יומן מסע
הגולש איתי מינץ נסע לירושלים, וראה את קאלה הורס לבית"ר את החלום. למרות הדחיפה של איצטדיון טדי, עוד עונה אירופית הלכה
הסתבר לי שהאוהדים כבר היו מזמן במגרש. הקהל הבית"רי בא כדי להפגין נוכחות ועוצמה, ולהראות לדנים שהם לא בדיוק הקהל המפונק של אולד-טראפורד. כמה דקות לפני עליית השחקנים למגרש התחילו לחלק ולזרוק שקיות עם גזרי נייר, על מנת שכל האוהדים יוכלו לקבל את פני הקבוצה. רק בירושלים ילדים יכולים לגזור ניירות במשך שבוע שלם ולחלק לאוהדים. בתל אביב ובחיפה היו מביאים איזה קונפטי בכמה מאות שקלים, העיקר לא להתאמץ.
טברטקו קאלה עולה ראשון לבדו לחימום, ומבזבז לאוהדים את כל התחמושת. הקריאות הקצובות "קאלה קאלה בוא לפה" מלמדות שהם הספיקו לשכוח לו את הטעות האיומה משבוע שעבר. השוער חוזר לחימום, הקהל לא מוותר ודורש "אתה תבוא עד הגדר" לפי מיטב המסורת. קאלה, שכנראה לא ממש מבין מה זאת גדר, ממשיך בשלו מבלי להתייחס ומקבל לפתע שריקות בוז. בכל זאת עניין של כבוד לקהל. מאמן השוערים מסביר לקאלה שלא כדאי לו להתחיל איתם ברגל שמאל , ורק אז הוא נכנע למבוקשם.
המשחק מתחיל, וכבר בדקה הרביעית, מישהו מאחורה צועק "יאללה לשחק מהר, חייבים גול, אין זמן", ומתחיל כבר להביט לשמיים. פתאום הדקות בלוח האלקטרוני עוברות מהר מאוד. 0:0 משעמם, הסתיימה המחצית. בדרך לשירותים אני שומע געגועים של האוהדים לשוונקי, פינטו ואפילו לפביאני, שנראה להם פתאום כמו הסקורר הכי גדול שיש, ליד רומולו החיוור.
המחצית השניה נפתחת ויש קצת אופטימיות באוויר. כולם בטוחים שברוכיאן יביא את השינוי. רק אחרי שעה של כדורגל, יצחקי מצליח לפצח את ההגנה הדנית, ולשנייה אחת בדיוק יש דממה באצטדיון. ואז, הכל מתפרץ. כולם מחבקים את כולם וקופצים על כולם אפילו שאין להם מושג איך קוראים למי שיושב בשורה מלפנים. הריקודים
הארכה מתחילה וכבר חושבים מי יבעט את הפנדלים. "רק לא שמעון גרשון" מתחנן האוהד לימיני, "הוא מושתל של הפועל". צוות המוחות לא מספיק להשלים את חמישיית הבועטים, וקאלה שוב מסדר מתנה במבצע לדנים, אחד פלוס אחד חינם. גם בגול הזה יש דממה באצטדיון, רק שהיא מתארכת קצת יותר משנייה. אפילו טוב אחד אין ביום הזה.
שאר הזמן הוא גארבג' טיים גם עבור האוהדים. מתחילים לדבר על הכל חוץ מעל המשחק עצמו. פתאום מתעניינים מה שלום האישה של החבר, איך הולך לו בעבודה ואיפה בדיוק הוא החנה את הרכב. ורק ילד קטן פונה בייאוש לאבא שלו ולוחש: "היה עדיף שקאלה הזה היה נשאר ליד הגדר".
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? משהו כואב לכם? אם אתם יודעים איך הקבוצה היתה צריך לשחק ומה היו הטעויות של המאמן, אם אתם סתם רוצים לשבח מישהו שמגיע לו, קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב.
שימו לב, לאתר יעלו טורים שאורכם אינו עולה על 300 מילה, ובכפוף לשיקולי מערכת הספורט של NRG מעריב. ציינו את שמכם המלא, וכמה מילים על עצמכם. אל תשכחו לצרף תמונה. בכל פעם יתפרסם כאן באתר הטור הנבחר.
הכתובת למשלוח טורים: peoplevoice@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
