15 שנות שחר
הרכישה התקדימית בשנת 1992, ההפיכה למודל ניהולי, והגדילה לאימפריה על המגרש ומחוצה לו. א. טבק מסכם עשור וחצי של נשיא מכבי חיפה בקבוצה ומייחל לעוד כמה "שחרים" בליגת העל
עד לרכישה הזו תמך שחר בחיפה כספונסר. הסכם הרכישה המפורט לא פורסם מעולם, אבל ככל הידוע, לא שילם שחר בכסף מזומן, ובהסדר נקבע כי הבעלות תועבר לידיו תמורת התחייבותו לניכוי חוב של האגודה למס הכנסה בסך 5 מיליון שקלים. בנוסף, ויתר שחר על סכומים שהאגודה היתה חייבת לו בגין מימון עסקאות שונות בסך שני מיליון שקלים.
בערכים של היום אפשר לטעות ולחשוב ששחר קיבל אימפריה בחינם, אבל במציאות של תחילת שנות ה-90' שבעה מיליון שקלים היו סכום נכבד. באותה תקופה, לדוגמה, עמד תקציבה העונתי של חיפה על כ6- מיליון שקלים. כיום, תקציב המועדון מוערך בכ50- מיליון שקל.
הסכם הרכישה כלל נספח שקבע באילו תנאים שחר יוכל להחזיר את הקבוצה לאגודה עד ארבע שנים מרגע החתימה. לפי נספח זה, שנוסח על-ידי צבי ורשביאק, אז והיום יו"ר הנהלת מרכז מכבי, על שחר היה להעמיד לאגודה קבוצה ששווי שחקניה הכולל הוא 1.2 מיליון שקלים. ורשביאק העריך בסכום זה את
עלות השחקנים שקיבל לידיו במכירה, ולפי התחשיב, אייל ברקוביץ,' למשל, היה שווה באותו מועד 250 אלף שקל בלבד, וראובן עטר 300 אלף שקל.
שאר הסגל היה שווה, לפי ורשביאק, לא יותר מ700- אלף שקל. ב15- שנות בעלות זכה שחר ב6- אליפויות. במישור הכספי, ההישגים עלו לו הרבה יותר מלבעלים אחרים, דוגמת מכבי ת"א, שם בוצעה מכירה ארבע שנים מאוחר יותר. שחר לא מרבה לדבר על הוצאותיו הכספיות, והוא בעיקר מתגאה בעמידה העקבית בכל ההתחייבויות. כיום נחשב ניהולו של שחר בחיפה כמודל לקבוצות אחרות. הבעיה היא דפוסי ההתנהלות של מתחריו, שאינם מוסיפים כבוד לכדורגל הישראלי.
מאז 1992 מלווה את שחר שחקן אחד, שאותו הביא לחיפה בהיותו ספונסר. מדובר באלון חרזי, שהיה חלוץ בהכח ר"ג והצטרף לחיפה כאשר שלמה שרף אימן אותה. נכון לעכשיו, לחרזי 8 תארי אליפות, 7 מהם בירוק ועוד אחד עם בית"ר. חרזי התחיל בחיפה עם שכר של כמה אלפי שקלים בחודש. עתה עומד שכרו על 115 אלף דולר נטו לעונה. רחוק מהצמרת הכלכלית, אבל קרוב מאוד לצמרת המקצועית.
במבט לאחור נראה כי חסרים לא מעט "שחרים" בליגת העל. חסרה ההתנהלות האלגנטית, היושר והעובדה כי ניתן לסמוך על איש ומילתו. הנתון האחרון חסר כיום מאוד.