טורקיה: ניתוח קיסרי
פרויקט נבחרת ביום של nrg מעריב לקראת היורו נמשך עם החבורה של הקיסר פתיח טרים, שלא מתרגש מביקורות האוהדים, הפרשנים וחברי הפרלמנט ומוביל את פלישת המוסלמים לאירופה החוששת מזרים
ביורו הראשון ב-1996 ספגה נבחרתו של טרים מכה קשה. טורקיה לא לקחה אף נקודה, ויותר מכך, לא הבקיעה אף שער בשלושה משחקים. רק מאוחר יותר, בהיעדרו, באה העליה. גלאטסראיי לקחה את גביע אופ"א עם פרוץ המילניום החדש, בעיקר בזכות חאג'י ופופוסקו הרומנים, אבל טרים כבר ידע לקטוף את הפירות ולהציג עצמו כמבשר תור הזהב הקרב בכדורגל הטורקי.
ההתאחדות לכדורגל החליטה שאל שנות האלפיים תיכנס טורקיה עם מוסטפה דניזלי, האיש שהדריך את חיים רביבו בפנרבחצ'ה, על הקווים. ביורו 2000 הגיעה הנבחרת לרבע הגמר, וב-2002, תחת הדרכתו של שנול גונש, הגיעה הקפיצה. טורקיה סיימה את המונדיאל במקום השלישי, לפני שחזרה לבינוניות יחסית ונכשלה בניסיונותיה להעפיל לגרמניה 2006.
לפני שמונה מחדש לתפקיד מאמן הנבחרת, פצח טרים בסדרת הצהרות פטריוטיות וטענות שנקרא אל הדגל לשמש כמושיע. "אני בכלל לא רוצה לקבל את התפקיד", טען, "אולם, זאת הוראה מגבוה ואם מקבלים הוראה מגבוה, אז צריך לקום כמו חייל ולשרת את המולדת. אני אחד שמשרת את המולדת".
כל הפרטים על נבחרת טורקיה באתר היורו
הקאן שוקור וחסן שאש כבר לא בסגל וטרים נשען על שלד רך בשנים, אבל מחושל בהרבה מאוד שחקנים בעלי ניסיון בליגות הבכירות של אירופה. טונצ'אי סאנלי הנפלא, אמרה בלזוגלו, האחים חמיט וחליל אלטינטופ, שלא יהיה כשיר למשחקים הראשונים עקב פציעה בברך, וניהאט קאבצ'י, שכבש העונה 18 שערים במדי ויאריאל בליגה הספרדית, מהווים שלד חזק שמסוגל לרוץ עוד שנים רבות.
הטורקי שמשחק כבר 6 שנים בספרד נחשב לג'נטלמן בין השחקנים במולדתו. ניהאט, שנרכש על ידי סוסיאדד ב-2002 גרם לזעזוע חיובי בכדורגל בארצו ואוהדי כדורגל רבים בטורקיה החלו לרכוש מנויים לשידורים בתשלום של משחקי ויאריאל. מדובר בשחקן שקט, שלא רוטן על השופטים ומוותר לעתים קרובות לחבריו על בעיטות עונשין. כיום, מיייחסים בטורקיה את ההצלחה של "הצוללת הצהובה" לניהאט, ותו לאו.
בעיניי רבים, העתיד של טורקיה מונח ברגלי ארדה טוראן, אחד הגורמים המרכזיים לזכייתה של גלאטסראיי באליפות. אליו מצטרפים אומור בורל מפנרבחצ'ה, קיצוני ימני בעל מהירות מסחררת, ומהמט טופל מגלא, שעשה קפיצה משמעותית העונה. את הניחוח הזר אמורים לספק מהמט אאורליו, המתאזרח הברזילאי, וקאזים קאזים, הלא הוא קולין ריצ'ארדס מפנר. בין הקורות יעמוד וולקן דמירל, כשגם רושטו הוותיק מבשיקטאש עדיין כאן, אחרי כמעט 130 הופעות בנבחרת.
עם
גאליפ, פרשן עיתון פוטומאצ', מטיל את האשמה בשיגעון הגדלות של המאמן. "פתיח טרים לא לוקח דבר ברצינות, מאחר שהעיניים שלו נשואות רק לעבר אימון קבוצה בחו"ל. יש שמועות שפנאתינאייקוס ואולימפיאקוס רוצות לרכוש אותו ואחרי היורו הוא יבקש להתפטר. הוא הולך על שחקנים צעירים, אבל יש לו שם גדול בטורקיה ולכן איש אינו יכול להגיד לו מה לעשות", הסביר גאליפ. הפסדים בשניים מתוך שלושת משחקי ההכנה האחרונים לא תרמו להרגעת הרוחות.
הזיכרון השוויצרי בהחלט תורם אף הוא לחשש המתגבר. בשלהי 2005 נפגשו הנבחרות למשחקי פלייאוף על העליה לטורניר גמר גביע העולם. בסיום המשחק באיצטדיון עלי סמיין הגועש התפתחה קטטה המונית בין השחקנים, חלקם נזקק לטיפול רפואי והאוהדים המקומיים כבר דאגו להשליך מכל הבא ליד על קובי קון וחבורתו.
טורקיה נענשה בשישה משחקים ללא קהל ונקנסה בסכום נכבד. ספ בלאטר, נשיא פיפ"א ושוויצרי גאה בעצמו, הכריז שלא יעבור על המקרה בשתיקה ואף הציע לבטל את נגינות ההמנונים לפני משחקים בכדי להפחית מתח. שר הספורט הטורקי דאג להכריז תחת כל עץ רענן שמדובר בהחלטה שמקורה פוליטי וברחבי היבשת נשמעו שוב טענות כנגד התקרבותה של טורקיה לאיחוד האירופי.
"יש לנו קהל נפלא, אבל גם הסבלנות שלנו קצרה לפעמים. אנחנו לא רוצים צרות", דאג טרים להזהיר לאחרונה. "יש לנו אוהדים נהדרים וביורו אתה רוצה אוהדים אמיתיים. שם אפשר לראות אוהדי פנר וגלא מורידים את החולצות ומתאחדים כדי להראות את האיכות של טורקיה".
"ב-1996 רק אמרנו: 'העיקר שנשתתף באליפות אירופה'. לא יצא מזה דבר. קיבלנו את התיאבון עם גלאטסראיי ובגביע העולם ב-2002 כבר עשינו היסטוריה. עם השחקנים שיש לנו, זה נותן לנו ביטחון שאנחנו מסוגלים להגיע להישגים", מסביר לוונט טוזלמן, פרשן העיתון סבאח.
הביטחון הזה בהחלט מתבטא בהצהרותיו של המאמן, שברזומה שלו אפשר למצוא גם תקופות קצרות וסוערות בפיורנטינה ובמילאן. "אנחנו מעוניינים רק בדבר אחד, להביא את הגביע הביתה" הכריז טרים, וניתח: "לא הכל תלוי בנו, גם לא זהות היריבות. אנחנו לא הולכים לעשות פיקניק, אלא לשחק כדורגל ונעשה הכל על מנת שלא לחזור בידיים ריקות".
טרים משמש כדמות אב לשחקניו. בולטת במיוחד היחלצותו לטובת אמרה בלוזוגלו, שבאחד ממשחקי ההכנה הציג אצבע משולשת כלפי העיתונאים הטורקים אחרי שהבקיע שער. בתקשורת קראו להרחיקו מהסגל הלאומי, אבל טרים ענה: "הוצאתם את השחקן שלי משלוותו. אני גידלתי אותו. אני מגנה את מה שהוא עשה, אבל זה יכול לקרות לכל אחד".
ההתגייסות של המאמן מרשימה במיוחד לאור העובדה שמדובר בשחקן עם נטיה להסתבכויות. לפני שיצא לשחק בניוקאסל האנגלית, פגע בלוזוגלו עם רכבו באדם והרג אותו. עד מהרה נפוצו שמועות שהשחקן חזר שתוי מבילוי, אבל בסביבתו הכחישו וטענו שהוא יצא לתפילת בוקר במסגד. בכל אופן, עד היום הוא משלם למשפחתו של הבחור פיצויים. בתקרית ההיא מול שוויץ היה בלוזוגלו אחד הפעילים הבולטים וגם הרחקה משישה משחקים וקנס כספי לא הרחיקו אותו מהמדים הלאומיים.
הבעיה החמורה ביותר הניצבת בפני טרים היא מול הפרלמנט הטורקי. 550 החברים זועמים על השכר הגבוה שמקבל המאמן מהקופה הציבורית, 110 אלף דולר בחודש, אלא שלו זה לא ממש מזיז. רגע לפני עוד טורניר גדול, הקיסר הטורקי כבר דאג להעמיד את הדמוקרטיה במקום: "על המשכורת שלי מדברים יותר מדי. בפרלמנט יש 550 חברים, אבל רק פתיח טרים אחד, וזה אני".
שוויץ: בונים מותג
צ'כיה: המציאות נושכת
פורטוגל: תור הכסף
נא להמתין לטעינת התגובות
