מיקי טורס
מיקי דורסמן חתום על הרבה תקדימים: הוא מאמן הכדורסל היחיד בישראל שיש בבעלותו קבוצה. קבוצתו, הפועל חולון, קטעה את רצף האליפויות של מכבי תל אביב אחרי 15 שנה. והוא, כמובן, הגרוש של שרי אריסון. אז מה הפלא שהוא לא מפסיק לחייך
(השיר ששומע כל מי שמתקשר לטלפון הנייד של מיקי דורסמן בימים אלה).
מיקי דורסמן מאוהב. בשחקנים שלו ")מאוהב בהם קשות,(" בקבוצה שלו, במזכירה שלו סיון ")לא אמרת לפני ארבע שעות שאת מוכרחה ללכת? חולה עלייך,(" בטלי, חברתו בשלוש השנים האחרונות ")זה בכיוון של חתונה וילדים,(" וגם קצת בעצמו.
מבחינתו, כל האהבה הזו שהוא מוקף ומקיף בה את כל מה שסביבו היא ההסבר לסיפור ההצלחה שהוא והפועל חולון הפכו להיות. "מאמן כדורסל חייב להיות אחד שאוהב בני אדם. מה אנשים רוצים? שיאהבו אותם. אם תאהב אותם, הם יאהבו אותך בחזרה", מספר דורסמן.
"אני בא לאימון, אני שמח לראות את השחקנים שלי. קודם כל אני מתחיל את האימון בבדיחה. מטיל על מישהו לספר משהו מצחיק. אם יש לו בדיחה בקנה הוא מספר, אם לא, הוא יכול לעשות קולות מצחיקים או לחקות מישהו. מהר מאוד אנחנו הופכים למשפחה."
מי כמוך יודע, שלא כל המשפחות מאושרות.
"בזוגיות יש עוד מישהו, כמאמן אני זה שמכתיב את האווירה, אבל בשני המקרים קשה לי מאוד עם פרידות. אני יודע שכולם אומרים את זה, אבל זה לא מנחם אותי. אצלנו שוכחים הרבה פעמים שלפני היכולת המקצועית, שחקנים הם בני אדם עם נשמה. אני טוב בלקרוא אנשים, אני זורם איתם, אני יודע לדבר איתם בשפה שלהם ולא אעשה משהו שיפגע בהם".
"למאמן קשה לרצות את כל השחקנים, יש להם חלומות, רגישויות, הורים וילדים שמצפים לראות אותם משחקים ומצליחים, צריך לשמור על המורל והכבוד שלהם. אם שחקן בא ואומר לי שהוא לא יכול להתאמן, אין בעיה. אני יוצא מנקודת הנחה שהוא רוצה להצליח בדיוק כמוני, וזה לא יפגע בסיכויים שלו לשחק למחרת. מה שמצחיק זה שהספקתי להגשים רק חלק קטן מהתוכניות שהיו לי לגבי הקבוצה הזו. היה לי רעיון לקחת אותם לכמה ימים של טיול בכל אזור בארץ שנסענו לשחק בו, 'הפועל חולון טורס."''
דורסמן נכנס לספר הזהב של הספורט הישראלי לא רק בגלל שהדיח את מכבי תל אביב מתואר האליפות, אירוע שהתרחש השבוע בפעם השנייה מאז מלחמת ששת הימים, אלא גם בגלל הדרך.
שמחת החיים, הפרופורציות, האופטימיות האינסופית והשימוש התכוף בשורש אה"ב הם הקלפים שנופף כל הדרך אל הרגע המאושר שבו זכה לנגב את החומוס המובטח על צלחת האליפות. כטוב לבם בחגיגות, השחקנים שלו, רובם אפרו-אמריקנים, אמנם לא השליכו אותו באוויר - גם אחרי שהשיל ממשקלו 15 קילו הוא עדיין קצת כבד - אבל בהחלט החזירו לו אהבה בדמות שירי שיכורים
באותו לילה, ההבדל בין הפועל חולון למכבי תל אביב לא התבטא רק בסל גורלי אחד שנקלע שתי שניות לסיום, אלא בפער שבין אישיותם של מיקי דורסמן והסמל שממול - שמעון מזרחי. דורסמן, שלפני פתיחת העונה הורה לעטר את מושבי האולם בחולון בדמויות של סמיילי, חייך גם לפני הגמר, בשיא המתח, וסביר להניח שהיה ממשיך לחייך גם במקרה של הפסד; מזרחי מעודו לא נתפס מחייך, גם אחרי נצחונות גדולים, ובארבעת העשורים שבהם הוא עומד בראש מכבי תל אביב היו הרבה כאלה.
בשבוע האחרון מכבי עסקה בחיפוש אחר מאמן לעונה הבאה. תאר לך שהיו פונים אליך. אתה רואה סיכוי שעולמות כל כך שונים היו יכולים להתחבר?
"אם מכבי היו מציעים לי לאמן אותם הייתי שולח אותם להסתכלות. אני מוכן לבחור את הפסיכיאטר. מעולם לא ניהלתי קבוצה שמשחקת פעמיים בשבוע, ואין לי ניסיון ביורוליג."
ניסיון בא עם הזמן. השאלה היא אם אפשר לגשר על הבדלי הגישות התהומיים בינך לבינם.
"אני לא רואה סיבה שזה לא יתחבר. אני לא רוצה להשוות את עצמי לפיני גרשון, קטונתי, אבל כשהוא הגיע למכבי גם הוא היה עוף שונה והביא איתו את הצבע והשמחה. לכל מקום שאני הולך אני מביא איתי את מזג האוויר, ובדרך כלל השמש מאירה. אני יודע להסתכל על הדברים בצורה חיובית ושמחה, ולעשות לכולם את החיים יותר קלים. אני מאמין שבהיגיון בריא אני יכול לשכנע גם את המקרים הקשים והקיצוניים להסתכל על הדברים אחרת."
אתה כבר יודע מה אומרים: קל לראות את הצד הוורוד של החיים עם חשבון בנק כמו שלך.
"אז אומרים. ואני אומר שאו שיש לך את זה בפנים, או שאין לך. האופטימיות שלי היא חלק מהאישיות, הרבה לפני שהיה לי כסף. אני שולח אותך לעיין בערך 'מזל דלי."'
מרגע הזכייה באליפות, דורסמן מתרגל את מעמדו החדש כמגה סלבריטי. לא שקודם הוא היה אלמוני - המלצריות בבראסרי, מעוז ידוענים תל אביבי, פוגשות אותו כמעט על בסיס יומי - אבל עכשיו הנייד שלו מפציץ בצרורות. מכרים רחוקים מתקשרים לברך, עיתונאים לגבות עוד בדל תגובה, מפיקות להזמין אותו לעוד אירוע מהסוג שבו צלמי פפראצי מגיעים לעבוד. בלילה שאחרי הניצחון הוא ישן בדיוק שעה, וגם כשאנחנו נפגשים, כשהאופוריה כבר בת חמישה ימים, הוא מפהק בשרשרת.
האיש שמזוהה יותר מכל עם האליפות ההיסטורית של הפועל חולון, מגיע לעיר המוצא שלו רק לצורכי כדורסל. כבר כמה שנים - בשתי העונות הקודמות הוא אימן את הקבוצה בליגה השנייה - הוא עושה כמעט מדי יום את הדרך ממרכז תל אביב לחולון במיני מיינור החביבה עליו ")הגג שלה נפתח, ואני מרגיש שאני במיאמי כשאני נוסע עליה," אמר פעם.(
את הבקרים, בעיקר אלה שאחרי משחקים מלחיצים, הוא מתחיל במסז' יסודי, ואחר כך הוא לרוב צועד מדירתו, השוכנת באחד המגדלים המהודרים באזור דוד המלך, אל המשרד המשקיף על כיכר רבין. לדורסמן יש חברה שעוסקת בהשקעות בשוק ההון ובנדל"ן. על מספרים הוא מסרב לדבר. לפני כמה שנים מכר את חלקו בחברת "נייר חדרה11 ," אחוז מהמניות, תמורת כמאה מיליון שקל.
אם בזמן האחרון התקשיתם להדליק טלוויזיה בלי להיתקל בפרצופו המחייך של דורסמן, בקרוב הוא עתיד להשפיע באורח הרבה יותר משמעותי על התכנים שיופיעו על המסך. בימים אלה עומד דורסמן להשלים את עסקת הרכישה של 20 אחוז ממניות "רשת," זכיינית ערוץ ,2 מידיו של אביב גלעדי.
הבעלים של אלופת המדינה בכדורסל יהיה גם אחד הבעלים של ערוץ הטלוויזיה של המדינה, כך שבשנים הקרובות דורסמן כנראה ימשיך להיות כאן בכל פינה. באופן טבעי עולים שמותיהם של תמנונים כמו ברלוסקוני או גאידמק, אבל קנה המידה הכספי - ובעיקר האישיות - בכל זאת שונים לגמרי.
מה אתה מחפש בטלוויזיה? הרי כסף גדול אין שם.
"אני מאמין שארוויח מזה הרבה כסף. זו חברה עם הנהלה טובה, בעלים טובים, זה עסק טוב, למרות שאני יודע שמטלוויזיה בישראל אי אפשר להתעשר בגדול."
יש לך רעיונות איך להעלות עוד יותר את הרייטינג, את הרווחים? אתה כבר יודע אילו תכנים ותוכניות אתה רוצה לראות?
"אני לא בא לשנות, אלא להוסיף. יש שם אנשים שמריצים את העסק, והם יודעים את העבודה. 'רשת' הסתדרה לפני מיקי דורסמן והיא תסתדר גם איתי."
בשנה שעברה, בליגה השנייה, התקציב של הפועל חולון היה 350 אלף דולר. כולו הגיע מהכיס שלך. מה היה התקציב של הקבוצה השנה?
"אני לא מוכן להיכנס לזה."
איזה אחוז מהתקציב אתה מימנת?
"בערך 80 אחוז. משום מה לא היה לנו השנה ספונסר. בגמר הפלייאוף שקלתי לשים על הגופיות, במקום שבו כולם מדפיסים את הלוגו של החברה המאמצת, כתובת 'היית יכול להיות פה."'
אני משער שמרגע שזכיתם הטלפון שלך מוצף בהצעות מספונסרים כבדים שמעוניינים לחבור אליך בעונה הבאה.
"אפילו טלפון אחד לא קיבלתי, ואני המום מזה. הרי זה הכי הגיוני בעולם שיתקשר מישהו, יציג את עצמו כמנכ"ל של חברה זו וזו ויגיד שהוא רוצה להיפגש. כלום. אני חושב שאולי כולם סומכים עליי שאמשיך להחזיק את הקבוצה על הכתפיים, ושאני לא צריך תמיכה מבחוץ. אולי בעלי הון אומרים לעצמם שחולון כבר הגיעה לפסגה, ולאן היא יכולה ללכת מפה. וחוץ מזה, הם בטח חושבים שלהצטרף עכשיו זה יקר. או שאולי הם אומרים לעצמם שזה לא מספיק מעניין, גם אחרי כל המהומה של השבוע האחרון, או שאולי כל הספונסרים של הקבוצות עושים את זה בתור מחווה חברית למנהלים, ולי כנראה אין חברים כל כך טובים בעולם העסקים."
מראש העיר מוטי ששון שמעת משהו? עד היום הוא התנכר לקבוצה והעביר תמיכה מינימלית, מה שגרר ביקורת חריפה מצדך.
"לחצנו ידיים אחרי המשחק, אבל לא נראה לי שמשהו יזוז אצלו. להפך, יש לי תחושה שהוא בורח מזה. אולי כדי לשנות משהו אצטרך לחזור לגור בחולון ולרוץ לראשות העיר."
למה שלא תציע לגרושתך לאמץ את הקבוצה? תקציב הפרסום של בנק הפועלים יכול לעמוד בזה.
"לא עשינו עסקים ביחד כשהיינו נשואים, אז בטח שלא נעשה עסקים עכשיו."
אריסון ובן זוגה הנוכחי עופר גלזר ישבו ביציע במשחק הגמר. יש לך מושג בעד מי הם היו?
"היה לי ברור שהם באו לעודד אותי ואת הבן שלנו, דניאל. הרי אמא קודם כל רוצה את טובת הילד שלה, ואם היא רוצה שהוא יהיה מאושר היא צריכה לקוות שאבא שלו ינצח. באותו לילה דניאל היה המאושר באדם. הוא בן ,12 ומיום שנולד לימדתי אותו שכשאתה עובד קשה ומנסה ומנסה בסוף תצליח. כל המסע שלי בשנים האחרונות, שהחזיר אותי לכדורסל ולאימון, היה שווה כדי לראות אותו ברגע הזה."
כשדורסמן מצייר תמונה של אחווה משפחתית ורדרדה, קשה לדעת אם הוא באמת מתכוון לכך או שגזר על עצמו לשמור בינו לבינו את מחשבותיו על הזוג אריסון-גלזר. כמי שמכריז על עצמו שהוא "הרבה יותר מאב השנה, אב השנה זה תואר שקטן עליי," הוא יודע שקטטות תקשורתיות בין ההורים הפרודים לא יקדמו את טובת הילד, שמחלק את זמנו בין שני הבתים.
כשמיקי דורסמן הכיר את שרי אריסון הוא היה בן ,22 סטודנט במכון וינגייט. היא כבר היתה בת ,29 גרושה פלוס שלושה ילדים מנישואיה לחוזה סוואריס, אמריקני ממוצא קובני ששירת בצי האוניות של אביה, המיליארדר המנוח תד אריסון.
בני הזוג החליטו להעביר את ביתם למיאמי, ודורסמן, ששיחק ואימן במחלקת הנוער של הפועל חולון, שלח ידו באימון כדורסל בכמה מכללות מהדרג הזוטר. בתחילת הדרך התקשה תד אריסון לקבל בזרועות פתוחות את הבחור הצעיר שבתו בחרה לבעלה השני; עם הזמן, מספר דורסמן, נוצרה ביניהם קרבה גדולה, וגם היום הוא מדבר על איל ההון המנוח בחום רב.
דורסמן מספר שאריסון נתן לו סכום ראשוני כהלוואה שאפשרה לו להיכנס לעולם העסקים; בניגוד לסברה הרווחת, להונו הגדול, לטענתו, אין שום קשר לגירושיו משרי אריסון. בהסכם הגירושים, הוא אומר, לא קיבל אפילו אגורה אחת. לדבריו, כמה חודשים לפני שתד אריסון נפטר הוא קרא לו לשיחה והעניק לו מתנה, שבדיעבד היתה מתנת פרידה, ש"אפשרה לי למנף את עצמי בעסקים ולהגיע למקום שבו אני עומד היום."
ב-2002, אחרי 13 שנות נישואים, החליטו בני הזוג אריסון-דורסמן להתגרש. הם חזרו לישראל, ובהסכם הגירושים סוכם שהבן דניאל ישהה אצל האב פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני, וכי כל ההחלטות המשמעותיות הקשורות בילד יתקבלו במשותף. כך היה, עד ה-14 בספטמבר ,2003 היום שבו השמים נפלו על מיקי דורסמן. יום קודם הוא עוד בילה עם בנו בתל אביב, ולכן נדהם כשבשעת צהריים הגיעה שיחת טלפון מאשתו מאזור חיוג ניו יורק. אריסון בישרה לו שהיא עוברת להתגורר במיאמי, ודניאל הקטן - שהועלה על המטוס באישון לילה - בא איתה.
הפגישות הבאות בין בני הזוג הגרושים כבר היו בבית המשפט במיאמי. דורסמן טען שבנו למעשה נחטף ממנו בלי ידיעתו. אריסון טענה שזה רק טבעי שהבן יחליף מקום מגורים בעקבות אמו. בסיומו של הליך משפטי שנמשך חודשים, חזרו אריסון ודניאל לביתם בישראל. באותה תקופה דורסמן התראיין למקומון "תל אביב," וחלק את תחושותיו לנוכח בן זוגה החדש של גרושתו: "לא הבנתי את שרי. בכל זאת, אישה שחייתי איתה 15 שנה, אמא של הילד שלי, מכניסה גבר זר לביתה אחרי שלושה שבועות. למה את מתחתנת עם בן אדם שאת מכירה רק ארבעה חודשים."?
דומה שבחמש השנים שחלפו מאז שני הצדדים למדו משהו: אריסון את הלקח המשפטי, דורסמן את השיעור התקשורתי. מאז הוא מסרב בתוקף לדבר על כל נושא הקשור בגרושתו, מה עוד שחייו עברו מהפך קוטבי מאז התפרקות נישואיו. "אתה קם בבוקר ואין לך מה לעשות יותר, אתה מרגיש ריק, הפסדתי את עצמי," הוא תיאר באותו ראיון את המשבר הגדול של חייו.
לפני פחות מחמש שנים היית בנקודת השפל של חייך, היום אתה בשיא. מה גרם לשינוי?
"סבלנות. מנוחה. הילד שלי. החברה שלי. אני יודע שאומרים שהגירושים היו עסקת חיי, אבל אני לא אדם שמסתכל על מערכות יחסים כעסקה. הקשר בזוגיות הזו היה סוג של מתנה לשני הצדדים, במיוחד שהרווחתי מזה את דניאל, ואם קיבלתי גם מתנה כספית מחמי זה לא הופך את הנישואים לעסקה, כי בסופו של דבר הפסדתי משפחה ונגרם הרבה כאב גם לילד שלי וגם לילדים של שרי, שאותם גידלתי".
"לא הכל נמדד בכסף. לכל מי שמסתכל רק על המטבע אני מציע להסתכל על האהבה והנתינה, כי בתחום הזה אני שווה פי 15 מיליארד מכל מה שיכול להיות למישהו בכיסים. אני נכס - אני נותן ומעניק לאנשים שמסביבי מתנה שאין לה מחיר. זה גם מה שנתתי השנה לשחקנים שלי - אהבה ויחס שהם לא קיבלו ולא יקבלו בשום מקום אחר. והם החזירו לי על המגרש."
אבל גם על המגרש לא חסרו סערות. לפני שישה חודשים, אחרי פתיחת עונה מבטיחה של חולון, דורסמן מצא את עצמו במרכזו של אחד האירועים השחורים בתולדות הספורט הישראלי - הרגע שבו גרם חזיז שנזרק מיציע אוהדי הפועל חולון למגרש במלחה לקטיעת ידו של המאבטח יואב גליצנשטיין. באותם רגעים דורסמן נראה במצלמות ששוטטו במגרש כאדם שעולמו חרב עליו.
דקות אחרי הפיצוץ הוא הודיע על פרישה מהפועל חולון ומהכדורסל בכלל, ובימים הבאים יצאה מכיוונו סדרה ארוכה של הצהרות סותרות שהעידו על בלבול אמיתי. הוא נסע לכמה ימים לארצות הברית כדי להירגע, ובסופו של דבר, אחרי מסע ארוך של לבטים מתוקשרים, ותחת עונש כבד מטעם מנהלת הליגה (ארבעה משחקי בית בלי קהל, הפחתה של נקודה בטבלה,( חזר לאמן את הקבוצה.
גם היום, במבט לאחור, הוא לא מצטער על שום דבר שעשה או אמר באותם ימים. "מבחינתי זה היה רגע של חציית גבולות. הרגשתי שאני מאבד שליטה על העולם שלי, על הכדורסל. אני במשחק הזה בשביל הפאן, ובבת אחת כל הפאן וחדוות החיים נעלמו. פתאום אני מוצא את עצמי בתור שוטר, וצריך לדאוג לחיים של אנשים, כשהילד שלי הוא אחד מהקהל וישב ביציע אולי שניים וחצי מטר מאיפה שהחזיז התפוצץ".
"באמת רציתי לפרוש. הייתי גמור נפשית מהסיפור הזה. חיפשתי מאמן שיחליף אותי, אבל פשוט לא מצאתי, ובסוף השחקנים הכריחו אותי לחזור. יום אחד הם נעלו אותי בחדר ההלבשה, הושיבו אותי ואמרו שרק אני יכול לאמן אותם. ביקשתי כמה שעות לחשוב, אבל היה ברור שאי אפשר לסרב לבקשה כזו. התעשתתי, ואני לא מצטער על זה."
באחת ההזדמנויות אמרת שאתה בוחר את השחקנים שלך קודם כל על פי האישיות. אתה יכול לפרט? מה אתה בודק לפני שאתה מחתים אותם?
"לפני שאני מחתים שחקן, כמו כולם, אני מדבר עם המאמנים שהיו לו ועם סקאוטים, אבל אני עושה עוד כמה דברים. אני בודק את שפת הגוף שלו בקלטות וידאו, וחשוב לי מאוד לדעת את הרקע המשפחתי שלו. האם הוא בא מבית של הורים גרושים, האם הוא נשוי, האם הוא בן בכור או סנדוויץ.' ילדים ראשונים נורא רוצים להוכיח את עצמם, ילדי סנדוויץ' יותר פרקטיים ועם רגליים על הקרקע. שחקנים שגדלו להורים גרושים, ובאו משכונות מסוימות, אתה יכול לדעת כמעט בוודאות שאיתם אתה יכול לצאת למלחמה, ואני מנסה ליצור בקבוצה שילוב של טיפוסים מכל הסוגים."
כמה פעמים שמעת השנה את הטענה שאתה מצליח כמאמן רק בגלל העובדה שאתה גם הבעלים של הקבוצה?
"הטענה הזו היא עלבון לאינטליגנציה. מי שאומר את זה לא מבין את המשמעות של לנהל מערכת ושחקנים בסדר הגודל שהיו בחולון השנה, ומתעלם מהעובדה שגם לפני שהיה לי כסף לקחתי 16 אליפויות כמאמן של כל קבוצות הגילים בחולון."
ובכל זאת, תודה שאם להפועל חולון היה בעלים אחר, ספק גדול אם המאמן שהוא היה מחתים מלכתחילה היה מיקי דורסמן.
"עם זה אני מסכים. כמו שאמרתי על מכבי, הוא היה צריך להיות משוגע כדי לעשות את זה. מצד שני, כנראה בגלל זה הוא לא היה לוקח אליפות."
נא להמתין לטעינת התגובות
