מגזינים online

פחד גבהים

שחר פאר סיימה את העונה עם המאזן השנתי הגרוע בקריירה שלה. צריך לדאוג? לא בטוח. כי מעבר לסטטיסטיקה, טניס הנשים רגיל לנפילות וגם ואידיסובה וספארובה ידעו רגעים קשים אחרי הביקור בצמרת. החדשות הטובות: המצב יכול להתהפך. תשאלו את יאנקוביץ'

אלמוג שריד | 18/10/2008 11:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בשנה האחרונה נשפך כ"כ הרבה דיו במטרה לנסות ולנתח מה עובר על שחר פאר, שפתחה את השנה במקום ה-17 בעולם, ובראיונות מסוימים אפילו הרשתה לעצמה לפנטז על טופ-10.
שחר פאר
שחר פאר צילום: אי-פי


לפני שבוע בדיוק הודיעה הישראלית שהיא מסיימת את העונה מוקדם מעט מהצפוי, ולא תשתתף בשני הטורנירים האחרונים שתיכננה, בגלל כאבים ברגל. כאבים ברגל? אולי, אבל מה שבטוח זה שכששחר היתה בשיאה, כאבים היו מקסימום קצת מדגדגים בחימום.

תמונת המצב של שחר פאר, ערב סיום עונת 2008. הנתונים הסטטיסטים לא משאירים שום מקום לוויכוחים, מקום 38 בעולם, בלי מאמן (כי את הקודמים שהיו לה השנה היא החליטה לוותר), מצב מנטלי קשה מאד והמאזן השנתי הגרוע שלה בכל שנותיה כמקצוענית (26 נצחונות בלבד אל מול 24 הפסדים).

לכאורה, שפל אמיתי, אבל בניגוד לכל המשמיצים למיניהם, שכבר סיגלו לעצמם מנהג להיכנס ללא דופי בספורטאית המוכשרת הזאת, אולי כדאי שניה לקחת נשימה ולבדוק את המצב יותר לעומק? אולי במקום לספר כמה המצב רע ולקבור את הקריירה שלה בלי להניד עפעף, יעזור להסתכל מסביב ולבדוק את התמונה הכוללת ואת ההשלכות לכל מה שמתרחש? בכל זאת, היא עשתה מספיק בקריירה כדי לפחות לקבל יחס הוגן וביקורות ענייניות, ובסעיפים שהוזכרו למעלה בדיוק נדון בהרחבה בשורות הבאות וננסה לחזור עם בשורות כלשהן או תובנות לעתיד.

הבעיות המקצועיות של שחר ידועות לכל (ובוודאי לה), וזה לא יחדש לאף אחד כלום שנגיד שוב שהסרב של שחר הוא לא בדיוק הסרב של מרטינה נברטילובה. מדובר באותו ההגשה שהייתה לה גם כשהיתה 15 בעולם, כך שזאת לא הנקודה. לאחר השנה הקודמת המדהימה שלה, בה ביצעה התקדמות מטאורית אל הצמרת הגבוהה ביותר, והשאירה את כולנו ערים בלילות כדי לצפות בה מככבת ברבעי גמר גראנד סלאמים (וגם לחטוף אח"כ בראש מהמעבידים על כך שאנחנו ישנים תוך כדי עבודה), מה שקרה השנה היה טבעי ביותר. יש מעט מאוד ספורטאים שמסוגלים לשמור על יציבות שכזאת, ומבחינתה לשחזר את אותם ההישגים גם השנה זו משימה כמעט בלתי אפשרית, שמעט מאוד טניסאיות מצליחות בה, אם בכלל.
שחר פאר.
שחר פאר. צילום: אי-אף-פי

פאר והצוות המקצועי שלה ביצעו הרבה טעויות השנה, ואף אחד לא מתעלם מזה (וגם לא היא), כמו גם מאובדן הביטחון ההדרגתי וההתרסקות המנטלית נגד שחקניות שבעבר היו אוכלות ממנה קש. אבל הירידה שלה וחוסר היציבות זה דבר מאוד אופייני מאוד לסבב הנשים, וכפי שמיד תבינו היא לא הראשונה שזה קורה לה, ובוודאי גם לא האחרונה. ההיפך, לעומת מקרים אחרים המצב שלה עוד מצויין.
"שהמאמנים יחזירו לשחר כסף, הם רק עשו לה פוצי מוצי"

בסבב הנשים רק השנה התחלפה 4 פעמים המדורגת הראשונה בעולם (לעומת פעמיים בלבד ב-4 שנים בגברים), ובטופ-10 כמעט כל שבוע ניתן לראות תנודות משמעותיות, מה שמעיד על חוסר היציבות. זאת תופעה מאוד שכיחה שטניסאית מזנקת לצמרת בבום ושנה לאחר מכן חווה נפילה גדולה.

שלמה צורף, אחד המאמנים הישראלים המובילים, שאימן את עמוס מנסדורף בשיאו ומשמש כיום כמאמן העל של דודי סלע, מסביר מדוע זה קורה:"בנשים אין כל כך הרבה עומק כמו בסבב הגברים ויש הבדלים קיצוניים מאד בין הצמרת לשאר

הבנות, ולכן ברגע שמישהי תופסת איזשהו גל ועושה פה ושם תוצאות היא מזנקת לצמרת במהירות".

"בעבר הייתה בסבב יציבות גדולה בצמרת, אבל מאז שג'סטין הנין פרשה, מה שהולך שם זה בלאגן אחד גדול. גם כשאת באה מלמטה כפי שקרה לשחר, ולא מכירים אותך, אז הרבה יותר קל לך להפתיע כי אף אחד לא מצפה לכלום ואין שום לחץ. ברגע שלמישהי כבר יש קבלות ומכירים אותה אז יותר קל ללמוד אותה ולמצוא לה פתרונות, וברגע שיש בעיות בטכניקה כמו לשחר והמשחק לא מספיק יציב אז הכול קורס ברגע".

מה הכוונה בבעיות בטכניקה?
שחר פאר, קונצ'יטה מרטינס
שחר פאר, קונצ'יטה מרטינס צילום: רויטרס
"תראה, היכולת הטכנית של שחר לוקה מאד בחסר, אם כי זה אופייני לסגנון המשחק של היום שמתבסס יותר על כוח פיזי ופחות על טכניקה. יש לה נשק אחד שזה הבקהנד, אבל הפורהנד, הסרב ומשחק הרשת הרבה פחות טובים. גם כשהיא היתה 15 בעולם אמרתי שהיכולת שלה לא מספיקה לרמות הגבוהות וכולם ליגלגו. כששחר היתה בזון וטיפסה במהירות בדירוג היא הצליחה לחפות על הבעיות האלה ולהצליח בכל זאת, אבל ברגע שהביטחון קצת התחיל להתערער ופתאום צצו יותר הפסדים אז גם פתאום כל הבעיות הטכניות צפו מעל פני המים והפילו אותה פעם אחר פעם. ההבדל היחיד בין שחר בתקופתה הטובה לבין שחר של היום זה היכולת המנטלית והביטחון".

אז אולי זה אשמת המאמנים?
"בראש ובראשונה זה אשמת המאמנים. לא יכול להיות שהיו לה כל כך הרבה מאוד מאמנים לאורך השנה ואף אחד לא ישפר לה את הליקויים האלה. כל המאמנים שהיו לשחר היו רק מאמני תחזוקה שחשבו שהתפקיד שלהם זה להיות שם בשבילה ולעשות לה פוצי מוצי. אבל מה שהיא צריכה זה לשפר את היכולת, ובזה אף אחד מהמאמנים לא עזר לה. בשביל מה היא שילמה להם? הם כולם צריכים להחזיר לה את הכסף, הם לא עזרו לה בכלום".

אתה מאמין שבשנה הבאה שחר תוכל להתאושש ולחזור לצמרת?
"בטח שהיא יכולה, זה תלוי רק בה. שחר היא סוס עבודה וברגע שהיא תמצא מישהו שיתן לה את ההדרכה הנכונה וביחד הם יעשו את השיפורים הנדרשים והביטחון יחזור היא תוכל לטפס חזרה לצמרת בלי שאף אחד ירגיש בכלל שקרה משהו. מקום 38 זה לא הרמה של שחר למרות הבעיות שציינתי, שהן גם לא כאלו חמורות אבל זה פשוט מונע ממנה להתקדם".

"היתרון של שחר עכשיו הוא גם שהיא עשתה שנה כ"כ גרועה ואין לה כמעט על מה להגן, אז מספיק לה מקבץ תוצאות טובות כדי להתקדם משמעותית. עכשיו היא באה בלי לחץ ובלי ציפיות ובד"כ זה עוזר. ברגע שהיית בצמרת יותר פשוט לחזור כי את יודעת פחות או יותר מה את צריכה".

מוואידיסובה ועד ספארובה. שחר לא לבד

מהדברים של צורף ניתן להבין שהמצב באמת לא כל כך גרוע כפי שמצטייר מהנתונים היבשים. ובכלל, יש בחיים דברים יותר גרועים מלהיות בין 40 הטניסאיות הטובות בעולם. בת גילה של שחר, ניקול ואידיסובה הצ'כית, שבשנה שעברה עשתה התקדמות גרנדיוזית, ואפילו התמקמה במקום ה-7 בעולם (חודש מאי), נמצאת גם היא בצניחה חופשית ומחפשת את עצמה כיום במקום ה-24, ועוד ממשיכה לרדת.

אנה איבאנוביץ'.
אנה איבאנוביץ'. צילום: רויטרס

דוגמה נוספת למישהי שפרצה בסערה ומהר מאוד צנחה היא לוסי ספארובה, שבשנה שעברה הגיעה עד למקום ה-22 בעולם ונראתה בדרך המלך, אך הכול התערער ברגע, והיא עשתה את הדרך למטה עד המקום ה-71 כיום. ישנן גם דוגמאות מהעבר הלא רחוק כמו קרולינה שפרם הקרואטית או ילנה דוקיץ' הסרבית. בכלל, קחו למשל כדוגמא את אנה איבאנוביץ' הסרבית שבחודש מאי הגיעה לפיסגת הקריירה וזכתה ברולאן גארוס, מה שהעלה אותה למקום הראשון בעולם, אך מאז? ניחשתם נכון. היא לא מוצאת את עצמה, והפסידה ב-5 מתוך 6 הטורנירים האחרונים כבר בסיבוב הראשון, בדרך ליציאה מהטופ-10. כל זה מכניס קצת לפרופורציות באשר למצבה של שחר.
ילנה יאנקוביץ'.
ילנה יאנקוביץ'. צילום: אי-פי-איי

פאר לא לבד בסיפור, ומה שצריך כדי לצאת ממשברים כאלו זה הרבה סבלנות, אמונה, רצון להשקיע ולעבוד קשה, ומהתכונות האלו לשם שינוי יש לשחר בשפע. עוד סיבה לאופטימיות היא שלא צריך לחזור יותר מדי אחורה כדי למצוא דוגמאות לכך שאפשר להתאושש ממשברים כאלה במהירות, ולא סתם להתאושש אלא להגיע עד לפסגות הגבוהות ביותר. ילנה יאנקוביץ', שלפני בערך שנתיים חוותה התרסקות אחרי הזינוק לצמרת, יכולה להעיד, עכשיו כשהיא  משקיפה בהנאה על הסבב ממרומי המקום הראשון בעולם.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''טניס''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים