מגיע לכם
אחרי שנים של תסכול כאוהד הפועל ת"א, אורן בורוז מחייך מהפסד הנבחרת ומהמחשבה על הסבל והעצבים של אוהדי מכבי ובית"ר
מאז הקמפיין ההיסטורי עם הפועל ת"א בגביע אופ"א, לפני כמעט חמש שנים, דרור קשטן לא שינה יותר מדי את שיטת המשחק שלו. קודם כל צריך לדאוג להגנה, הגולים אולי יגיעו אחר כך. שלושה קשרים אחוריים, חלוץ אחד שמחוייב לעזור להגנה, ושני קשרים תוקפים שאחד מהם פצוע והשני לא פוגע - זה המערך שהעלה המאמן הלאומי במטרה לנצח את קרואטיה, ובגלל זה הנבחרת שלו לא עברה את מרכז המגרש במשך מחצית שלמה. השמחה היחידה של 40 אלף הצופים אתמול בר"ג היתה גול עצמי אומלל של הקרואטים, שקולאוטי החד והעירני הצליח לנכס לעצמו. מרגיז, מקומם, מביש, פחדני ומיושן - אוהדי הפועל מכירים את כל המאפיינים הללו מצוין, מכל הדרבים ומכל המשחקים מול מכבי חיפה בשנותיו האחרונות של קשטן בקבוצה.
אבל השנה היא שנה אחרת, שנה שמחה יותר לאדומים. המערכים הלא-אחראיים-הגנתית של שומי מביאים להפועל ת"א כדורגל משוחרר, וגם אם פה ושם זה עולה בהפסד כואב כמו בטדי או בערב שחור כמו הדרבי, כמעט כל משחק הוא תאווה לעיניים. בסיכומו של יום, הכדורגל ההתקפי הזה גם עומד גם במבחן התוצאה - בליגה הפועל במקום השני עם משחק חסר, ובאירופה היא עשתה מה שבית"ר לא הצליחה ועלתה לשלב הבתים של גביע אופ"א. את הרס"ר שיחררנו להרביץ ציונות ולשאת נאומים פטריוטיים בנבחרת, ושעכשיו הצהובים מקרית-שלום ומבית וגן יסבלו. אני, בתור "קומוניסט שונא-ישראל" שחגג לפני כמה חודשים בכיכר את הניצחון של צסק"א, נהניתי אתמול מקצת שמחה לאיד.
שומי, עושה שמח לאוהדי הפועל ת"א. צילום: דני מרון צילום: דני מרון
על המדור
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? משהו כואב לכם? אם אתם יודעים איך הקבוצה היתה צריך לשחק ומה היו הטעויות של המאמן, אם אתם סתם רוצים לשבח מישהו שמגיע לו, קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב.
שימו לב, לאתר יעלו
הכתובת למשלוח טורים: peoplevoice@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
