משאירה את מכבי מאחור: שרון פנאן בראיון מיוחד מ-2008
שרון פנאן חיה בצל אהבתו של בעלה מוני למכבי ת"א. לפני כמה שנים החליטה להיפרד ממנו עד שלבסוף עזב את המאהבת הצהובה לטובת שיקום היחסים. היום שם פנאן קץ לחייו, בראיון מיוחד סיפרה האשה שאיתו על היחסים הטעונים (הוא אהב את מכבי יותר") והלבטים ("לא האמנתי שהוא ילך עד הסוף")
> טרגדיה: מוני פנאן שם קץ לחייו
מתוך הכתבה שהתפרסמה ב"המגזין", 8.7.08:
לפני שלוש שנים הבינה שרון פנאן שבעלה לא מתכוון לנטוש את המאהבת שלו. 16 שנה הוא ניהל רומן סוער מחוץ לנישואים, נולדו לו ילדים חדשים, ותהום עצומה נפערה ביחסיהם של בני הזוג. עד שיום אחד היא פשוט החליטה לארוז תיק מלא בבגדים, ולעזוב את הבית המשותף. מוני בעלה לא ניסה לעצור בעדה. ביום ראשון האחרון הוא הודיע, קבל עם ועדה, על החלטתו להיפרד סופית מהמאהבת - מכבי תל אביב. כמה שעות אחר כך הוא כבר המריא עם שרון, רעייתו בנפרד, לחופשה בארצות הברית בניסיון לשקם את מערכת היחסים.
רגע לפני הנסיעה התפנתה שרון לדבר על היחסים עם מוני, ולספר איך מרגישה האישה שחיה בצלה של מכבי תל אביב הגדולה. "מה שהפריד בינינו הוא מכבי," היא אומרת חד משמעית, "מכבי הפכה לאשתו הראשונה במקומי, ואני פשוט נשארתי ברקע. ההתמסרות שלו למכבי היתה טוטלית כל כך, עד שלפני שלוש שנים נטשתי את הבית כי כבר לא יכולתי לחיות בצלה של מכבי."
יום אחד פשוט קמת ועזבת?
"זה לא קרה ביום אחד. התלבטתי, התחבטתי והתייסרתי קשות, עד שהגעתי למסקנה שפשוט כבר אין לי אוויר לנשימה. זו היתה החלטה שנדרשו לי הרבה מאוד שנים לקבל, כי אדם כמו מוני קשה לעזוב. עזבתי את הבית כי לא יכולתי יותר. מכבי פשוט נכנסה לנו לכל תחום בחיים, לכל פינה בבית. זה היה רק מכבי תל אביב כל הזמן, אם בטלפונים ואם במחשבות שלו. כל העולם שלו היה בפירוש מכבי. הגיע שלב שזה כבר ממש חנק אותי, והחלטתי לעזוב את הבית ולתת למוני את כל המרחב לעשות את מה שהוא אוהב. ראיתי שהוא אוהב כל כך לעשות את מה שהוא עושה במכבי, שהיה טיפשי מצדי לחסום אותו."
והוא לא ניסה למנוע ממך מלעזוב?
"ממש לא. אז הבנתי שאני באמת לא צריכה להיות שם. הייתי מאוד מאוד פגועה כשזה לא בא מצדו, והוא נתן לי להבין שמכבי היא בראש ובראשונה. לא עשיתי את הצעד הזה כדי לקבל תשומת לב, כי ידעתי שאני נלחמת פה בטחנות רוח, זו היתה מלחמה אבודה מראש. הבן אדם מאוהב כל כך במה שהוא עושה, ומכבי היא דביר חייו, קודש הקודשים, עד שיהיה עוול להוציא בן אדם מתוך אהבה גדולה כל כך.
"אני לא ארצה לחיות עם בן אדם מתוסכל ועם בן אדם שיאשים אותי כל החיים 'הנה, אני מתוסכל וזה בגללך,' זה לא חכם. אני בעצמי אישה שצריכה את המרחבים שלה, מכבדת מאוד מרחבים של הזולת, כמו שאני רוצה שייתנו לי את המרחב שלי. ברגע שראיתי שהוא זקוק כל כך למרחב הזה, החלטתי לעזוב".
בספטמבר ימלאו 31 שנה לנישואיהם של מוני ושרון פנאן. הם הכירו לפני 35 שנה בתל אביב, ומאז נולדו להם שני ילדים: לירון (30) ורגב ,(27) שחקן כדורסל שאף שיחק בשורות הצהובים במשך מספר עונות. בשנים הראשונות שררה אידיליה במשפחת פנאן, על אף שמכבי תמיד היתה בתמונה.
"מוני תמיד היה אוהד פנאטי של הקבוצה, אבל
מה היה הקש ששבר את גב הגמל, שבגללו החלטת לעזוב את הבית המשותף?
"בכל שנה התנתק מוני מהזוגיות שלנו יותר יותר, והשקיע יותר ויותר במכבי. התהום בינינו הלכה ונפערה, עד שראיתי שהיא עמוקה כל כך שכבר אי אפשר יותר לגשר עליה. ראיתי שאם אני לא אצא משם אני אפול לתוכה, והדבר היחיד שאני יכולה לעשות כדי שיהיה טוב לי וגם למשפחה וגם למוני, הוא פשוט לקום ולעזוב. האסון הכי גדול שיכול לקרות בחיי נישואים הוא שאתה חי עם עוד אדם, ואתה מרגיש בודד. אני חייתי בבדידות גדולה מאוד, אבל באמת לא היה בי שום כעס עליו ושום טרוניות. הבן אדם הזה עשה הכל מתוך אהבה גדולה, ולא מתוך כוונה לפגוע בי או בחיי המשפחה. הוא פשוט נשאב לזה והצליח מאוד ואהב מאוד את מה שהוא עשה".
את מי הוא אהב יותר, אותך או את מכבי?
"אני חושבת שאת מכבי, משוש חייו. זה פגע בי אישית כאישה, לכן עזבתי. היו לנו המון שיחות על זה, אבל הבנתי שאני מדברת אל אוזניים אטומות, הוא לא הבין בכלל מה אני מבקשת מהזוגיות. לא קיבלתי אפי־לו את המינימום מבחינה של זמן ואיכות. לחיות עם בן אדם שסובל מהתמכרות קשה למכבי זה מאוד לא קל. אמנם אחרי ניצחונות יש הרבה מאוד שמחה בבית, אבל אחרי הפסדים יש הרבה עצב, נתק ותסכול.
"האמת שהוא הכניס הביתה הרבה מאוד חוויות, ותמיד היה מעניין לשבת איתו ולשמוע סיפורים, חוויות שעוברות עליו, ועל אנשים שהוא מכיר בכל העולם. הוא הכניס המון צבעוניות וגוונים לחיים שלנו, כי מוני הוא גם בן אדם ססגוני מאוד. יכול היה להיות כיף גדול, אילולא הוביל את זה להתמכרות קשה כזו, ושכח שגם יש חיים אחרים. היו ימים שבהם הוא בכלל לא דיבר איתי. 'שלום שלום, מה נשמע,' והראש שלו היה בכלל בבעיות ובאתגרים, ומה לעשות כדי שבמכבי יהיה טוב יותר. הוא פשוט שכח שגם אני שם, וזה היה כואב ומתסכל".
ומה את מרגישה היום כלפי הקבוצה?
"אני אוהבת את מכבי, אוהבת מאוד כדורסל, נהנית מהמשחק, ואני כמובן אמשיך לצפות במשחקים. מכבי זה סמל שיש לי כלפיו המון כבוד, ואני מאחלת להם המון הצלחה. כל השנים קינאתי במכבי. מאוד. קינאתי מאוד במה שמוני נתן שם, ולא נתן בבית. מכבי היתה בפירוש העננה שהעיבה על החיים בבית שלנו."
אז למה לא התגרשתם וזהו?
"כנראה האהבה מנצחת. תמיד האמנתי שיום אחד יקרה הנס הזה, שהוא יעזוב ויחזור לחיי המשפחה, ויתחיל להבין שגם יש חיי זוגיות וחיים מחוץ למכבי."
מוני לא ציפה ממך שתצטרפי אליו לאהבה הגדולה הזאת שנקראת מכבי?
"תראי, מכבי היא חבורה של שוביניסטים, שמנהלת את הדברים כאילו כדורסל וספורט שייכים רק לגברים. על פי משנתם אין שם מקום לאישה, ולא היה שם סיכוי שאני אשתלב בקבוצה באיזושהי דרך".
אז בעצם גימדת את עצמך מול מכבי הגדולה.
היא שותקת, ואז משיבה: "היו לי את העיסוקים שלי, ולא הרגשתי שהתגמדתי מול מכבי, אבל הרגשתי שמכבי לוקחת ממני את בן הזוג שלי. היא היתה המאהבת, האישה, היא היתה בשבילו הכל."
ובשביל הילדים?
"הילדים גדלו עם כל העשייה הגדולה הזאת של מכבי. הם היו הולכים איתו לאימונים כשהם היו קטנים, כל היום הם שמעו בבית על מכבי, קראו בעיתונים על מכבי, ונסעו איתו לנסיעות מכבי. הם הפכו לחלק ממכבי, ואני נשארתי הבודדה שלא התמכרה לזה. אהבתי לבוא לצפות במשחקים, אבל לא התמכרתי. הילדים שלי הלכו אחרי אבא שלהם והתמכרו. נשארתי במיעוט מהבחינה הזאת. אני יודעת שהילדים מצטערים שמוני עזב את מכבי, אבל כשהוא קיבל את ההחלטה, אי אפשר היה להזיז אותו ממנה".
פנאן מתרגזת כששואלים אותה אם היא הסיבה האמיתית שבגללה החליט מוני לעזוב את מכבי תל אביב. "מכעיסה אותי הסטיגמה הזאת שאומרת: 'חפש את האישה.' אחרי הכל, אני שמתי את עצמי בצד כדי שלמוני יהיה את המרחב להתעסק במכבי. זה ממש לא נכון שמוני עזב כדי להיות עם המשפחה, הוא עזב עקב חילוקי דעות בהנהלה. המשפחה אף פעם לא הפריעה לו. ההחלטה לעזוב את מכבי היתה נקייה שלו, לי לא היו יד ורגל בהחלטה הזאת".
אף שפנאן טוענת שלא היה לה קשר לעזיבה, היא שימשה למוני אוזן קשבת בחודשים האחרונים, כשהוא התייסר והתחבט בשאלה אם לעזוב את אהבת חייו. "האמת היא שההתלבטות כבר החלה לפני שנתיים־שלוש, כשהתגלעו חילוקי דעות בהנהלה על אופן הניהול," היא מגלה. "היו בהנהלה מאבקי כוחות, מגלומניה ורצון להשתלט על הקבוצה. הדברים האלה ממש לא תואמים את האישיות של מוני, שלא אוהב להתעסק במאבקי כוח.
מוני אוהב לעבוד נטו. הוא צבר המון כוח עם השנים בזכות הכריזמה שלו, בנתינה שלו, בעשייה ובפרפקציוניזם שלו, וכנראה זה לא מצא חן בעיני אנשים מסוימים. המצב שם הפך בלתי נסבל, ולפני כחצי שנה, כשנהיה ממש רע, החלה ההתלבטות הקשה. הוא החליט לעזוב את הדבר שהוא הכי אוהב, אז את יכולה לתאר לך עד כמה היה לו רע, ועד כמה הגיעו אצלו מים עד נפש".
בתוך תוכך קיווית שהוא יתפטר?
"אני לא יכולה להגיד שקיוויתי, כי אני יודעת גם עכשיו עד כמה מוני אוהב את מכבי. זה כאילו הוא נוטש את התינוק שלו, את הילד שהוא גידל כל כך הרבה שנים, זה כמו אבא שנוטש את ילדיו. באיזשהו מקום חשבתי שהוא יישאר שם, לא האמנתי שהוא ילך עם זה עד הסוף. כשראיתי שהוא מתלבט והוא אמר לי שיכול להיות שהוא יעזוב בסוף העונה, מובן שלא האמנתי לו, כי אני יודעת עד כמה זה חשוב לו. אני פשוט לא ראיתי את מוני מחוץ למכבי. הוא חי בהתמכרות קשה מאוד למכבי, ולתאר אותו עוזב את הקבוצה זה כמו נרקומן בלי סמים."
איך את עכשיו, כשהוא החליט לעזוב את מכבי ולהתרכז במשפחה?
"קשה לי להגיד שאני מאושרת עכשיו. כל הזמן אמרתי לו שהוא צריך לחשוב מה הכי טוב בשבילו, שלא יערב לא את המשפחה ולא אותי, והוא באמת קיבל את ההחלטה לגמרי בעצמו. אני חושבת שזה מסר לכל אישה - כשיש פרשת דרכים כזו ובני הזוג מתלבטים בהחלטות חשובות והרות גורל, האישה לא צריכה לכפות את עצמה, אלא פשוט לתמוך בכל החלטה שתתקבל, וזה מה שעשיתי. אני ברגשות מעורבים, כי אני יודעת שמוני הולך לעבור תקופה מאוד מאוד קשה בעזיבה הזאת. כשבן הזוג שלך לא מאושר, אז גם את לא יכולה להיות מאושרת. אני יודעת שהוא יעבור תקופה קשה. מה שהוא עבר עכשיו זה חבלי לידה, היה לו קשה מאוד להתנתק ממכבי".
את שוב שמה את עצמך ואת הרגשות שלך בצד.
"כן, כי אני מטבעי חושבת על כולם מסביב. אני קודם שמה את טובת האנשים שמולי, ובמיוחד את טובת המשפחה שלי, ורק אחר כך את עצמי. אני יודעת שאני חזקה מספיק להתמודד עם כל מצב, איפה שאני נופלת, אני יודעת לקום על שתי רגליים".
אז עכשיו כשמוני עזב את מכבי, תחזרי לבית המשותף?
"את זה אני עוד לא יכולה לומר, יש עוד הרבה מאוד עבודה. תהום עמוקה מאוד נפערה בינינו ואנחנו רק בתחילת הדרך. עכשיו מוני מחזר אחריי, אנחנו יוצאים כמו בדייטים, כאילו רק התחלנו את מערכת היחסים שלנו, וזה כיף גדול. עכשיו אנחנו טסים לחו"ל לפגוש שם את הילדים. נלך צעד אחר צעד, ונראה מה נצליח לבנות מחדש. אני רוצה לשכוח את העבר, כי אם לא שוכחים את העבר אי אפשר להתקדם הלאה. אני חושבת שאם יש רצון ויש אהבה - שני אלה ינצחו.
"לחיות עם מוני זאת זכות גדולה, הוא איש עם נתינה עצומה ולב רחב וגדול, ובשביל מוני השמים הם לא הגבול, השמים הם רק קו ההתחלה. יש משפט שאומר שחברים הם מלאכים שעוזרים לך לעוף כשהכנפיים שלך נשברות, ובמשך כל חיי הרגשתי שיש לי חבר כזה לחיים, ואני יודעת שהוא תמיד ימשיך להיות חבר שלי. לא משנה מה יקרה בינינו, אני יודעת שהוא תמיד יעמוד שם לצדי כשאני אצטרך אותו. כשתישבר לי הכנף, אני יודעת שהוא יבוא לעזור לי להמשיך לעוף".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם