ראשי » ספורט » כדורגל עולמי » כדורגל ישראלי

חוק היובש

מה קורה כשלקבוצה נמאס משחקן תחת חוזה? היא פשוט שולחת אותו להתאמן לבד או עם הנוער, דורשת ממנו לקצץ מחצית משכרו ולעתים הוא גם לא מקבל כסף. ראובן עובד, הפרסונה נון גרטה של הפועל ת"א, יכול להתעודד: זה קרה גם לאורן זיתוני, לאבי תקוה ולאייל ברקוביץ'

כבר שלושה שבועות שראובן עובד מקיץ בכל בוקר לעוד יום ריקני. הוא יוצא מוקדם מביתו בצפון ת"א ונוסע למתחם 'חודורוב', חוצה את עמדת קופאי החניון, מחנה במגרש חניה גדול ושומם, מגיע יחד עם אנשי המשק הראשונים, עולה על בגדי ספורט ומתחיל להקדיש את עצמו למכשירי הכושר שנמצאים בחלל הפנימי של המתחם.

כשמגיעים השחקנים לאימון הבוקר, הוא כבר לא שם. אולי בריצה, אולי כבר בדרך הביתה. "השבוע לא ראיתי אותו ולא אף אחד מהם", אמר אתמול אחד מאנשי הפועל ת"א. "מהם" כוללים את ליאור אסולין, פאביו ג'וניור, איתי אלקסלסי ועוד. שחקנים שנפלטו מהפועל ת"א באיבחה אחת. לא נותנים להם להתאמן במסגרת הקבוצתית,

מצפים מהם שימצאו קבוצה, וחלק מהם, כמו אסולין, נדרש גם להביא קבוצה שתשלם עליו דמי השאלה, רצוי העברה, ולא מדובר בסכום פעוט.

תופעת ייבוש השחקנים אינה חדשה בכדורגל הישראלי, גם לא בעולמי. הסיבות מגוונות, המטרה זהה: לגרום לשחקן להתייאש וללכת. האיום "אם הוא לא יסכים, הוא יישב ביציע", הוא בכלל לא איום, הוא ביצוע קר ומחושב.

"זה שבר אותי", קובע אורן זיתוני, שבעידן ניר קלינגר במכבי ת"א נקרא יום אחד למשרדו של המנכ"ל אלי דריקס והתבקש לקצץ 50 אחוז משכרו. זיתוני בדיוק חזר מפציעה.

"לפני מכבי הייתי צריך רק לבחור איפה לשחק ובאיזה סכום. קרה מה שקרה ונפצעתי. היתה אז תקופה של קיצוץ שכר בכל הארץ, והם דרשו לקצץ. לא הסכמתי. זה קרה ממש בתחילת ההכנות לעונה. שבוע לאחר מכן הם יצאו למחנה אימונים ולא הוציאו אותי. הוצאתי להם מכתב שהם צריכים לדאוג לי למסגרת, אז הורידו אותי לנוער".

שחקנים כמו זיתוני יכולים להתפוצץ כשזה קורה להם. הם מאלה שאוהבים כדורגל, ופעם בחיים נופלת להם הזכות גם להרוויח מזה. "כשאתה רוצה לפתוח חוזה, אומרים לך לכבד את מה שחתמת. כשהם רוצים לקצץ, איש לא שואל אותך".

זיתוני התחיל להגיע לאימוני הנוער בעוד חבריו מתאמנים בהולנד. "לא הרגשתי מושפל, אבל נעלבתי. המשכתי להגיע, ראשון כל אימון וראשון בכל ריצה. החלפתי בגדים מאחרי העץ והתלבשתי במגרש, אבל כשהם חזרו הסכמתי לקצץ 30 אחוז".

למה?
"כי הקבוצה יותר חזקה. זה כמו צבא, אתה יכול להילחם במערכת? שחקן בסופו של דבר רוצה לשחק. לא הכל זה כסף בחיים".

אבי תקוה לא נשבר, אבל הפסיד. היום, כשהוא מתעסק בנדל"ן, הוא נזכר בקיץ 2004. כמה חודשים לפני כן, לקראת סיום העונה הראשונה במכבי פ"ת, עפה הקבוצה בגביע המדינה מול הפועל חיפה. נשיא הקבוצה, עמוס לוזון, זעם על השחקנים והודיע להם שהוא מקצץ משכרם 20 אחוז אלא אם כן יגיעו לגביע אופ"א. הקבוצה היתה במקום השביעי. כל השחקנים התבקשו לחתום על הקיצוץ, תקוה סירב.

 ללוזונים יש זכרון ארוך, ומיד בפתיחת העונה גילה תקוה שאבי לוזון, אז היו"ר, לא שכח. לאחר משחק בחוץ מול א.א.ק לרנקה, בו הפסידה פ"ת 3:0, הוא פשוט קרע את תקוה בצעקות על כך שהוא לא משקיע ושהוא חייב בהתאם לקצץ במשכורתו. תקוה שוב סירב, ונשלח הביתה.

"הם התנפלו עליי בכל מיני טענות כדי למצוא סיבה שהיא לא כספית על-מנת שאעשה איזה צעד אחד שלא במקום. גם אם אתה לא עושה, הם אומרים לך שאתה בחוץ. בכל מקרה הם שואלים אותך 'למה אין לך כובע'".

קיבלת מסגרת חלופית?
 "באירופה אין דברים כאלה. אומרים לך: 'אוקיי, שב בצד, אתה לא בתוכניות של המאמן, אבל כסף תקבל בכל מקרה'. פה בארץ, אתה לא רוצה? מאה אחוז, את החוזה שלך אתה יכול לרשום על הקרח".

יש בוררות.
 "הבוררות נקבעת על-ידי ההתאחדות לכדורגל, שמנוהלת על מנהלי קבוצות. הבורר מקבל שכר מהשחקן עצמו ומהקבוצה. הבורר יכול יום לאחר פסק הדין לא לקבל יותר תיקים, במידה שההחלטה לא נראית לאחד הצדדים".

תקוה לא קיבל כסף. פרמיות בוודאי שלא, אבל גם לא שכר בסיס. הלוזונים לקחו בחשבון שהם יצטרכו לשלם בכל מקרה לאחר הבוררות וריכזו את הכסף. "בינתיים אתה לא מקבל כסף", מספר תקוה, "קיבלתי כסף אחרי שנים, ולא את הכל, כי הבורר רצה להיות נחמד. יש כאלה שלא יכולים להסתדר והם בבעיה גדולה מאוד. התחושה היא חוסר אמון במערכת. זו מראה של החברה שלנו, והכדורגל זה צינור הניקוז של חוליי החברה".

מה עשית?
"התאמנתי חמישה חודשים בנפרד. הם לא הסכימו אפילו שאגיע לאימון, אפילו לא לחדר כושר. אתה חייב לנשוך שפתיים, להיות מקצוען אמיתי, לקום כל יום ולעשות אימון לבד. אתה משתמש בנסיון שלך, בחברים שצברת מבין אנשי המקצוע. לי זה קרה לפני תחילת הליגה, כשהקבוצות כבר סגורות עם סגלים, צמצמו תקציב והיה צריך לחכות עוד חודש וחודשיים.

"אתה מאבד מכושר המשחק, אתה נמצא בפלונטר, אתה לחוץ עד כדי כך שתלך בכל מחיר. דוחקים אותך לפינה. יש גם פטנט כזה של 'הקטנת נזק'. אם לא תלך, תיפגע. אתה צריך להקטין נזק לטובת הקבוצה, ולא להיפך. בסוף אתה מוצא את עצמך בקבוצה שאתה לא רוצה להיות בה. אכלת אותה"

איפה חתמת?
"בפראלימני, אצל אלי גוטמן".

כמו שתקוה מספר, בחו"ל הסיפור הזה שונה לגמרי, עד כדי כך שאנחנו לא ממש מכירים סיפורים שכאלה, אלא אם כן מעורב בהם ישראלי. כשאייל ברקוביץ' הובא לסלטיק, המאמן שם היה ג'ון בארנס. בשלב מסוים הוא הלך הביתה, ולתפקיד מונה מאמן לסטר, מרטין אוניל, לא ממש הטיפוס של הנעת כדור. "הוא נתן לי לשחק משחק ראשון, ניצחנו. במשחק השני הוא לא נתן לי לשחק, במשחק הרביעי לא הייתי בסגל, ובכל אותה העת הוא לא אמר לי כלום. התאמנתי עם הקבוצה, אין דבר כזה לא לתת לך להתאמן".

מסקנות?

"שחקן כדורגל שיוצא לשחק בחו"ל יש לו שתי מטרות: האחת, להשתלב מקצועית ולהתקדם. השנייה, להרוויח כמה שיותר כסף. ברגע שאתה מתייבש, הכסף כבר לא מעניין. אתה נכנס לדיכאון, אתה רק רוצה לעזוב את הקבוצה. שם אתה מקבל את הכסף, אבל הדרך שהם מייבשים אותך זו הדרך שלהם לגרום לך ללכת".

חכה, בהפועל ת"א עוד לא שיחקת.
"הפועל צריכה לכבד את השחקנים ולתת להם להתאמן. הגיע הזמן שהקבוצות יכבדו את השחקנים. שמע, אתה מרגיש שרוצים שתלך. אני ידעתי שהגיע מאמן עם סגנון משחק פיזי וברוטאלי. בתוך-תוכי הבנתי שאנחנו לא מדברים על אותו סגנון, אבל רק חיכיתי שתהיה לי קבוצה מתאימה. זה נראה נורא, אבל כולם מוצאים בסוף קבוצות. יש שם גם ליגת מילואים, אבל את זה כבר לא הייתי יכול לסבול ולא שיחקתי אף פעם. ככה מתנהגים באנגליה".

עובד ממשיך להגיע ל'חודורוב'. את אסולין רואים כבר פחות. כשהפועל היתה באוסטריה, הם התאמנו עם המנהל המקצועי של מחלקת הנוער, אברהם בכר, וכשזה נסע לרגל בסן-מרינו, העביר להם תומר קשטן אימון אחד. אסולין הודיע באחת הפעמים שיש לו בעיה אישית ופעם אחת, לפי הדיווחים, הגיע שעה לאחר תחילת האימון.

סוכנו של עובד, אייל מלול, עדיין על מצב נצור, אבל לפעמים יורה בודדות: "יש לי הרבה מה להגיד, אבל כרגע זה עדין. מצער אותי שראובן לא בתוכניות של אלי גוטמן, אבל אני שומר על אופטימיות כל זמן שהוא מתאמן ברצינות והוא מוכן. הוא מתאמן לפי תוכנית עבודה וזה מאוד קשה. הוא לבד לגמרי. אין לנו שום אלטרנטיבה, אבל למרות שזה איום ונורא כרגע, למדתי שהכל נזיל. אני רומנטיקן ומאמין גדול. אני לא רואה את ראובן מיובש שם כל השנה. אני מאמין שהוא יחזור".

מצבו?
"ברור שהוא מתוסכל. הוא לא טניסאי ולא סוליסט. ברגע שהוא לבד, הוא מתוסכל".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...