ראשי » ספורט » כדורסל » כדורסל ישראלי

לא מנהיג. שחקן: הצ'אנס של לימונד

במצבת הישראלים בשוק, החבירה של רביב לימונד לצהוב היא סוג של נבואה שבמוקדם או במאוחר היתה חייבת להגשים את עצמה, במיוחד לאור הקשיים של טל בורשטיין, שלא מצליח לחזור לכושר, וצפוי לעזוב בסוף העונה. כל ההסברים בפנים

סיפור לנכדים לרביב לימונד כבר יש. הכל קרה בתשע שניות במשחק שכבר היה גמור. לה-מאן פיגרה ‭98:93‬ ולימונד יצא להתקפה אחרונה. הוא לקח כדור על כל המגרש, עבר שני שחקנים, קבר שלשה על הפנים של השלישי, וקיזז את הפיגור ל-‭.98:96‬

בחלקיקי הזמן הנותר לה-האבר, להלן היריבה, הצליחה לאבד את הכדור, שהתגלגל לידיים של לימונד, ומשם, תוך כדי נפילה, לשלשת באזר מנצחת. שש נקודות במשהו כמו ארבע שניות. מאז עברו שנתיים. אתמול (ג') הוא חתם סופית במכבי ת"א לשלוש שנים פלוס שאריות העונה הנוכחית, בתקווה למצוא קריירה שתעטוף את הסיפור.

לימונד הוא עוף שונה. כנראה שלא במקרה אגדת הרג'י מילר הפרטית שלו לא נחקקה בינתיים בזיכרון הקולקטיבי שלנו. כישרון היה שם תמיד, בדרך כלל גם יכולת. מה שחסר עד היום הם בדיוק הסיפורים האלה. המעמד הנסיכי, היכולת לסחוף, הכריזמה המהדהדת שמצטרפת בדרך כלל לכוכבי על ומפרידה בזמן אמת בין בחור עם סטטיסטיקה מרשימה ונתונים גופניים יוצאי דופן לבין מגה-כוכב שלימונד יכול להיות.
 
בגיל 24 עמוד קורות החיים שלו כבר מאוד מרשים. הוא היה שחקן מוביל בנבחרת העתודה, שזכתה במדליית כסף באליפות אירופה. עשה עונה יפה בליגה הצרפתית עם לה-מאן, ונראה טוב גם ביורוליג. בין לבין הצטרף לנבחרת הבוגרת, ובשתי קדנציות שונות בנהריה הספיק להתבסס כאחד הישראלים הבולטים בליגה.

הוא אחד הגארדים החזקים שגדלו בארץ. אתלט מצוין, עם יכולות התקפיות אדירות. חודר משובח, שבלי לאסוף יותר מדי תשומת לב, ו/או את הקרדיט המגיע לו, חי על ממוצעים עקביים וקטלניים של 45 אחוז ומעלה מהשלוש, כולל ביורוליג. (והיו לו 70 ניסיונות, זה לא שחקן שבמקרה זורק שלוש פעמים בעונה וקולע פעמיים‭.(‬

בדרך הוא מוסר לפחות ארבעה אסיסטים במשחק, תפוקה

מבורכת מעמדת הגארד השני. בעונה ההיא ביורוליג, הוא סיים בין 50 הכדורסלנים הראשונים ביורוליג ביחס מדד איכות לדקה.

"יש לו יכולות מקצועיות אדירות‭,"‬ מפרגן יעקב ג'ינו, מאמנו בנהריה. "קליעה מצוינת, הוא גם רואה משחק מצוין, ומבין את המשחק מצוין. מעבר לנקודות, יש לו הרבה אסיסטים, ביחס חיובי מול האיבודים. גם את ההגנה הוא מאוד שיפר".
ועדיין, למרות רשימת המחמאות, היו גם בעיות. למשל, לא מזמן, בצעד נדיר נלקח מלימונד תפקיד הקפטן באמצע העונה, והועבר לידיו של יוגב אוחיון. אירוע עוד פחות נתפס, בהתחשב בעובדה שלא מדובר בשחקן בעייתי, שנפסל לתפקיד ממניעים משמעתיים או משהו בסגנון. להפך. האיש מופת למוסר עבודה. נחמד בקונצנזוס. כזה שאיש לא יגיד עליו מילה רעה.

אם כבר, הביקורות כלפיו מכוונת ליתר מופנמות. לכך שאינו דמות מובילה, כמו שמצפים בקבוצה משחקן במעמדו. חבריו לקבוצות מספרים על טיפוס שקט, די מתבודד, לפעמים כמעט מנותק חברתית. לא שום דבר שמזכיר את מקומו המקצועי. תופעה שעוד הקצינה לאחרונה, לאחר שלימונד, כמו שהוא מגדיר זאת, התחזק והתקרב לדת.

למרות הערכה חוצת גבולות ליכולותיו, לימונד גדל תמיד בצלו של יותם הלפרין, חברו לעתודה. הוא שיחק בנוער של נתניה, הלפרין במכבי ת"א. זכוכיות המגדלת, הטושים הזוהרים והיחס המלכותי, לטוב ולרע, כוונו תמיד אל הלפרין. גם אם מבחינת תפקידו בנבחרת ותרומתו למדליה, לימונד היה שותף שווה זכויות בזוג המלכותי.

הלפרין, אגב, תמיד פרגן והשידוך עבד מצוין. במובנים מסוימים, בניגוד מוחלט למופנמות בעולם החיצוני, על המגרש, לפחות כלפי חוץ, לימונד היה הצלע היותר כריזמטית מבין השניים. זה שלעולם יבקש את הכדור האחרון, זה שתמיד ירצה את האחריות עליו.

אם בסוף הכדור האחרון הזה יכנס או לא, זו כבר שאלה קצת אחרת. כשמדברים על נקודות התורפה שלו, בדרך כלל מתמקדים בקבלת החלטות תחת לחץ. בעברית מדוברת, מתכוונים לומר שבדקה וחצי האחרונות לימונד נוטה לאבד את הראש. הוא אכן לא מפחד, ולא בורח מהאתגר, אבל בניגוד ללילה ההוא בצרפת, בארץ התחברה אליו תחושה שבזמן אמת כדורים בורחים לו מהיד, זריקות שבשגרה הוא תופר בעיניים עצומות, הולכות החוצה. בנהריה מחזיקים רשימה של משחקים כאלה.

"רביב מכונת קליעה‭,"‬ אומר אריק שיבק, מי שאימן את לימונד והלפרין בעתודה, ובהמשך כעוזר מאמן בנבחרת הבוגרת. "הוא מאוד מגוון, עם חדירה, וקליעה מבחוץ. שחקן שכיף לאמן, אתלט גדול ביחס לגארד הישראלי הטיפוסי. בחור שעובד קשה באימונים, עושה אקסטרה לבד ולפעמים צריך לעצור אותו".

שיבק גם חי בשלום עם הטענה הרווחת על קבלת ההחלטות תחת לחץ. מבחינתו, קיר הזכוכית בדרך לפסגה האמיתית עובר בהגנה: "אמרתי לרביב כשהיה בן ‭,20‬ שכדי להגיע לרמות הגבוהות הוא חייב להפוך לרוצח בהגנה. אפשר לחיות עם קבלת החלטות כזו או אחרת. הוא שיפר גם את זה, והוא צריך להמשיך להשתפר. אבל שחקן עם יכולות אתלטיות ברמות האלה וחוסן גופני כמו שלו, צריך לחסל יריבים בהגנה. חייב להיות סטופר. עם הנתונים שלו, הוא צריך לקחת גם חמישה ריבאונדים במשחק. הרי אי אפשר להגיד שהוא איטי או חלש. אז אם יש לך את זה בצד אחד של המגרש, צריך להיות לך את זה גם בצד השני‭."‬

עד היום לימונד הסתדר מצוין בקבוצות בינוניות, או מקומות בהם מעמדו היה מוגדר ויציב. בהפועל ירושלים, בהיעדר דקות משחק, הוא התקשה, בלשון המעטה, להסתיר את חוסר שביעות רצונו. אחרי שנת השאלה מוצלחת בנהריה, לימונד סירב בתוקף לחזור למלחה, ובסוף מימש סעיף יציאה תמורת פיצוי ועבר ללה-מאן. במכבי ת"א יש במה פוטנציאלית, יש כסף ותנאים. דקות יש פחות.

 
גם המעבר לקראת סוף העונה הרים לא מעט גבות. ועדיין, במצבת הישראלים בשוק, החבירה של לימונד לצהוב הוא סוג של נבואה שבמוקדם או במאוחר היתה חייבת להגשים את עצמה. במיוחד לאור הקשיים של טל בורשטיין, שלא מצליח לחזור לכושר, וצפוי לעזוב בסוף העונה.

במכבי, בוודאי באירופה, כל התקפה היא מאני-טיים. אם לימונד יתרגל, אולי בסוף, מהלך שנתפס כעוד צעד של פאניקה בשלהי עונה כושלת, ישריין למכבי גארד ישראלי לשנים הבאות.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...