ז'וסטין הנין הודיעה על פרישה מטניס
הכוכבת הבלגית החליטה לסיים את הקריירה בגיל 25 והותירה את עולם הטניס בהלם. "נגמרה לי המוטיבציה", הסבירה. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הענף שהמדורגת 1 בעולם פורשת. סיכום קריירה ענקית
"זוהי סיומה של הרפתקאה נהדרת וזה מאוד עצוב לי, אבל חשבתי על המהלך הזה הרבה מאוד והתייעצתי עם כל מי שצריך כדי להגיע להחלטה הזו", הוסיפה הנין, "כבר תקופה ארוכה מאד שאני חסרת כל מוטיבציה וחשק למשחק ולאור המצב העצוב שנוצר, שהגיע גם בגלל בעיות אישיות, אני לא רואה כל אפשרות שאוכל להמשיך לשחק. הלוואי והיתה אפשרות כזו, אבל פשוט אין".
במסיבת העיתונאים נכח מאמנה, קרלוס רודריגס, שהתקשה לעצור את הדמעות, כמו גם הבלגית עצמה. עשרות העיתונאים שנכחו באירוע כיבדו את הבלגית במחיאות כפיים ארוכות.
הנין (25), ילידת העיר ליאז', היא הטניסאית הראשונה בהיסטורית הטניס, גברים ונשים כאחד, שדירוגה בעת פרישתה הוא המקום ה-1 בעולם. הבלגית החיננית החלה לשחק טניס בגיל צעיר מאוד והפכה לטניסאית מקצוענית ב-1999. אחת מהזכיות הראשונות שלה בסבב היו בטורניר ITF ברמה"ש, שהיה גם אחד מהטורנירים הראשונים שלה בסבב.
תואר הבוגרות הראשון שלה היה באופן מפתיע ותקדימי גם בטורניר ה-WTA הראשון בקריירה
שנת הפריצה של הנין היתה 2001, בה הגיעה הבלגית הקטנטנה עד לחצי גמר הרולאן גארוס, שלימים יהפוך לטורניר האהוב עליה. בהמשך אותה שנה היא העפילה גם לגמר ווימבלדון, בו הפסידה לוונוס וויליאמס.
בשנת 2003 הניפה הנין את תואר הגראנד סלאם הראשון בקריירה שלה, כשזכתה ברולאן גארוס לאחר ניצחון מצוין בגמר על בת ארצה קים קלייסטרס. באותה שנה היא זכתה גם את באליפות ארה"ב הפתוחה, כאשר בחצי הגמר היתה חתומה על אחד מהמשחקים הגדולים בתולדות טניס הנשים, בו גברה 6:7 במערכה השלישית על ג'ניפר קפריאטי.
בתחילת שנת 2004, אליה הגיעה הבלגית עם שאיפות רבות להניף מדליה אולימפית באתונה, תקף אותה וירוס קטלני שהשבית אותה לתקופה ארוכה מהמגרשים ואפילו גרם לאישפוזה בבית חולים. זה קרה דווקא בשיא פריחתה ולאחר שהיא הוסיפה לארון התארים שלה גם את אליפות אוסטרליה הפתוחה.
אך למרות הכל, הטניסאית הנפלאה הזו לא ויתרה ולאחר שהחלימה, החליטה לנסות ולחזור בכל הכוח כדי להגשים את חלום האולימפיאדה. לאחר הפסד בסיבוב השני באליפות צרפת הפתוחה, שהיתה טורניר החזרה הרציני הראשון שלה, זה נראה רע מאוד מבחינתה.
לא הרבה נתנו לה סיכוי לקראת האולימפיאדה, אך כל זה לא הפריע לבלגית, שנכנסה לטורניר האולימפי בכל הכוח וכנגד כל הסיכויים הניפה בסיומם של שבועיים אינטנסיביים את הגביע החשוב בקריירה שלה. המשחק שייזכר יותר מכל הוא המפגש בחצי הגמר נגד אנסטסיה מיסקינה הרוסיה, בו פיגרה הנין 5:1 במערכה השלישית אך חזרה כדי לנצח 6:8 בצורה מדהימה.
אחד הרגעים הקשים בקריירה של הנין, בו היתה נתונה לביקורת רבה היה בגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה ב-2006, כשהתמודדה נגד אמילי מאורסמו. הצרפתייה הביסה את הבלגית במערכה הראשונה ולאחריה הודיעה הנין שהיא לא יכולה להמשיך ופרשה מהמשחק. רבים מהצופים הביעו את מחאתם ואכזבתם מצעד זה, שהפך אותה לטניסאית הראשונה בעידן הפתוח, שפורשת במהלך גמר גראנד סלאם.
הפרישה הזו הפנתה נגדה חיצי ביקורת רבים, בעיקר על חוסר היכולת שלה להפסיד בכבוד ועל כך שהרסה למאורסמו את חגיגת תואר הגראנד סלאם הראשון בהיסטוריה. הנין מצידה, לקחה את ההתקפות בצורה מאוד קשה ואמרה שהיא מצטערת שעלתה לשחק מלכתחילה.
על תואר הרולאן גארוס של אותה שנה הנין לא הסכימה בשום אופן לוותר ולמרות עונה לא הכי טובה, היא זכתה בו בפעם השניה ברציפות. בסוף השנה, זכתה הנין בפעם הראשונה בקריירה באליפות הסבב (המאסטרס) במדריד.
דווקא את שנת 2007, שהייתה השנה הטובה בקריירה של הנין ובה הפכה לשליטה הבלתי מעורערת של סבב הנשים, החלה הבלגית לאחר משבר אישי קשה, במהלכו התגרשה מבעלה פייר הארדן ובעקבות כך החמיצה את תחילת העונה. לאחר שהתאוששה מהמשבר וחזרה לסבב, היא השתלטה כמעט על כל תואר אפשרי וזכתה ברולאן גארוס, באליפות ארה"ב הפתוחה ובאליפות סוף הסבב במדריד (בשנה השניה ברציפות), כדי לסיים שנה חלומית במקום הראשון בעולם עם 10 תארים ומאזן חלומי של 4:63.
הפרישה הנוכחית מגיעה לאחר פתיחת שנה מאכזבת מאוד, בה לא הצליחה הבלגית לשחזר את ההצלחה מאשתקד והובסה ברבע גמר אליפות אוסטרליה הפתוחה ע"י מריה שראפובה וגם ברבע גמר מיאמי לסרינה וויליאמס. ההפסד לפני שבוע בשמינית גמר ברלין לסאפינה היה המשחק האחרון שלה בסבב, אחריו כנראה היא החליטה שהיא לא יכולה להמשיך עוד.
בסך הכול, קשה למצוא אוהד טניס שלא חש עצב כלשהו בנוגע להודעת הפרישה של המדורגת 1 בעולם, מכיוון שטניסאית כמו הנין צומחת פעם בדור. אין ספק, שגם שונאיה הגדולים ביותר יודו בלב שלם שסבב הנשים איבד נכס יקר מאוד וכעת נראה שרמת העניין בטניס הנשים תרד באופן משמעותי.
ההישגים של הנין מרשימים עוד יותר לנוכח העובדה שהיא הצליחה לקחת בעלות על הסבב למרות, ואולי בזכות, המימדים הקטנים שלה (גובה- 167 ס"מ, משקל -57 ק'). בעידן שבו טניס הנשים בנוי על הרבה מאוד עוצמה ופיזיות, הטכניקה המצויינת שלה והטניס המגוון והאטרקטיבי, שמזכיר קצת את מרטינה הינגיס האגדית, הצליחה הבלגית הקטנה לגבור על "מפלצות" כגון האחיות וויליאמס, שראפובה דבנפורט ועוד.
אולי יש עדיין שבב של תקווה שכמו הינגיס, גם הנין תוכל לעשות קאמבק ביום מן הימים. אבל לעת עתה אין ברירה ולכבד את רצונה להיפרד מהענף הלבן, שככל הנראה דרש ממנה הרבה יותר הקרבה, סבל ומאמץ ממה שהיא יכלה או רצתה לתת. לאחר 9 שנים נפלאות, בהן זכתה ב-41 תארים (מתוכם 8 גראנד-סלאמים), בסכום כספי של 19,461,375 מיליון דולר, אך חשוב מכל, ריגשה ורכשה לעצמה אינספור אוהדים שינצרו אותה בליבם לעד, ז'וסטין הנין אומרת שלום לספורט העולמי.
נא להמתין לטעינת התגובות
