על ספסל המחליפים: הספורט שנדחק לשוליים
בין חצאי גמר הגביע למשחק ה-5 בחולון נערכו אירועים שלא זכו לאיזכור. nrg נותן להם במה. והפעם: שערוריית הסקס של פרשן הרוגבי; גם מיסטר מיאגי לא היה עוזר לאיגוד הקראטה ברואנדה; פיינל פור באליפות בתי ספר בלקרוס; וג'נסן באטן מחנה את הרכב ויוצא לריצה
ומה לגבי אלה שנדחקו בין השורות? האם לא מגיע להן לעלות על הנייר (או במקרה שלנו על קובץ HTML)? אנחנו ב-nrg מעריב החלטנו לתת צ'אנס גם לידיעות חדשותיות מאזורים נידחים בעולם ומענפי ספורט שלרוב, איך לומר, לא מעניינים זבוב מת. העיקר שאתם תהיו בעניינים.
אז קבלו את האירועים הבולטים שהתרחשו השבוע וטבעו בין ים החדשות השוטפות, ואל תשכחו להפנים ולהחכים.
בשעה שגלבוע/גליל חגגה העפלה לפיינל-פור, עוד קבוצה יכולה השבוע להתגאות בהישג דומה. אחרי שנה של היעדרות מאד מורגשת, חזרה ביום רביעי האחרון נבחרת בית הספר של "מאונט הברון" (מעתה נעברת את שמה ל"הר חברון") לארבע הגדולות של מרילנד באליפות בתי הספר לנערות בלקרוס.
"הר חברון" עשתה את זה בגדול. אמנם משחק חמישי לא היה שם, גם לא דרמה ומתח ו"ווינר שוט". אבל החברונאיות, הידועות גם כוויקינגיות, הביסו 4:22 את ביה"ס "השמורה" ועשו קולות של מכבי ת"א עם זכייה באליפות האיזורית ה-19 שלהם ב-20 השנה האחרונות.
המצטיינת במשחק היתה אשלי ברנז, ששברה את שיא בית הספר לשערים לעונה (92) עם השער ה-95 שלה העונה, בהחלט משהו להתגאות בו בחיים הבוגרים (לפחות כמו ארבעה טצ'דאונים במשחק אחד עבור תיכון פולק). במחווה יוצאת דופן גם שחקניות
ברנז דווקא ניסתה לשמור על פאסון עם קלישאות כדורגל. "אני לא מתרכזת כל כך בשערים, אלא שהקבוצה תהיה במקום הראשון", אמרה בצניעות. הכוכבת הצעירה של הוויקינגיות, שאם עוד לא הבנתם גם נחשבת לסוג של לברון ג'יימס בלה-קרוס, הוסיפה לששת השערים שכבשה במשחק עוד חמישה בישולים וחתמה ערב ענק.
למאמנת של "הר חברון", ברוק קוהל-מקלילנד, אין הרבה זמן לחגוג, כי כבר הערב יש לה את אנאפוליס על הראש בחצי הגמר. אז אם אין לכם מה לעשות ונקלעתם במקרה לאנאפוליס באזור השעה 13.00 (שעון מקומי כמובן), אתם מוזמנים ללבוש לבן (הצבע הרשמי של החברוניות) ולהגיע לעודד את הוויקינגיות בפתיחת הפיינל-פור האמיתי של השבוע. אשלי ברנז תהיה שם והיא ממש רוצה לחקות את ברצלונה עם השער ה-100.
בן זגגי
כשמיסטר מיאגי לימד את דניאל לארוסו את עקרונות הקראטה בסדרת הסרטים הבלתי נשכחת משנות ה-80, הוא שכח להזכיר לו דבר אחד חשוב - בשביל להתחרות לא מספיק ידע ויכולת. צריך גם כסף.
לצערה של נבחרת הקראטה של רואנדה, העקרון הכלכלי הפך לגורם מרכזי בחייה והמשבר הפוקד את העולם כולו הביא לכך שהיא לא תוכל לקחת חלק באליפות האזורית שתיערך בסוף החודש בקניה.
תתפלאו, אבל הסכום הדרוש עבור השתתפות בטורניר הוא לא פחות מ-10 מיליון פרנקים רואנדים, שהם למעשה 17,662 דולר. לא סכום גדול מדי, אבל כשאין מקורות מימון מסתבר שגם זו משימה בלתי אפשרית. "משרד הספורט הודיעו לנו שהם לא יכולים לגייס את הסכום הזה", מסר נשיא התאחדות הקראטה, תאוגן אוואיו והוסיף: "אנחנו מבינים זאת, אחרי שכל התאחדות התבקשה לקצץ בתקציבים שלה".
כן-כן, קצת עצוב אבל אין מה לעשות. עכשיו כל מה שנותר לנבחרת הקראטה מרואנדה לעשות הוא ווקס. און ואוף.
ירון לופו
הוא ניצח בארבעה מתוך חמישה מירוצים השנה. הוא מוליך את הקרב על האליפות. תנו לו הגה, מוט הילוכים ומנוע אימתני, והוא עושה קסמים על הכביש. מה הוא שווה בשחייה, אופניים וריצה? ג'נסן באטן מתכוון להוכיח לכולנו שגם שם הוא ישאיר אבק לכל המתחרים. אנחנו ממליצים להאמין לו.
נהג הפורמולה 1 מבריטניה, האיש מספר אחת השנה על הכביש, יוצא מהאוטו ועובר לטריאתלון. טוב לא באופן קבוע ולא בקטע של תחרותיות, אלא חד פעמית ולמטרות צדקה, בטריאתלון של לונדון, שייערך ב-1 באוגוסט בחסות קרן "Make a Wish" (הבע משאלה).
ג'נסן אכן לוקח ברצינות את עניין הצדקה, ויש לו אפילו עמוד אינטרנט שמוקדש לנושא. למען המטרה הוא מוכן אפילו להסתכן בפגיעה, אפילו אחת קטנה, שעלולה לסכן את המשך העונה שלו בסבב פורמולה 1, אותה פתח במפגן נהיגה שהתקרב לשלמות.
ומילה לכל מי שמעז לזלזל ביכולתו של נהג מירוצים לשרוד טריאתלון מפרך: החבר'ה שמשתוללים על הכביש אמנם לא הולכים דקה ברגל, אבל כל מומחה בתחום יגיד לכם שנהיגת פורמולה 1 דורשת כושר גופני אדיר, סיבולת לב-ריאה של רץ מרתון ושרירי גפיים של מתאגרף. במילים אחרות – עם או בלי אוטו, מי שמתחרה בג'נסן באטן, סביר שיראה רק את הגב שלו.
ארז וייץ
למת'יו ג'ונס היה הכל. קריירת ראגבי מצליחה, כסף, משפחה, תוכנית ספורט בהנחייתו ברשת Channel Nine האוסטרלית ומעמד של כוכב ספורט לאומי ביבשת. אבל למת'יו ג'ונס היה גם סוד, והסוד הזה התגלה השבוע ואפשר לומר שדי הרס את חייו.
זה קרה ב-2002. ג'ונס - אז עוד שחקן פעיל בליגת הראגבי המקומית - הכיר נערה בת 19 שהעריצה אותו. זה לא הפריע יותר מדי לספורטאי שהיה בשנות נישואיו הראשונות. ג'ונס החליט ללכת על זה. הבעיה היא שהוא לא היה היחיד מבין שחקני קבוצתו שחשב על אותה נערה, וכך מה שהתחיל כהרפתקה קטנה מהצד הסתיים בסופו של דבר באורגיה שלמה שבה מעורבים הוא, היא, ועוד כמה שחקנים. שישה, אם להיות מדוייקים.
אחרי שנה הסיפור דלף, אבל בהיקף מצומצם יחסית. החלו שמועות שג'ונס היה מעורב במשהו עם מישהי. אף אחד לא ידע להגיד מי זו היתה, אף אחת גם לא טענה שזו היא, והעסק - שגם ככה הוכחש נמרצות ע"י ג'ונס - נשאר בסוד.
השבוע זה קרה. האמת? לא ברור איך היא הצליחה להתאפק במשך 7 שנים. גם לא ברור האם יש לכך תוקף משפטי, בשל חוק ההתיישנות. אבל השבוע אזרה אותה נערה (שהיום כבר בת 26) והגישה תלונה במשטרת אוסטרליה נגד ג'ונס וחבריו.
על פי הנערה, המפגשים הללו התרחשו יותר מפעם אחת, ובמהלכן היא הפכה לשפחה של ממש. כל אמצעי התקשורת עטו על השלל, וג'ונס מצא את עצמו בעין הסערה, עם חקירה משטרתית נגדו, בלי משפחה (אשתו פתחה בהליך גירושין מזורז) וגם בלי תוכנית הטלוויזיה.
הבחורה, אגב, די מרוצה. "במשך שנים לאחר המקרה הייתי שותה המון, בוכה כל הזמן, הייתי עושה דברים הרסניים גם כלפי הסביבה וגם כלפי עצמי. אני כל כך כועסת, אני רוצה שהחיים שלהם ייהרסו לפחות כמו ששלי נהרסו". מה שבטוח, היא בדרך הנכונה.
דודי ליפט
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם