עוד יום בהיסטוריה המפוארת
הדייט הלוהט עם בית"ר ירושלים לא הפר את השגרה בעיר סכנין, עדות להתבססות הקבוצה בצמרת הכדורגל הישראלי. דורון כהן ביקר בסכנין, מצא גן-עדן למעשנים וקהל שלא מפסיק לעודד
גם בסלונים של סכנין, בהם התארחנו בשעת דמדומים, לא היתה בית"ר נושא השיחה העיקרי. הדיבור הכי חם היה על סניף קפולסקי החדש שנפתח לאחרונה בעיר ועמד בשיממונו כמה שבועות, עד שמנהליו עלו על הבעיה והסירו ממנו את חוק איסור העישון. מאז שהוצבו בו מאפרות, ניתנה האות לפלישה המונית של התושבים שהפכו את המקום לזירת הבילוי החמה והצפופה באיזור. סכנין, אם כך, אינה רק גן-עדן לכשרונות צעירים דוגמת בוזגלו, קדוסי ואסולין, אלא בעיקר גן-עדן למעשנים, אולי
האטמוספירה המנומנמת והמפוהקת, ממנה נדבקו גם שוטרי התנועה, הוצתה רק ב-.18.45 שער היתרון של יניב אברג'יל לרשת נתניה הוציא את האוהדים לרחובות ומחול הצעיפים האדומים החל לנוע לעבר דוחא, מבלי שאף אוהד בית"ר או דגל צהוב יעצרו את התהלוכה.
האחרונים גילמו את תפקיד דנידין - הרואים, הבלתי נראים וגם הבלתי נשמעים, אי שם מעבר למסך הברזנט. עד השער של זנדברג, שגם הוא העלה את ההשערה כי הקהל שבחר אלי ארזי למשחק עבר מיונים ומבדקים הראויים לקורס צוערים של משרד החוץ.
הניצחון המוחץ של אוהדי סכנין ביציעים דחף את קבוצתם לשוויון ולפנדלים, אבל גם הם לא יעצרו את בית"ר בדרך לדאבל היסטורי. מיד לאחר הפנדל האחרון של בוזגלו, פצחו האדומים במחיאות כפיים סוערות והודו ממושכות לשחקנים, למרות ההפסד. מאזן גנאים ואלישע לוי בהחלט יוכלו לומר, כאלכס פרגוסון בשעתו, שזה היה בסך-הכל עוד יום (עבודה) בהיסטוריה המפוארת של בני סכנין.
נא להמתין לטעינת התגובות
