גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


האליטה החדשה

לקראת המשחק מול הפועל ת"א, גיל לבנוני נזכר בימים שבהם מכבי חיפה רק חיפשה איך לדפוק את הגדולות. היום היא הגדולה שכולם מנסים לדפוק אותה

גיל לבנוני | 15/10/2006 12:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מי שנולד אחרי 1984 לא יודע שפעם היו אליטות בכדורגל הישראלי, אליטות אחרות, לא אלו של היום. האליטות של פעם ממש לא היו בית"ר ירושלים העשירה של ארקדי גאידמק או מכבי חיפה זוללת התארים של יענקל'ה שחר. הפועל פ"ת היתה לוקחת אליפויות, הכח ר"ג היתה קבוצה עם היסטוריה מפוארת, אבל הזוהר האמיתי תמיד היה שייך להפועל ומכבי ת"א.

בעוד מכבי נתפסה כקבוצה של 'צפונים' ממורקים וזוהרים, הפועל היתה הממסד. יו"ר ההסתדרות, מזכ"ל המפלגה, הצבע האדום, היו חיבור הדוק לממסד. לפעמים זה היה חיבוק שנתן לאדומים מת"א הרבה כוח, לפעמים בית ההסתדרות היה המקום שחטף (אלי כהן בא להפוך שם שולחנות כשהמשכורת לא הגיעה), ולפעמים זה סתם עורר מיאוס (חיים רביבו עולה ליציע לתת פרחים למזכ"ל/יו"ר/ממלא מקום הסניף המקומי של הוועד הפועל).

בחיפה הביטו על ת"א, ובעיקר על הקבוצות מת"א, כמשהו שחייבים לדפוק כל שנה. עוד מהימים של עלמני-הרדי-מנצ'ל שלא היו לוקחים אליפויות אבל משפילים את התל אביבים, דרך האליפות הראשונה של מכבי חיפה שהתחילה בעצבים על פרשנותו של מוטל'ה שפיגלר. כשביקשו משפיגלר להתייחס לסיכויי הניצחון של מכבי חיפה (זו היתה מכבי חיפה של רפי אוסמו, סלקטר, ארמלי, אבוקרט וממן) בחוץ נגד מכבי ת"א בבלופילד, הוא ענה בעוקצנות: "בכל זאת, המרחק בין חיפה לת"א הוא 100 ק"מ", כאילו הדגיש את המרחק העצום בין היכולות של האליטות התל אביביות לפריפריה בחיפה.

שלמה שרף השתמש במשפט של מוטל'ה כדי להטריף את הצעירים המקומיים, ומכבי חיפה ניצחה 2:3 והתחילה בדהירה לאליפות הראשונה שלה.
הפועל ת"א ומכבי חיפה: יריבות - כן, שנאה - לא

בין מכבי חיפה להפועל ת"א לא היתה יריבות נוראית אף פעם, ספורטיבית כן, אפילו גליצ'ים ומשחקי עונה מול איצטדיונים מלאים, אבל שנאה? ממש לא. השנאה האמיתית היתה כלפי מכבי ת"א. כי הרי הפועל תמיד שיחקה את הכדורגל המסוגר שלה, מתאים לאופי שלה, 0:1 מגעיל שכזה, אבל לעולם לא מתנשא.

רק בעונה אחת היתה יריבות של ממש, עונת 85/86. אז הפועל ניצחה עם עוד מצב נייח, ועוד קרן מדויקת, ומשה סיני ואליאור ברנס, וגילי לנדאו וצבי שריר. אבל מאז זרמו הרבה מים בירקון, והרבה לוחמי שייטת חטפו סרטן בקישון, והפועל ת"א המשיכה בשלה, אפילו ירדה

ליגה וחזרה, וגם לקחה דאבל מדהים, אבל המשיכה להיות באופיה - הפועל, סובלת שכזאת.

ומכבי חיפה? עברה מהפך, מקבוצה שרוצה לדפוק את הגדולות, ככה מדי פעם בשביל הכיף, חיפה הפכה להיות הגדולה שכולם רוצים לדפוק. ככה בשקט, עם חלוף השנים, הפכה חיפה לאליטה של הכדורגל הישראלי, כשאוהדי הפועל הם אלה שנהנים פה ושם לדפוק את מכבי ת"א. נכון, גם הפועל יצרה פה עונה אירופית מאלפת, ופה גביע מפואר, אבל גם בבית הוועד הפועל יודעים, שלאורך שנים הם לא יריב יציב לאימפריה הקונסיסטנטית של חיפה. האליטה נמצאת כבר מזמן 100 ק"מ מת"א.

צילום: דני מרון
אליטה חדשה, יעקב שחר צילום: דני מרון
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיל לבנוני

צילום: רובי קסטרו

יליד חיפה, בעל ואב לבת וכלב. עיתונאי משנת 1994

לכל הטורים של גיל לבנוני
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים