קרואטיה: נגמרו התירוצים
פרויקט נבחרת ביום של nrg מעריב לקראת היורו נמשך והפעם עם הנבחרת מהבלקן. אחרי חילופי הדורות, עם מאמן מוכשר והגרלה נוחה, נראה שהחבורה של ביליץ' יכולה לאיים על התואר. גם קאלה מגיב בנושא
מבט מעמיק על עולם הכדורגל בקרואטיה מעלה תמונה מעט שונה. השחקנים הקרואטים הם סופר-כשרוניים והציבור הקרואטי, שעוקב בהתלהבות אחרי הנבחרת, מאמין מאוד ביכולותיה. אז למה בעצם הנבחרת הזו, עם כל הפוטנציאל הגלום בה, אף פעם לא מועמדת לזכייה בתואר? איך יכול להיות שסגל משופע בכוכבים המשחקים בכל רחבי יבשת אירופה לא מגיע להישג משמעותי?
אם תשאלו כל קרואטי את השאלות הללו תמיד תהיה לו תשובה. פעם אחת זה היה בגלל שהליגה המקומית היתה חלשה, פעם בגלל חילופי הדורות ופעם אחרת בגלל הגרלה קשה. אבל דווקא השנה, נראה כי לקרואטיה נגמרו התירוצים והנבחרת של סלבן ביליץ' יכולה ללכת עד הסוף.
כל הפרטים על נבחרת קרואטיה באתר היורו
הסיבה הראשונה לכך שהפעם אין לקרואטיה תירוצים היא המאמן. על הקווים של הנבחרת עומד אחד, סלבן ביליץ', שעבר דבר או שניים בכדורגל העולמי. אחרי קריירה מפוארת כשחקן, בה היה שותף להצלחות הנבחרת ביורו 96' ובמונדיאל 98' ושנים יפות בליגות הגרמנית והאנגלית, החל המאמן הצעיר לאמן את נבחרת קרואטיה עד גיל 21.
ביולי 2006 הוא מונה למאמנה הראשי של הנבחרת הבוגרת ובסיום קמפיין
נראה שסוד הקסם של ביליץ' הוא השילוב המנצח בין רצינות לשעשוע, אולי המאפיין הגדול ביותר של כל שחקן קרואטי. עוד כשהיה שחקן הוא היה ליצן לא קטן, כשהדוגמא הבולטת לכך היתה בחצי גמר גביע העולם נגד צרפת.
במהלך אותו משחק נפל ביליץ' לקרקע כשהוא לופת את ראשו לאחר מפגש עם בלם נבחרת צרפת לורן בלאן, מה שהביא להרחקתו של הצרפתי. מצלמות הטלויזיה הוכיחו שלא היה כל מגע בין השניים. צרפת אמנם ניצחה והמשיכה לזכייה בטורניר, אבל הקפטן הצרפתי, שראה את המשחק מהיציע, לא ישכח לעולם את אותו טריק של ביליץ'.
גם כשהפך למאמן המשיך ביליץ' לשלב בין עסקים להנאה ולצד אימון הנבחרת הלאומית הוא פיתח גם את קריירת המוסיקה שלו, כנגן גיטרה בלהקת רוק. "הוא לא כמו כל המאמנים בעולם", מסביר טברטקו קאלה, שוערה הקרואטי של בית"ר ירושלים. "זה הרי יהיה מוזר לראות את סוון גוראן אריקסון עם גיטרה". דרך אגב, ביליץ' ולהקתו מבצעים את השיר שילווה את הנבחרת באליפות הנוכחית.
ובאמת ביליץ' הוא עוף מוזר בין מאמני הכדורגל העולמי. מעבר לקריירת הנגינה שלו ולשגעונות שלו על המגרש, הוא מאמן מאוד צעיר, רק בן 40. אך למרות החיסרון היחסי בתחום הניסיון על הקווים, קאלה סבור שגילו של ביליץ' הוא נקודה חיובית נוספת לזכותו. "העובדה שאין הבדל גילאים גדול בינו לבין שחקניו היא יתרון. הוא כמו אחד מהם. חלק מהשחקנים לא כל-כך מנוסים ולכן דווקא הוא טוב עבורם".
אם הסיבה הראשונה להיעדר התירוצים היתה ביליץ', הסיבה השניה היא סגל השחקנים. אחרי דור הזהב של סוקר, פרוצ'ינסקי ובוקסיץ' חיפשו בנבחרת מהבלקן שחקנים שיכנסו לנעלים שלהם. האחים קובאץ' עשו בהתחלה קולות של כוכבים, אבל לא הצליחו להרים את הנבחרת לרמות של הדור ההוא. דדו פרשו היה חביב ואפילו ג'ובאני רוסו מיודעינו נתן הצגה או שניים, אבל לא יותר מזה.
לטורניר הנוכחי מגיעה קרואטיה עם סגל מרשים. לצד שמות ותיקים כמו האחים קובאץ', דריו סימיץ' והשוער פלטיקושה עומדים לרשות ביליץ' כוכבים ברמה עולמית. גם קאלה סבור שהדור הנוכחי לא נופל מדור הזהב: "עכשיו יש שחקנים טובים, אולי באותה רמה של אלה מ-98'. צריך לזכור שהכדורגל אז לא היה מהיר כמו היום ולכן הדור הזה לא נופל מהדור ההוא".
עם עובדות קשה להתווכח וכשהקישור שלך כולל שחקנים כמו סרנה משחטיור, קרנצ'אר מפורטסמות', מודריץ' מטוטנהאם והכישרון העולה איבן ראקיטיץ', אפשר וצריך לצפות לגדולות ונצורות. גם בהתקפה יש לקרואטיה תותחים ולמרות חסרונו של אדוראדו דה סילבה מארסנל, שכבש 10 שערים בשלב המוקדמות אך נפצע בצורה קשה במשחק מול בירמינגהאם, לא נראה שיהיו להם בעיות בחלק הקידמי.
את אור הזרקורים בחוד ההתקפה יתפוס איבן קלאסניץ' וסיפורו האישי המדהים, שכלל שני ניתוחים להשתלת כליה וחזרה מרגשת למגרשים ולנבחרת הלאומית. "הוא שחקן מדהים", מהלל קאלה את בן ארצו. "בהתחלה הוא לא הצליח להיכנס לשיטה של הנבחרת, אבל האמינו בו והבינו שיש בו משהו מיוחד".
אבל אולי הדבר שמייחד את הסגל הקרואטי לאליפות בצורה הבולטת ביותר הוא היעדרו של כוכב על. "יש לקרואטיה הרבה כוכבים, מהשוער ועד החלוץ", טוען קאלה. "כולם משחקים בכל רחבי אירופה וקשה להגיד מי הכוכב הגדול". כנראה שזה מה שקורה כשהמאמן שלך תופס את מרבית הכותרות.
הסיבה השלישית והאחרונה מדוע לקרואטיה נגמרו התירוצים היא הבית אליו הוגרלה. אחרי שבטורנירים קודמים נתקלו הבחורים באדום-לבן בנבחרות כמו איטליה, אנגליה, צרפת וברזיל, הפעם הם זכו להתברג לבית, שלפחות על הנייר נראה כקל ביותר.
מלבד גרמניה החזקה ממנה, קרואטיה מגיעה למשחקים מול פולין האפורה ואוסטריה החלשה כפייבוריטית מובהקת. "הבית לא כל-כך קל", מסביר קאלה ואולי מספק את תחילתו של התירוץ הקבוע. "זה יהיה קשה. המשחק הראשון נגד אוסטריה הוא המפתח. ניצחון שם ו-40% שקרואטיה תעלה לשלב הבא. אחר כך זה כבר עניין של מומנטום".
בכל מקרה, אין ספק שהפעם, לשם שינוי, קרואטיה מגיעה לטורניר גדול ללא הסיבות הרגילות לכישלון. גם הקהל בבית כבר מרגיש שהוא מוכן להיות פייבוריט. "כולם בקרואטיה מתרגשים ואוהבים את הנבחרת", אומר קאלה. "מאז 98' לא היו הצלחות גדולות ובעוד חודש יהיה מרתק. כולם יתמכו בשחקנים".
האם כל זה יספיק לנבחרת של ביליץ' להניף בעוד כחודש את הגביע? קשה להגיד. מה שבטוח, בכל תוצאה שלא תהיה, יש כבר מישהו בנבחרת שיכתוב על זה שיר ואפילו ינגן אותו.
גרמניה: בשם הגאווה
טורקיה: ניתוח קיסרי
שוויץ: בונים מותג
צ'כיה: המציאות נושכת
פורטוגל: תור הכסף
נא להמתין לטעינת התגובות
