פרמייר-ליג: ככה זה נראה מכאן
לקראת פתיחת העונה, שאלנו את חוגי האוהדים בישראל על הציפיות, התקוות והתחזיות לשנה הקרובה. מי רוצה את כל התארים, מי יסתפק בסגנות ומי יודה לאלוהים על מקום באירופה? התשובות לפניכם
בשלוש העונות מאז רפא בניטס הגיע וגאל אותנו מהשוטים, העקרבים והסנגלים של ז'ראר הוייה, בכל קיץ ראיתי בליברפול מועמדת טבעית לאליפות. בכל קיץ התעלמתי מחדש מפערי האיכות הברורים בין הסגל שלנו לאלו של צ'לסי והיונייטד. בכל קיץ התכחשתי לבעייתיות בעמדות הקבועות – מגן שמאלי, שחקני כנף יצירתיים וחלוץ סקורר, הייתי בטוח ששחקני הרכש טובים מספיק בכדי להעמיד אותנו בעמדת זינוק מצוינת לעבר התואר הנכסף, למרות שכדי להחתים אותם נאלצנו, בד"כ, להדוף מאמצים מצד קבוצות בקאליבר של אברטון או ניוקאסל. מדי שנה, תקוותיי התנפצו בסביבות חודש אוקטובר.
ופתאום, דווקא אחרי שג'ילט והיקס האמריקאים רכשו את המועדון והעמידו בחלון ההעברות תקציב מרשים, דווקא עכשיו הציפיות שלי הותאמו למציאות. למרות טורס ובאבל, נראה שהתפכחתי. הפנמתי שהפער בינינו לבין שתי המוליכות עשוי להיות גדול מכדי שאפשר יהיה לסגור את כולו בעונה אחת, בוודאי בלי תקציב רכש נטול היגיון או תכנון, או בשמו המוכר יותר – אברמוביץ'.
אני, כמובן, מקווה לראות את השחקנים החדשים משתלבים בהצלחה ומהר ככל האפשר, אבל קשה לי להאמין שהם יתגלו מיד כחוליות החסרות בפאזל האליפות. טובים ככל שיהיו, הם עלולים להזדקק לזמן. נראה שתיאום הציפיות מגדיר שאיפה חדשה - מאבק אמיתי על תואר אליפות 2007/8, כזה שיימשך עד הרשומות האחרונות בלוח המשחקים גם אם בסופו נסיים כסגנים. מובן שאין בהנמכת הציפיות הזו משום השלמה עם המצב הנוכחי, הרי ידוע לי היטב, בוודאות ומעל לכל ספק, שאני אוהד את מועדון הכדורגל הגדול ביותר בעולם – אבל לראשונה אני מבין שאולי נאלץ להמתין עוד עונה עד שגם המועדון עצמו יאמין בכך.
רן סטוצקי
לאתר האוהדים הרשמי של ליברפול בישראל
קיץ לא קל עבר על ארסנל. רבים מאוהדי הקבוצה אף יגידו, שהיתה זו עונת המלפפונים הקשה ביותר שפקדה את המועדון מאז הגעתו של ארסן ונגר, אשר צפוי לפתוח את עונתו ה-12 בצפון לונדון. השינוי המשמעותי ביותר התרחש עם עזיבתו לברצלונה תיירי הנרי, הקפטן, הסמל, ומי שנחשב לכוכב הבלתי מעורער ב-8 השנים האחרונות. לעזיבתו של הנרי התלוותה גם מכירתו של פרדי ליונברג לווסטהאם, וכך, למעשה, נפטרה ארסנל משרידיו האחרונים של דור הנפילים, חבורת ה'בלתי מנוצחים' המיתולוגית של עונת 2003/4. תוך פחות מ-4 שנים, המהפכה בסגל הושלמה.
ארסנל מודל 2007/08 היא קבוצה חדשה לגמרי, המתבססת עד דור של שחקנים צעירים, מלאי כישרון ורעבים לתארים. בהתאם לזאת, פוטנציאל ההצלחה של התותחנים בשנה הקרובה הינו גבוה במיוחד, שכן המודלים של קבוצותיו המצליחות הקודמות של ונגר התבססו על אותה נוסחה בדיוק. שחקנים כמו ויירה, אנלקה, ליונברג, ואפילו הנרי עצמו הגיעו לצפון לונדון כצעירים אלמוניים, ובסופו של דבר התבררו כתגליות פנומנאליות שסיפקו תארים רבים ואינסוף רגעים של נחת ושמחה. בדומה לכך, בדור הצעירים הנוכחי של פברגאס, ואן-פרסי, דיאבי ו-וולקוט רק מחכים להזדמנות הזו,
בשונה מ-3 המועדונים הגדולים, אשר התחזקו הקיץ בשמות מפוצצים, בארסנל הסתפקו ברכש צנוע, בדמותם של החלוץ הקרואטי/ברזילאי אדוארדו דה-סילבה, השוער הפולני לוקאס פביאנסקי והמגן הצרפתי הצעיר, בקארי סאניה. אף אחד מהם אינו נחשב לסופרסטאר מהטופ העולמי, וזה כנראה יהיה המפתח במודל החדש של ארסנל. הקבוצה נראית כתלכיד מגובש, ללא מעמדות, מאבקי אגו והיררכיות פנימיות. הקבוצה כבר לא תסתמך על מבצעי סולו ויכולות אישיות, אלא על משחק קבוצתי מרהיב עם הרבה מסירות קצרות, קצב והקרבה.
בניגוד לשנים האחרונות, ארסנל מגיעה לעונת המשחקים שבפתח כאנדרדוג, וייתכן כי עצם העובדה שפרשנים רבים לא סופרים אותה כמועמדת רצינית לזכות בכתר רק תפעל לטובתה. הדבר יוריד את רף הציפיות ואת הלחץ מהשחקנים הצעירים, ויאפשר להם לפרוח ולממש ביתר קלות את הפוטנציאל שלהם, בעידן שאחרי הנרי. אצטדיון האמירויות, אשר נחנך לפני כשנה, אמור להוות את הבמה האולטימטיבית לכך, ובזכות תמיכת הקהל המקומי, אפשר לזהות הרבה סיבות לאופטימיות.
יורי גינזבורג
לאתר האוהדים הרשמי של ארסנל בישראל
ניוקאסל יונייטד, בעיניכם עוד קבוצה בפרמייר-ליג, בעינינו הלב. אחרי לא מעט שנים שחונות בליגה, ולמרות מספר הופעות מכובדות באירופה, הגיע הזמן לשינוי. את ה'מגפייז' יוביל העונה מנג'ר המזוהה בעיקר עם בולטון, סם אלרדייס, שינסה להרים את הקבוצה מעל למקום ה-13 הביזיוני, בו סגרה את העונה שעברה. 'ביג סם', שהובא לקבוצה במאי 2007 על ידי היו"ר דאז פרדי שפרד, היה עד להשתלטות המהירה של המיליארדר מייק אשלי, שרכש יותר מ-75 אחוזים ממניות הקבוצה בפחות מחודש.
שפרד, שלא היה אהוד במיוחד על ידי אוהדי ניוקאסל, בעיקר בגלל חוסר ההישגיות של הקבוצה במהלך 10 השנים האחרונות, הוחלף על ידי כריס מורט, עורך דין אנגלי שמעולם לא מילא תפקיד בעולם כדורגל. אלרדייס הובא לקבוצה בעיקר כדי לעשות כאן את מה שעשה בבולטון, להגיע להישגים בקבוצה שהשלם בה גדול מסך חלקיו, דבר שלא קרה מאז שנת 1969, בה ניוקאסל זכתה בגביע ערי הירידים (גביע אופ"א של היום).
עונת המלפפונים לא היתה קלה. טיטוס בראמבל וקרייג מור המאכזבים הלכו, סקוט פארקר נמכר לווסטהאם וגם קיירון דאייר, שהביע את רצונו לגור קרוב למשפחתו באיפסוויץ', צפוי לעזוב. האוהדים כועסים, הבית והמכונית של הקשר כבר סבלו מכך. השחקנים הבולטים שנרכשו עד כה הם מארק וידוקה, ג'רמי והילד הרע ג'ואי בארטון, שנרכש ממנצ'סטר סיטי. רגע לפני שריקת הפתיחה נחתו בסנט. ג'יימס פארק גם אלן סמית, קלאודיו קאספאה, וחוסה אנריקה, המגן הספרדי המבטיח.
הקבוצה נראית חזקה מאוד בחלק ההתקפי, עם מייקל אואן ושולה אמאובי שחזרו מפציעות ארוכות, ואובפמי מרטינס הסילון, מלך השערים של הקבוצה בעונה שעברה ( 17). אליהם מצטרף גם אלברטו לוקה, שלא זכה לקרדיט ולא מימש את הציפיות בשנתיים שלו בקבוצה, אך עדיין יש לו מה להוכיח.
הציפייה מניוקאסל בעונה הקרובה היא כמובן להוות גורם משמעותי בפרמיירשיפ, עם מקום באירופה בעונה הבאה ומאבק עד הסוף בגביע הליגה ובגביע האנגלי. האם אלרדייס יוביל את ניוקאסל להצלחה שהמועדון כה זקוק וראוי לו? קהל האוהדים של המגפייז ידוע ברחבי אנגליה כקהל הטוב והתומך ביותר. מה שבטוח, רק הצלחה הוא יהיה מוכן לקבל.
אורי ראובן
לאתר האוהדים הישראלי של ניוקאסל
עונה חדשה ניצבת בפתח ומבחינת היונייטד המטרות הן ברורות, והן זהות בכל שנה - כל התארים האפשריים. בעונה שעברה היינו מאד קרובים לזה, ולכן כדי להשיג את זה השנה צריך לבדוק מה הלך טוב שנה בשעברה וצריך לשמר, ומה השתבש וצריך לתקן. בנוסף, יש כלל חשוב מאוד מבחינת השדים, והוא מתחבא מאחורי האמירה האלמותית של סר אלכס פרגוסון, אחרי התבוסה 5:0 לניוקאסל בעונת 97'.
"זהו עוד יום בהיסטוריה הארוכה של מנצ'סטר יונייטד", אמר אז פרגי, כי באולד-טראפורד לא בונים קבוצה למשחק אחד, לא לחודש אחד ולא לעונה אחת – בתאטרון החלומות בונים קבוצה לתמיד, ותמיד בונים את הקבוצה. רק אחרי שמפנימים את הכלל הזה, אז באמת אפשר להתחיל לנתח. ההגנה היתה טובה אבל מכת הפציעות גרמה להפסד מול מילאן. הקישור עבד כמו שצריך אבל סבל מעייפות וההתקפה היתה לפעמים חסרת יצירתיות, הרבה בגלל הפציעות של סאהה וסמית, ממנו כבר נפטרנו. גיגס ורונאלדו הביאו אליפות מהאגפים, ולסיכום: צריך קשר מרכזי וחלוץ.
מתוך כל אלה בנה פרגוסון במהלך הפגרה את רשימת הקניות שלו - הרגריבס לקישור, טבס להתקפה ובנוסף ההתעקשות על השארתו של היינצה בקבוצה. בנוסף, אסור לנו לשכוח את כלל הברזל - העונות הבאות. סקולס וגיגס מהווים את השלד הקבוצה כבר יותר מ-10 שנים, ואסור להגיע למצב של בנייה מחדש ברגע שהם יעזבו. בגלל זה הוחתמו שני שחקנים צעירים ומבטיחים - נאני לאגף השמאלי ואנדרסון לקישור ההתקפי.
מה שהכי חשוב לי בתור אוהד יונייטד, מעבר להחתמה של השחקן הזה או שחקן אחר, הוא שאנחנו ממשיכים לשחק את הכדורגל הכיפי וההתקפי ביותר שיש. רק לצורך השוואה - צ'לסי, שהציגה כדורגל אפרורי ומשעמם, שחררה חלוץ וקיצוני כדי להביא עוד בלם. העתיד הקרוב (וגם הרחוק יותר) נראה טוב עבור היונייטד, ומי בכלל זוכר היום את התחזיות השחורות שהיו לפני שנתיים כאשר מלקולם גלייזר רכש את המועדון?
בני זילברשטיין
לאתר האוהדים של מנצ'סטר יונייטד בישראל
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? משהו כואב לכם? אם אתם יודעים איך הקבוצה היתה צריך לשחק ומה היו הטעויות של המאמן, אם אתם סתם רוצים לשבח מישהו שמגיע לו, קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב. ולא רק בנושא הפרמייר-ליג.
שימו לב, לאתר יעלו טורים שאורכם אינו עולה על 300 מילה, ובכפוף לשיקולי מערכת הספורט של NRG מעריב. ציינו את שמכם המלא, וכמה מילים על עצמכם. אל תשכחו לצרף תמונה. בכל פעם יתפרסם כאן באתר הטור הנבחר.
הכתובת למשלוח טורים: peoplevoice@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
