לחיי הרומנטיקה: ניר שועלי על העלייה של הפועל פ"ת
העפלתם של הכחולים היא הבלחה של שמחה בכדורגל הישראלי. אלי מחפוד שהימר נכון, רונן אלעד שנתן לו גב והקהל הכחול, מהטובים במדינה
מחפוד ואלעד. העיקר הרומנטיקה. צילום: אלן שיבר
הכח עמידר ר"ג הפתיעה בזכות מאמן יוצא דופן, דודו דהאן, שאולי עוד יגיע רחוק עם הבקיאות שלו בענף, ופ"ת עשתה את זה עם רוח המועדון והנשמה.
האוהד צביקה פאר-ג'יבלי ביקש בסיום המשחק שלשום להזכיר כי אלי מחפוד חתום על שני הרגעים המשמחים ביותר של המועדון ב-20 השנים האחרונות: גביע המדינה 1992 (קפטן,( עליית 2008 (מאמן).
את השער הראשון במשחק, שהוציא מהר מאוד את החשק של הפועל ר"ג לשחק מול 6,000 אוהדים משולהבים וצבעוניים, הבקיע שגיב כהן, ילד מקומי שלא דרך על הדשא אצל המאמן הקודם, אורי מלמיליאן. האקט האחרון שייזכר מהמשחק הוא החילוף של הקפטן יניב לוזון, סמל מקומי ותיק שזכה לתשואות מרגשות.
איך אפשר בכלל לדמיין משחק באורווה ללא הנוכחות ביציעים של משפחת לוזון (אין קירבה ללוזונים של מכבי,( עם אבא שאול והאחיות שמתרוצצות בין המושבים ומשגיחות על הילדים הקטנים של השחקנים הקונגולזים.
ומחפוד
עצמו הוא מינוי של הקהל. הבעלים רונן אלעד עבר מהפך חשיבתי העונה, כשהתחיל לפתח רומן עם האוהדים. הדיבורים על הנהלה משותפת עם הקהל צוברים תאוצה. אלעד, שהימר על מחפוד למרות מועמדים נוצצים יותר, נתן לו גם את הגב הראוי בתקופה הקשה לפני כחודש, כשהקבוצה איבדה נקודות. מחפוד, אגב, הימר על שוער הבית הצעיר, שניר דורי, והצליח.
אולי לצד ניסיונות כמו קטמון ואוסישקין, קבוצות המבוססות על אוהדים בלבד, יקום עכשיו מודל חדש, המשלב אנשי עסקים עם אחד הקהלים המופלאים ביותר במדינה.
נא להמתין לטעינת התגובות
