שובו של הצביקה
נועם שיזף חושב שההתנפלות של מאמן הנבחרת על כתב "הארץ" חצתה קו אדום. חבל שהתקשורת לא נקטה בשום צעד מעשי כדי להגן על כבודה האבוד
כשקבוצת ספורט מטילה חרם על עיתון, זה לא נראה טוב. במקרה של נבחרת לאומית, הממומנת מכספי הציבור, הדברים חמורים פי כמה. שרף טוען כי הסיקור של עיתון "הארץ" את נבחרת ישראל הוא שלילי באופן מגמתי. יכול להיות. אולם בפני מאמן הנבחרת עומדות שלל דרכים לגיטימיות לטיפול בנושא - הוא יכול למשל לפנות לעורך מדור הספורט או לעורך העיתון, והוא יכול לסרב לתת ראיונות אישיים לאותו כתב, ולאלץ אותו להסתפק בהצהרות במסיבות עיתונאים. אלו צעדים שמתרחשים באופן קבוע במסגרת היחסים שבין התקשורת למושאי הסיקור שלה. אבל שרף אינו יכול לנתק את נבחרת ישראל מעיתון
התקשורת בישראל עומדת תחת התקפות תכופות. גופים ואנשים שאינם מרוצים מהביקורת שלה מעדיפים להסית את הציבור נגדה, ושרף אינו שונה בהתנהגותו מפוליטיקאים וקצינים בכירים, שבחרו בפיתרון הקל הזה כדי להסתיר את מחדליהם. לכן, מאכזב כל-כך לגלות שהתקשורת לא נקטה בשום צעד מעשי כדי לגבות את מתן. מותר ליתר העיתונאים לבקר את סגנונם או דעותיהם של מתן ועיתון "הארץ," אבל צריך להגן על זכותם למלא את תפקידם.
לא היה קורה כלום אם אימון נבחרת ישראל אתמול לא היה מסוקר על ידי אף אחד מכלי התקשורת, במחאה על החרמתו של מתן. הרייטינג של אף אתר אינטרנט לא היה נפגע, ואף מנוי לא היה מבוטל (פרט אולי לזה של משפחת שרף.( מצד שני, כתבי הספורט היו זוכים בהזדמנות לתרום לכבודו ולאיכותו של המקצוע שלהם, בימים שבהם לא תמיד נעים להיות עיתונאי.
נא להמתין לטעינת התגובות
