עד כאן
מהרגע ששחר פאר החלה להתאמן עם אורפי וקונצ'יטה מרטינס הספרדים, היא רק צוברת כשלונות. לאלמוג שריד יש פתרון: מעבר למאמנים עם סגנון משחק מתאים יותר עבורה כדי לחזור לנתיב הנכון
אם בגביע הפדרציה היא עוד ניסתה להתעלם מההידרדרות ולפחות כלפי חוץ לא ייחסה לכך חשיבות יתרה, עכשיו כבר אין לה ברירה. היא חייבת לעצור לרגע, לעשות חושבים ולקבל החלטה גורלית: להחליף את שני המאמנים הספרדים שלה, אורפי ומרטינס, ורצוי בהקדם האפשרי.
אין ויכוח על כך שהספרדים הם מאמנים מצוינים, אבל חמשת החו־דשים בהם עבדו עם פאר הם מספיק זמן כדי להבין שזה לא זה. חוסר ההתאמה של הישראלית למאמנים ולשיטה הספרדית הוא הגורם מספר 1 לנפילה שלה.
בשנה
שעברה היתה פאר בשיא פריחתה. היא הציגה טניס אגרסיבי ויפה לעין וסיפקה הנאה גדולה לכל מי שצפה בה. בסוף השנה נאלצה פאר, ולא רק באשמתה, להיפרד מהמאמנים עודד טייג וחוזה היגראס, שקידמו אותה, ובחרה לאמץ את שיטת האימון הספרדית, שמתאימה יותר למגרשי החימר ולסגנון משחק הגנתי. מאז היא הפכה מטניסאית מגוונת והתקפית לאפורה וחד-גונית. הברק אבד ובמקומו הגיע סגנון שמתבסס על טעויות של היריבה.
וזה חבל. בראש ובראשונה כי היכולות ההתקפיות הנהדרות של שחר מתבזבזות. מעבר לכך, המעבר לסגנון שאינו מתאים מתבטא בתוצאות על המגרש. כל הפסד מוסיף משקל לתרמיל הכשלונות ופאר חייבת לעצור את הסחף. כדי שלא תקרוס מהעומס, היא חייבת לעשות את הדבר המתבקש ולהחליף מאמנים. רק חזרה לסגנון המשחק שלה יעלה אותה על הנתיב הנכון.
נא להמתין לטעינת התגובות
