אדם על הירח
לא תעלול מצלמה ולא פוטו-מונטאז', גרנט באמת מנג'ר צ'לסי. דורון כהן היה בסטמפורד ברידג' והשתכנע: גם הספקנים צריכים לתת לאברם את הכבוד. לא סתם הישווה אותו בן-שמעון לניל ארמסטרונג
גרנט: מרגש לעשות היסטוריה דווקא ביום כזה
תחת שמי מוסקבה: צ'לסי בגמר הצ'מפיונס אחרי 2:3 על ליברפול בהארכה
ואני, על אף שכבר חלפו מאז מינויו לא פחות משבעה חודשים ו-50 משחקים (בהם הפסיד רק חמש פעמים וניצח אפילו את אלכס פרגוסון,( מספיק זמן והישגים כדי לעכל ולהתרגל, מתחיל רק עכשיו להאמין. עד היום, דרך מסכי הטלוויזיה, הסיטואציה הזו נראתה לי כמו עוד תעלול פוטו-מונטז'י משוכלל הנפוץ כל כך לאחרונה, שבו מוש בן-ארי ורונה קינן שרים את "אני ואתה" עם אריק איינשטיין בפרסומת לאורנג,' ילד מנומש משתלב עם הצנחנים שכובשים את הכותל המערבי בקליפ של חגיגות ה-,60 או יהורם גאון מציץ מאחורי גבו של אנואר סאדאת הנואם בכנסת. מישהו, בכלל לא היה לי ספק, השתיל את קלסתרו של אברם כאן.
מי שמחזירה אותי למציאות ומגלה לי שהבעיה היא לא בפרובינציאליות היתר שלי היא בלוריתו המתנפנפת של יוסי בניון, שעושה בשניות אלה את דרכה אל כר הדשא. הו, זה דווקא הרבה יותר הגיוני. יוסי טיפס על הסולם באופן הדרגתי: סנטאנדר, ווסטהאם ורק אחר כך ליברפול, לכן נוכחותו כאן נראית לי טבעית לחלוטין. לפתע אין באנגליה תקשורת
כל זה היה נכון עד לאמש. מהיום בבוקר, האנגלים, וגם אנחנו, הספקנים, צריכים לתת לגרנט את הכבוד שמגיע לו כמי שעלה לגמר האלופות ועקף לא רק את ליברפול, אלא גם, ובעיקר, את מוריניו. למרות הבישול המרהיב של בניון, בואו לא נשכח שהנקודה הישראלית כאן היא עדיין רק נקודה קטנה בכדורגל העולמי, ושורת המחץ הזוהרת של אתמול נעוצה במפגש הכל-אנגלי שייערך במוסקבה ב-21 במאי.
החזון הגלובלי והדמיוני של פרנסי הפרמייר-ליג, אם כך, קורם עור וגידים לנגד עינינו גם ללא אישור של מוסדות הכדורגל השמרניים והרשמיים בבריטניה ובאירופה. מי שלא רצה שהקבוצות מהליגה האנגלית יקיימו את משחקיהן ברחבי העולם כולו, קיבל אתמול את ספר בראשית של החזון הזה, ובדלת הראשית של הכדורגל העולמי: קרב בגמר ליגת האלופות. ומה שנראה בעבר הרבה יותר דמיוני ומופרך מזה: אפילו ישראלי יהיה שם. ומי הוא אם לא אותו איש שרן בן-שמעון הישווה לניל ארמסטרונג, האדם הראשון שנחת על הירח: הלא הוא אברם גרנט. בקרוב אלוף אירופה.
נא להמתין לטעינת התגובות
