איתה בכל מקום
רון פלדהיים פגש במדריד כמה אוהדי מכבי שעושים כל שביכולתם כדי לראות את הצהובים משחקים. אחד מהם הגיע לספרד מיד אחרי שחזר מארה"ב, כשבידיו רק צעיף, כובע ומברשת שיניים. אהבה ללא גבולות
מהמילה הראשונה שבקעה מגרונם (בעברית,( התעורר אנדראס לחיים, לפחות כמו השור שראה את הסדין האדום מונף לעברו. "אתם מישראל? באתם לפיינל-פור,"? הוא שאל במבטא ספרדי מבלי לדרוש תשובה, "אני בעד מכבי. אמנם אני לא מישראל, אבל יהודי."
אנדראס לא הפסיק לספר על ביקוריו בארץ ועל הרצון לחזור לחופי ת"א, אבל העסקים לא מאפשרים לו. בינתיים. ואגב, את הניצחון על סיינה הוא לא ראה, כי לא יעזור כלום, כשהוא נמצא במדריד, אין לו שחרור מארוחת שבת של אמא. מסתבר שלא צריך להיות אמא פולנייה כדי לחייב את הילדים לאכול בערב שבת, אפילו אמא יהודייה ספרדייה מספיקה לזה. לגמר כבר יש לו כרטיס, שנקנה מראש וזאת כדי שלא יישאר בחוץ אם מכבי תגיע
למעמד הזה. והיא הגיעה.
יש כאן הרבה מטורפי מכבי שעשו את הדרך למדריד, וחלקם, נכון למוצאי שבת, עדיין ללא כרטיס. אחד מהם, י.ל,. תכנן במשך שנה שלמה טיול משפחתי בארה"ב עם חזרה לארץ יום לפני הפיינל-פור. יש לו מנוי על הפרקט של מכבי כבר עשור. מילא שהוא מגדיר את עצמו כ"חולה", אבל המחלה עברה גם לבניו, בני התשע והשש, ובכל משחק בית הם עושים רוטציה על הכרטיס השני.
למדריד הוא הגיע אחרי טיסה מארה"ב לישראל, פריקת המזוודות והמשפחה, והבוקר הוא המריא לכאן עם שקית, שמכילה צעיף צהוב, כובע ומברשת שיניים. אם זה לא טירוף, אז מה כן? ואם תהיתם למה הוא שומר על חשאיות אז רק בגלל שלאשתו הראשונה (תלוי את מי שואלים, כי יש כאלה שיגידו שמכבי היא הראשונה,( הוא אמר שהוא חייב לטוס לעסקים בספרד.
כאלה הם אוהדי מכבי ת"א שהולכים אחרי הקבוצה הזאת לכל מקום. וויין בראבנדר, כוכב גדול של ריאל מדריד האגדית משנות ה-,70 אמר זאת אתמול בעצמו: "הקהל הזה לא מפסיק להפתיע אותי. איך הם מוכנים להוציא על הקבוצה שלהם כל כך הרבה כסף. אפילו אני הייתי נשאר לראות את המשחקים בבית אם לא הייתי מקבל הזמנה."
נא להמתין לטעינת התגובות
