מאמינים בני מאמינים
חודורוב הציל מאה גולים, באיראן זרקו תרנגולות למגרש. היום כבר אי אפשר למכור לנו לוקשים. מנחם כהן ראה כמו כולם מה עשו אוהדי בית"ר. העונש יוצר תקדים מבורך, גם אם כמה צדיקים נפגעים בדרך
בביה"ס בתחרות לגילוי כשרונות צעירים, תפסו אביהו מדינה ואורי שבח רק את המקום השני, כי את המקום הראשון לקח בהליכה הילד ששידר את הגול של סטלמך לרשת של יאשין. הוא עשה זאת יותר טוב מהמקור וזכה בפרס, כרטיס למשחק העונה, הפועל חולון - מכבי שעריים (כל ביה"ס ללא יוצא מן הכלל הצביע בעד משה מיסק שהרים למורה גלעדי את הווספה ונסע איתה לחוף הים אבל ועדת האתיקה פסלה את המועמד). ברוח התקופה וברוחנו אנו, מאמינים בני מאמינים. האמנו לכל פיפס שיצא מהרדיו.
האמנו שחודורוב מנע במוסקבה תבוסה בת שתי ספרות, ושבגומלין היו בר"ג 70 אלף איש כי ככה נחמיה אמר. שאכלנו שלישיה בהודו בגלל 100 אלף הינדים שישבו על הקווים וזרקו אורז על הבחורים (המאמן), שבקרדיף חודורוב הוציא כל חצי דקה כדור מהחיבורים (נחמיה), שהפועל ת"א לקחה גביע בטהרן למרות הקהל המשולהב שזרק למגרש ראשים של תרנגולות (קיקו רחמינוביץ') ושיצחק שום הבקיע שער עצמי - גם בטהרן - כי ההורים של אחמדינג'אד התחתנו באותו שבוע והיהודים ביקשו שנפסיד (השגריר). כך היינו.
שלא ימכרו לוקשים: כולנו ראינו מה עשו אוהדי בית"ר
אבל בסוף שנות השישים, נכנסה הטלוויזיה אלינו לסלון וחסל סדר עלי באבא ו-40 השודדים. חזינו במו עינינו במשחקי המדינות האמיתיות וראינו כי אי אפשר לעצור כ-180 כדורים במשחק (אולי 160, אולי..). אין תרנגולות בטהרן, אורז זורקים רק בלבנון, שודד אמיתי יש רק אחד ושמו, רוני לייבוביץ' - האופנובנק, לא כל הצבא המצרי השאיר את הנעליים במדבר ורץ יחף לתעלה, כי חלקם נעלו בכלל סנדלים.
בקיצור, אי אפשר יותר למכור לנו לוקשים כתירוץ לתבוסה ספורטיבית או לחפות על מחדלים בקבלת החלטות אסטרטגיות בחלוקת צל"שים המוניות ( הקרב על גבעת התחמושת, או הקרב על האי גרין).
לאחרונה, מדי יום מתפרסמת
בעיתונות מודעה מטעמה של בית"ר ירושלים, ובה משוכתבת ה"אמת" על פיצוץ המשחק בטדי. השכתוב: "אלפי אוהדי בית"ר נאמנים, שרקו בוז לפורצים אל הדשא, הקהל אכן פינה את המגרש אבל השופט בחר שלא לחדש את המשחק". כך לשון המודעה.
העובדות כפי שנראו על המסך, אלפי אוהדי בית"ר היו דווקא על המגרש. ביציע נשאר הקומץ. השופט חזר למגרש כעבור רבע שעה במטרה לחדש את המשחק אבל גם האוהדים חזרו ואז השופט שרק לסיום. והעונש אינו חסר תקדים, אלא יוצר תקדים מבורך. ואם מעצם ההחלטה, נפגעים גם כמה מצדיקיה של סדום במתחם מלחה, הרי הנביא נתן דעתו על האפשרות ואמר: "כשחוטבים עצים, נתזים שבבים".
נא להמתין לטעינת התגובות
