיאלים הבאים ובתמורה לכך ירימו את הנטל הכספי של עלות רכישת המונידאל הנוכחי מהזכיין כדי להפוך אותו לחופשי לצפייה לכל הציבור.
זה אינו עניין של מה בכך. הציבור חש נבגד ומרומה בראש ובראשונה משום שנבחרי הציבור, הממשלה והרגולטור לא קיימו את חובתם לציבור, לא דאגו לו ולא היו ערים לכך שיש למנוע את נפילת הזיכיון בידיים פרטיות האוהבות לגבות גם קרן וגם רווח. הולך ומצטבר מכל ההתנהלות של הממשלות האחרונות בישראל בתחום התקשורת, כי הממשלה והרגולטור אוהבים מאוד את הזכיינים בעלי ההון ודואגים להם ולאינטרסים שלהם דאגה כל כך מלאה ושלמה, עד שלא נשאר מקום לדאגה לציבור הרגיל של משלמי המסים והאגרה והמנוי לכבלים וללוויין, שעכשיו מוטל עליהם עול כספי נוסף, אם ברצונם ליהנות הנאה שלמה מקיץ נפלא של כדורגל עולמי.
הקלפים בידי הציבור
יש תחושה מטרידה מאוד של התכווצות המרחב הציבורי לטובת המרחב של ההון הפרטי. נכון שזכות הקניין היא חשובה ואין לפגוע בה, אבל יש אינטרס ציבורי שצריך להיות חשוב לא פחות. הדבר דומה למסירת חוף ים פופולרי ועממי שהציבור אוהב לרחוץ בו לידיו של זכיין המגדר אותו, מעמיד בשעריו שומרים וגובה דמי כניסה מוגזמים. עוד לא מאוחר לעשות, ויש זמן לרעיונות יצירתיים ולהמשך המאמץ להפוך את שידורי המונדיאל לשידורים שאינם כרוכים בתשלום.
כדורגל הוא שעשוע עממי שווה לכל נפש ופופולרי מאד בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, שברובן אין הצפייה במשחקי הגביע העולמי כרוכה בתשלום מיוחד. 492 שקל הם סכום שמשפחות רבות בישראל אינן יכולות
לעמוד בו, וההצעה היא - גם למי שיכול בדוחק או בהרחבה לעמוד בתשלום - שלא למהר לשלם אותו. הקלפים הם בידי הציבור, והוא צריך להצמיד אותם חזק אל החזה, משום שכל יום שחולף בלי שהכספים יזרמו לכבלים או ללוויין ודרכם לזכיין ימרטו את עצבי הזכיין ויגרמו לו להורדת המחיר. זה, ביחד עם המאמצים הראויים לשבח של איתן כבל ואולי גם של ראש הממשלה - אם ייענה לפניית המרכז לשלטון מקומי ויתערב בפרשה - יוצר סיכוי כי אולי, בכל זאת, אפשר יהיה לראות את המשחקים בלי תשלום, או לפחות בתשלום עממי יותר, מתאים יותר ליכולתו של הישראלי הממוצע ושמתחת לממוצע.
לציבור כדאי לחכות ולממשלה מומלץ לפעול, ואז כולנו ניהנה מקיץ מופלא.
נא להמתין לטעינת התגובות
