איטליה: שיכון ותיקים
פרויקט נבחרת ביום לקראת היורו נמשך עם הזקנים של דונאדוני, שמתמרן בינתיים במיומנות בין חצי הביקורת. מטראצי וגאטוסו ינשכו, קסאנו ינסה להתאפק ודל פיירו יעסיק את כולם. 40 שנה של המתנה לגביע

איטליה השתתפה רק ב-7 מתוך 13 טורנירי הגמר שהתקיימו. לרוב, לאחר שנה עם הישג גדול, היא התרסקה ולא הגיעה לתחרות. כך קרה לה לאחר הזכיה במונדיאל 82, כן גם לאחר חצי גמר מונדיאל 1990. הכי קרוב שאיטליה הגיעה לכיבוש הגביע היבשתי היה ב-2000 כאשר 20 שניות לסיום הישווה וילטורד לזכות צרפת בגמר מול בני הדודים האיטלקים, ודויד טרזגה, ימים ספורים לפני נחיתתו בקבוצתו החדשה יובנטוס, סידר לעצמו קבלת פנים חמה במיוחד בארץ המגף, כשכבש את שער הזהב בהארכה וקרע מידי האזורי ההמומים את הגביע.
מאז, לאיטלקים יש חשבון ארוך עם הבאגט, חשבון שאפילו גמר המונדיאל האחרון, בו ניצחה איטליה, לא השכיח ומחק.
כל הפרטים על נבחרת איטליה באתר היורו
איטליה הגיעה למוקדמות היורו כקבוצה דשנה וכמעט שבעה עם גביע העולם שביד. שני מעמודי התווך בנבחרת, פרנצ'סקו טוטי ואלסנדרו נסטה, הודיעו על פרישה מוקדמת מהמדים הלאומיים, והותירו אחריהם חלל גדול. אבל הריק עמד לשאוב את שאיפות איטליה, כשדובר על מציאת מחליף למרצ'לו ליפי, שפרש כאלוף העולם. אף מאמן בעל שיעור קומה לא רצה לבוא ולהיכנס לנעליים העצומות אחרי פסגה שממנה אפשר ללכת בכיוון אחד: למטה.
הרבה בזכות כוחם של אנשי מילאן בהתאחדות, הבחירה המפתיעה מאוד נפלה על שחקן הקבוצה לשעבר, רוברטו דונאדוני, שהספיק לאמן מעט את ליוורנו כמחצית עונה בסריה A ואימן בליגה השלישית את לקו, וזהו. התקשורת הכינה קשיות צרות והחלה לשתות את הדם של דונאדוני, שלא קיבל אף יום של חסד. הדון הכריז כי ברצונו להצעיד את הנבחרת לקראת שינוי דורות, אבל למרות הכוונות איטליה היא עדיין הנבחרת הכי זקנה ביורו עם ממוצע גילאים של 29.5.
יש
הכל טוב ויפה, אבל פתיחת המוקדמות היתה בגדר קטסטרופה. 1:1 עם ליטא והפסד 3:1 לצרפת השנואה הביאו לירי חצי הביקורת הראשונים על דונאדוני, אבל הוא, המאמן הרגוע וקר הרוח, השתיק את כולם כשחיבר רצף של שבעה נצחונות וסיים בראש הבית עם אותו הפסד בודד לחבורה של דומנק.

לדעת רבים, מדובר בשתי פצצות מתקתקות שיכולות להתפוצץ בכל רגע תחת ידיו של המאמן האיטלקי. זימונו של דל פיירו, מאז ומעולם, עורר מחלוקת ציבורית רחבה. היו כאלו שדחפו לשיתופו בכל מחיר, היו אחרים שהיכולת המאכזבת שלו בדרך כלל בטורנירים גדולים הביאה אותם להתנגד לשיתופו. כך או כך, ברור שהנסיך של יובנטוס ודקות המשחק שיקבל יעמדו כל הזמן במרכז. כפי שאמר פעם אריגו סאקי: "באיטליה יש 56 מיליון מאמנים עם 56 מיליון הרכבים שונים שקשה לרצות". ברור שדונאדוני יצטרך לענות באיזשהו שלב לאחת משתי השאלות הבאות, למה דל פיירו לא משחק מספיק או מתי הוא ייכנס.
הבעיה הגדולה יותר היא אנטוניו קסאנו. מה לא עשה קשר-חלוץ סמפדוריה. השנה הוא העיף חולצה על שופט והורחק לחמישה משחקים, כשהיה בריאל הוא פשוט נעלם לתקופה ארוכה. קסאנו זו חומר הנפץ הרגיש ביותר בקלצ'יו. הבחור לא צפוי, חמום מוח וחם מזג עד מסוכן. עדיין דונאדוני, להפתעת כולם, ראה רק את הכישרון הגדול שיש לקסאנו, ועליו לא חולקים. קסאנו, שבעצמו לא האמין שזומן, אמר: "אני לא אאכזב את דונאדוני, אתנהג יפה ולא אשתולל". באיטליה מתפללים רק שקסאנו לא ישרוף את הטירה בה תשתכן הנבחרת סמוך לבאדן שבאוסטריה.

לאיטליה יש צירים מרכזיים עליהם נעה הנבחרת, ביניהם שוער יובה ג'יג'י בופון ובמרכז יש את ג'נארו גאטוסו ממילאן. פאביו קנבארו, שמספרים שכדי לשמור על כושר שיא גם בגילו הוא שוקל את כפית שמן הזית שהוא מכניס כל יום לסלט, נפצע באימון ויחמיץ את הטורניר. הקפטן, שחקן השנה בעולם ב-2006, יחסר מאוד לאיטלקים ויוחלף אלסנדרו גמבריני. בחוד סומכים כולם על לוקה טוני, שסיים כמלך שערי הבונדסליגה השנה, כבר בעונתו הראשונה בבאיירן מינכן.
אם תשאלו איטלקי ממוצע, הוא יגיד לכם שהחלום הוא לראות מקדימה שילוב של טוני, דל פיירו וקסאנו. דונאדוני ניסה זאת לאחרונה, למרות שמדובר בהרכב מאוד לא מאוזן והתקפי, וכל מי שראה את איטליה מסכים שמדובר במועמדת מספר אחת לזכיה. זאת איטליה שובת עין, עם כדורגל תוסס, התקפי וממש לא סגור הרמטית.
המינוס שיש לאיטליה הוא הפלוס. יש בקבוצה שחקנים רבים שזכו כמעט בכל; צ'מפיונס, אליפויות וגביע העולם. אלא מה? חסר גביע היורו, והאיטלקים מקווים שעל זה הם ילחמו. "רק לאחרונה הרגשתי שהאוהדים והתקשורת מאמינים בי, וזה נותן לי כוח", אמר דונאדוני לאחרונה. ולמי איכפת שפיפו אינזאגי נשאר בבית, מלכלך על דונאדוני וקורא לו "כפוי טובה". העיקר שהגביע יגיע לארץ המגף שוב לאחר 40 שנה במדבר.
צרפת: מחפשים יורש
פולין: קצת נחת להורים
הולנד: אולי הפעם