ראשי » ספורט » כדורגל עולמי » כדורגל ישראלי

יעקב חודורוב - השוער הראשון

חתולי, פנתרי, גמיש ואמיץ כלוחם סיירת מהוללת המוכן להקריב גופו למען המטרה. חודורוב היה זה שהגשים את רעיון המעטים-מול-רבים. nrg ומעריב מציגים את 10 הספורטאים הגדולים של ישראל

מאיר שניצר | 8/5/2008 9:00

היה בן-גוריון, היה משה דיין והיה חודורוב. אך טבעי היה אז, לפחות בעיניו של ילד בן שנות החמישים, שיעקב חודורוב ישתלב בחוד החנית של מעצבי המדינה הטרייה ומגיניה. שהרי הוא, בעצם נוכחותו הפיזית בשערה של נבחרת הכדורגל החלושה, הגשים הלכה למעשה את רעיון המעטים-מול-רבים, את עצם התקיימותו של העם היושב בציון כעם השרוי במצור.

בבלבול המושגים של אותה ילדות רחוקה, לא היה שום הבדל בין חודורוב המזנק לרגלי החלוצים הגויים, לבין אותו טנק מהולל שבולם את מתקפת הצבא הסורי בשערי דגניה. חיפשו אז בעיקר "הפסד בכבוד", כאילו נבחרת הכדורגל אמורה להמשיך את מורשת מצדה. והרי בסופו של דבר מה היתה טקטיקת הבונקר של עשרה מגינים פלוס שוער אמיץ, שהגה ג'רי בית-הלוי, מאמן הנבחרת, אם לא סוג של קרב התכנסות, הבא לגונן על אותו מעט שהיה לכדורגלנים הישראלים להציע. כאילו מדובר פה בהמשך ישיר לנאומו של אלעזר בן-יאיר, לנוכח המצור הרומאי על מצדה הקדמונית.

כידוע, חודורוב לא עמד בשער הנבחרת בקיץ 48', כשנשמע משק כנפי ההיסטוריה והיא רשמה משחק בינארצי ראשון מול נבחרתה של ארה"ב. הוא שהה אז בצריפין, בריתוק מחנה, ממתין למשפט צבאי (שבו זוכה, כמובן). אך החל מהמשחק מספר שתיים של הנבחרת (ניצחון על קפריסין) זוהה חודורוב באופן אוטומטי עם רעיון הייצוג הלאומי.

31 פעמים הוא עמד בשערה של נבחרת ישראל עד שנת 64', תוך שהוא דוחק הצידה, לשולי ההיסטוריה הספורטיבית, את הקולגות שלו - אברהם בנדורי, חיים בוך ויעקב ויסוקר. במהלך אותם משחקים רשמה הנבחרת חמישה נצחונות, תוצאת תיקו אחת ו25- הפסדים. כל זאת בהפרש שערים מבהיל של 79:37. ולמרות הכל, איש לא בא בטענות כלפי מלאכת השוערות של חודורוב. נהפוך הוא. במשחק מספר שלוש של הנבחרת, שנערך מול היוגוסלבים בבלגרד בקיץ 49', במסגרת קדם הגביע העולמי, נרשמה התוצאה הלא מחמיאה 6-0 לטובת המארחים. על אף זאת, נכתב בעיתונים, וזהו ציטוט ישיר, ש"רק יום גדול של השוער חודורוב הציל את ישראל מתבוסה גדולה יותר".

הוא חטף חמש חתיכות מהרוסים, שש מהאיטלקים, שבע מנבחרתה הצעירה של אנגליה. חטף המון, אך נותר הגדול מכולם. שליטה מושלמת ברחבה, תבונה ביציאה אל כדורי גובה, זריזות ומיקום מדויק, מעולה בקרבות אחד-על-אחד מול חלוצים פורצים, ובעיקר חתולי, פנתרי, גמיש ואמיץ כלוחם סיירת מהוללת המוכן להקריב גופו למען המטרה.

בין היתר, חודורוב זכור בשל פציעותיו במהלך הקרבות במדי הנבחרת. שבר יד מול הרוסים, ריסק אף וכתף מול הוולשים, באותו משחק מופלא כנגד להקתו של ג'ון צ'ארלס (הפסד בכבוד של 2-0 בקרדיף), שעליו העיד נשיא התאחדות הכדורגל הוולשית מלווין ג'נקינס: "כבעל ניסיון של 35 שנה בכדורגל, טרם ראיתי משחק כה נפלא של שוער".

גמיש ואמיץ. יעקב חודורוב צילום: ארכיון

יעקב חודורוב ז"ל, כדורגלן

1. נולד: 16.6.1927, נפטר: 31.12.2006.

2. 31 הופעות בנבחרת במשך 15 שנים, החל משנותיה הראשונות של המדינה.

3. שתי אליפויות, במדי הפועל ת"א והפועל ר"ג, וגביע ב-1961 במדי הפועל ת"א.

4. לקח שתי קבוצות קטנות לגמר הגביע בהפרש של שני עשורים:

בגיל 18 עם הפועל ראשל"צ, ובגיל 38 עם שמשון.

5. יחד עם לב יאשין, נחשב לאחד השוערים הטובים בעולם בסוף שנות ה-50.