מי הבוס
השחקנים לא זזים, המאמן בדרך החוצה והאוהדים רק מחכים שהעונה תיגמר. כבר מזמן לא זוכרים במכבי חיפה עונה כל כך בינונית. דודי ליפט משוכנע שהסיבה קשורה דווקא ליעקב שחר
לתכונות הללו של יעקב שחר יש הרבה מאד יתרונות. במכבי ת"א, למשל, נפרדו העונה מאלי כהן כבר לאחר שלושה מחזורים. מכבי פ"ת מיהרה להחזיר את גיא לוזון, הבן האובד, למרות שכל בר דעת היה אומר לה שמדובר במהלך התאבדותי. ויש עוד דוגמאות לניהול קבוצה מהבטן, כשאתה לוקח את ההחלטות שנראות לך הכי טובות באותו רגע, אך לא בהכרח הכי נכונות.
ליגת העל: הפועל ת"א ומכבי חיפה נפרדו ב-1:1
שחר הוא אינו כזה. גם כשנדמה שחילופי המאמן הכרחיים, כמו בשלבים מסויימים העונה (וגם בעונה שעברה), הוא תמיד ייקח זמן למחשבה, יהרהר בהשלכות, ירשום בעד ונגד ובדרך כלל יחליט נגד. עד עתה הערכתי את התכונה הזו. יש בשקט הזה שמגיע מלמעלה משהו שמחלחל עד אחרון השחקנים. וכשההונדה נוסעת והכסף נכנס בכל ראשון לחודש – אין לשחקנים במכבי חיפה שום סיבה לא להיות שקטים. למעשה, הם כל כך שקטים שאולי בגלל זה לא שמענו מהם מתחילת העונה.
בתור אוהד מכבי חיפה, זכורות לי עונות שהסתיימו במפח נפש, אך לא זכורה לי עונה כל כך אדישה כמו העונה הנוכחית. ברוב הפעמים מיהרו בעיתונים להכריז כי למכבי חיפה יש את הסגל הכי מוכשר, אולי אפילו הכי טוב, אבל בכל זאת הם נכשלו במאבק האליפות או הגביע. השנה לא רק שהסגל של חיפה נופל מזה של בית"ר, אלא שהמשחק שמציגים הירוקים פשוט לא דומה לשום דבר שמזכיר כדורגל. כן, יכול להיות שרוני לוי טעה בבחירת השחקנים. אייל משומר לא היה ולא יהיה מגן ימני. דייגו קרוסה רק מחכה להחתים את הדרכון ולעוף מכאן, ויש עוד כמה שחקנים שבעבר לא הייתי מאמין שיכולים לאייש סגל מחייב כמו זה של מכבי חיפה.
אבל אי אפשר הרי להגיד שהשחקנים הללו, גרועים בעיניי ככל שיהיו, הם פחות טובים מאלה של אשדוד, למשל. או מכבי ת"א. ואפילו לא נתניה וקריית שמונה. וכאן בדיוק נכנסת עבודה של בעלים. במשך כל העונה אי אפשר היה לומר בוודאות אם השחקנים בירוק עושים בכוונה כדי להעיף את רוני לוי (ואני עדיין לא משוכנע במאה אחוז שזה לא מה
הרי העונה כבר גמורה, שחר. אליפות לא ניקח, לרדת ליגה לא נרד, גם מהחלום על אופ"א התעוררנו מזמן. למה שלא תחרוג ממנהגך, רק הפעם, ותעשה את מה שכל אחד ואחד מהאוהדים היה עושה אם רק היה יכול, וזה ללחוץ לרוני לוי את היד ולהראות לו את הדרך החוצה? לא בגלל שרוני לוי אשם שהשחקנים לא רצים, או לא מתאמצים. פשוט בגלל שלפעמים, מה לעשות, הלב צודק. לפעמים זעזוע כן גורם לשחקנים להזיז את התחת שלהם. תסתכל על בני יהודה, למשל. או אשדוד.
עם כל בן אדם אחר על הקווים, ייתכן והתוצאה בבלומפילד הערב היתה שונה. ולא ש-1:1 מול הפועל ת"א היא תוצאה רעה, אבל דווקא היום, כשהקבוצה עוד איכשהו שיחקה איזה משחק שמזכיר כדורגל, אפשר פתאום להסתכל על מה שנהיה מהשם "מכבי חיפה" ולהצטער שהבוס הגדול לא עשה את הדברים קצת, קצת אחרת.
נא להמתין לטעינת התגובות
