דני פרנקו: זו הזדמנות גדולה שאולי לא תחזור
כדי להוכיח את קשר הדם והגנטיקה למועדון, מאמן הפועל חולון צריך לנצח הערב (20:45) את מכבי חיפה ולהביא גביע. "אנחנו מעדיפים לרוץ ולתת לאתלטיות שלנו לדבר," הוא אומר, "אבל הם קבוצת הגנה מדהימה. אני מקווה שיש לנו פתרונות לזה"
"קבוצה רעבה". דני פרנקו. צילום: דני מרון
העובדה שבשלושת הימים האחרונים כמעט לא שתק, מן הסתם לא זירזה את התאוששות הגרון. חוץ מצפייה אינסופית במשחקים של מכבי חיפה והעברת אימונים, הוא גם הספיק אתמול לשוחח בטלפון עם אבי אשכנזי (תיאום שעות אימוני הבוקר) והתלבט עם מנהל הקבוצה את מי משחקניו לשגר למסיבת העיתונאים.
72 השעות שבין חצי הגמר לגמר הראשון בחייו הזרימו בו נהרות של אדרנלין: "אחרי המשחק הייתי גמור, זה היה משחק מתיש גם לי וגם לשחקנים. למחרת על הבוקר כבר נכנסנו למשימה של להרים את השחקנים על הרגליים. אנחנו לא בנויים מספיק עמוק בשביל לשחק פעם רביעית ב-11 יום. הרגליים של השחקנים הגבוהים שלי עבדו ביום חמישי קשה מאוד נגד אשקלון וביום שני נגד מגי מנהריה. יש לי צוות רופא, פיזיותרפיסט ומאמן כושר שמתמחה בלתת לשחקנים מעטפת של שיקום. הם נותנים להם תוספי תזונה, ויטמינים ועיסויים, וגם אני מגייס את הידע שלי לטובת העניין. בכל זאת, יש לי תואר מווינגייט בחינוך גופני."
איך מורידים קבוצה צעירה אל הקרקע אחרי האופוריה של הניצחון בחצי הגמר?
"למזלי, יש לי קבוצה רעבה שבנויה מצעירים שרוצים מאוד להצליח וממבוגרים שאף פעם לא לקחו תואר. הישראלים יודעים שזו הזדמנות גדולה שאולי לא תחזור, הרי רוב התארים מחולקים פה לקבוצה וחצי."
נרקומן של כדורסל
דני פרנקו צילום: דני מרון
"יום אחד הגיע יהושע רוזין ואמר שהוא צריך בדחיפות מדריך למחלקה שלו בהפועל ת"א. חנן קרן, שניהל את הקורס, הפגיש אותנו ואת השנים הבאות ביליתי באוסישקין הפתוח. רוזין היה אחרון המורים בכדורסל הישראלי, העבודה לידו היתה חוויה אדירה. את המחמאה הכי גדולה קיבלתי כשהוא הוציא את הנכד שלו, תומר, מהילדים של חולון והעביר אותו להתאמן אצלי."
אבל לא הצלחת להפוך אותו לשחקן.
"נכון, אבל יש לו אחלה מסעדה."
בגיל 26 הוא שודרג לתפקיד עוזר המאמן של ארז אדלשטיין בגליל עליון ("לעבוד מאחורי הגב של ארז זה בית ספר של עשר שנים בתוך שנה אחת(" ואחרי עוד כמה עונות בתור עוזר הוא פתח בקריירה של מאמן מצליח בקבוצות קטנות. בכל מקום שאליו הגיע, מכבי ר"ג, עפולה וחולון השנה, חזר על עצמו תסריט דומה: עם תקציב זעום, אבל עם הרבה לכידות ויצירתיות, פרנקו הצליח להפוך את הקבוצות שלו למה שרובי בלינקו כינה פעם "סיירת מטכ"ל." הוא נרקומן של כדורסל
וחבר מן המניין במסדר מאמני הלפ טופ שמכירים כל זר בירכתי הליגות הנידחות ביותר באירופה.
כך, למשל, הצליח להביא לחולון את לואיס פלורס, אחריו עקב עוד מימיו בקולג,' דרך הליגה האיטלקית השנייה ועד העונה הלא מוצלחת אשתקד ביוון, שבזכותה הרכז הדומיניקני ירד לרמות המחירים שחולון יכולה להרשות לעצמה. אבל לשעבוד לכדורסל יש מחיר: כשאני שואל את פרנקו מתי בפעם האחרונה יצא לחופש, הוא מחייך במבוכה. בחורף יש ליגה, בקיץ הוא מאמן את נבחרת הנוער. וכשהוא לא מאמן הוא על האינטרנט, מחפש זרים.
דני פרנקו ואבי בן שימול צילום: דוד פליגל
בזכות הרקורד שלך עם קבוצות קטנות הזמינו אותך לחולון ביום שאחרי דורסמן, אלופה בלי גרוש על התחת.
"נכון. כל מה שעבר לי בראש בקיץ זה שלקחו אותי כי ידעו שהקבוצה הולכת להילחם על החיים והיא צריכה מוטיבטור ומישהו שיעמיד קבוצה שיותר טובה מהחלקים שלה. התאימו את הבן-אדם לסיטואציה. כל מי שמסביב למועדון, ובעיקר האוהדים, היו צריכים ללמוד מחדש לקבל הפסדים ולדעת שעכשיו זה סיפור אחר."
אוהדי הפועל חולון צילום: עדי אבישי
"אני מכיר אותם מצוין. הרי בתור ילד ישבתי מאחורי הסל באולם הפחים, וכבר בגיל ,12 כשעל המגרש רצו ריצ'י דומאס וישראל אלימלך, הייתי בטוח שאני יודע יותר מהמאמן, כמו כל אחד מ 3,000 האוהדים שמסביב. אני גם זוכר שבן מקדונלד יצא מהמגרש עם המכונית על הגב והיה לי ברור שזה הולך להיות קשה ושאני הולך לעמוד במרכז, לטוב ולרע."
אבל גם ידעת שהאוהדים השתנו לטובה.
"נכון. הם הפכו לקבוצה חברתית, זו ממש קהילה. הם עשו מהלך גדול לשינוי תדמית בשנה האחרונה. יכול להיות שבזמן משחק מקללים אותי, אני לא יודע כי אני מתנתק, ואחרי המשחק הגרוע בר"ג התנפלו קצת בחוץ על השחקנים, אבל זה ממש ממש בשוליים".
"יש לנו קהל אדיר. כשאני בא לאימון מתנהל במקביל אימון של האוהדים. הם מכינים שלטים, גוזרים דגלים, עושים הכנה. הם מבינים שהשנה התפקיד שלהם בקבוצה הרבה יותר משמעותי. כדי שיהיה להם כיף, אנחנו מנסים לשחק כדורסל כמה שיותר אטרקטיבי, ולפעמים משלמים על זה מחיר. האולם שלנו היה מלא באוקטובר, נובמבר, דצמבר וינואר, לא כמו אולמות שבהם הקהל יתחיל להגיע רק באיזור אפריל מאי."
קרב בין סגנונות
פרנקו יודע שהגמר הערב מול חיפה יהיה קרב בין סגנונות: "זה ברור. אנחנו מעדיפים לרוץ כמה שיותר, לתת לאתלטיות שלנו לדבר. הם מאוד פיזיים, מנסים לדחוף את הכדור פנימה ולהאט את המשחק. ברור שהריבאונד הוא נקודת מפתח כי בלי כדור אי אפשר לרוץ. להפתעתי, זה מה שקרה לירושלים. הם קבוצת הגנה מדהימה ואנחנו מקווים שיש לנו פתרונות לזה."
אבי אשכנזי עם דני פרנקו צילום: עדי אבישי
אפשר להירדם ביום של גמר גביע?
"אתה שואל כאילו שכבר הייתי בעשרה גמרים. אני מאמין שכן."
אתה יכול לדמיין את עצמך עם הגביע? אלה 40 דקות שבסופן הקריירה שלך יכולה להיות במקום אחר לגמרי.
"בגלל הלו"ז המטורף, אני עסוק מעל הראש בהכנות כמו למשחק חוץ רגיל נגד מכבי חיפה. חושב על מה שצריך לעשות כדי לנצח, במנותק מההקשר של גמר גביע. עכשיו, כשאתה שואל את זה, אני חושב על זה בפעם הראשונה וברור שזה יכול לעשות לי טוב. אבל כרגע זה עוד נורא רחוק."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם