חוקים משלו: לקראת פתיחת המאסטרס קאפ
החופשה של סטפאנק שנקטעה בשל משחק עם פדרר, הכפייתיות של אנדי מארי והניצחון המפתיע של גונסאלס. גביע המאסטרס שייפתח ביום ראשון בלונדון אחראי על לא מעט סיטואציות משונות, כשמכנה אחד ושוויצרי משותף לכולם. וגם: מה זה בכלל מאסטרס?
האמת? קשה להתווכח איתו, הטניס אכן עשוי להתברר כספורט מסובך לאוהדים מן השורה שרגילים לצפות בשערים ובסלים, ונאלצים להתמודד עם התחכום והמורכבות של הטניס. בדיוק בשביל אלה שרוצים לקחת אתנחתא קלה מליגת העל, היורוליג ושאר אירועי השיגרה, ולהוסיף ללו"ז הספורטיבי שלהם שבוע מלא בהנאה עם הטניס ברמה הכי גבוהה שניתן למצוא, אנחנו כאן כדי לעשות לכם סדר בבלאגן.
אליפות הסבב, או בשמותיה הנוספים טורניר המאסטרס, גמר הסבב או המאסטרס קאפ, היא הטורניר האחרון של השנה בסבב הגברים, והיא נערכת במתכונת שונה משאר הטורנירים.
רבים נוטים לחשוב שיש קשר בין האליפות הזאת לבין שאר טורנירי המאסטרס, אך הדבר אינו נכון. למען הסדר, נציין כי בטניס ישנם 13 טורנירי חובה, 4 גראנד סלאמים ו-9 טורנירי מאסטרס שהם בדרגה גבוהה יותר ומעניקים כמות נכבדה יותר של נקודות דירוג ופרסים כספיים.
אליפות הסבב היא הטורניר החמישי בגודלו בשנה (לאחר הגראנד סלאמים), אך הוא מסקרן בהרבה, שכן מופיעים בו רק שמונת הטניסאים שצברו את הניקוד הגבוה ביותר לאורך השנה, ולכן מדובר בטורניר העילית בו משחקים רק הטופ של הטופ וכל משחק הוא איכותי.
ב-3 השנים הקרובות הטורניר יערך באולם ה-O2 בלונדון, שמחליף את שנגחאי שם נערך ב-3 השנים הקודמות. בד"כ לטורניר הזה יש משקל רב, מכיוון שהוא הטורניר האחרון של השנה, והרבה פעמים יש לו השפעה ניכרת על הדירוג. השנה, למשל, רוג'ר פדרר ורפאל
שמונת הטניסאים מחולקים לשני בתים של ארבעה כ"א, כששני המקומות הראשונים מעפילים לחצי הגמר, כך שכל משחק קובע. יתרה מכך, כל מערכה ולפעמים גם כל משחקון קובע, כי בשוויון בין כמה שחקנים ההכרעה נופלת על מאזן מערכות ואח"כ מאזן משחקונים.
אגב, אותה השיטה נהוגה גם לגבי הזוגות, שם משחק אנדי רם. ראוי לציין שאף ישראלי מבין אלו ששיחקו בטורניר הנועל את השנה על סוגיו הרבים (המתכונת שונתה פעמים רבות מאז שהטורניר החל), לעולם לא עבר את שלב הבתים, וזה נכון לגבי אנדי רם ויוני ארליך, לשחר פאר ולאנה סמאשנובה, אם כי האחרונה העפילה לאליפות הסבב בנשים לפני 6 שנים שכללה את 16 הטניסאיות הטובות, וסיימה את דרכה לאחר הפסד לסרינה וויליאמס במשחק הראשון.
בשל המתכונת המיוחדת של הטורניר, לפעמים נוצרות וסיטואציות שיכולות לקרות רק בטורניר מסוג כזה, ולאורך השנים האחרונות זכורים הרבה מקרים ביזאריים שהתרחשו.
כמובן גם שיש מותחנים אדירים, ובראש ובראשונה ניתן לציין את המשחק המדהים בגמר 2005 בין רוג'ר פדרר לארגנטינאי דויד נלבנדיאן, אז ניצח הארגנטינאי 6:7 במערכה החמישית באחד המשחקים הגדולים בהיסטוריה של הענף. עם זאת,אנחנו מעוניינים יותר להתמקד במקרים שהתרחשו מסביב לאירוע.
אחד מהם קשור לצ'כי ראדק סטפאנק, שהגיע במקרה בשנה שעברה לחופשה פרטית בשנגחאי, ובכלל לא דמיין שהוא ימצא את עצמו בסופו של דבר בטורניר. סטפאנק דורג רק במקום ה-24 בעולם, וגם אם אחד הטניסאים פורש במהלך הטורניר, אמורים להיות מחליפים עם דירוג טוב בהרבה.
בשנה שעברה לא נמצאו מחליפים זמינים בשביל למלא את חלקו של אנדי רודיק, אשר הפסיד במשחקו הראשון לאנדי מארי ונפצע, עד כדי כך שמארגני הטורניר נאלצו להזעיק את הצ'כי ראדק סטפאנק מהחופשה כדי למלא את מקומו.
הצ'כי, שהפך בעל כורחו לטניסאי בעל הדירוג הנמוך ביותר שנוטל חלק בטורניר, בכלל לא התכונן לאפשרות שישחק, והגיע לא בכושר וללא ציוד מתאים. ואם כל זה לא מספיק, אז היריב שחיכה לו לתענוג הזה הוא לא אחר מרוג'ר פדרר, לו זה היה משחק של חיים ומוות לאחר שהופתע במשחק הראשון.
באדיבותו הרבה של חברו נובאק דיוקוביץ', שהשאיל לו את המחבט שלו, ושל ז'יל סימון שהשאיל לו גרביים, וטניסאי נוסף שהשאיל לו נעליים, עלה סטפאנק לשחק בתנאים לא אידיאלים והפסיד. אך הסיטואציה הביזארית הזאת תישאר לא תישכח למשך הרבה זמן.
בנוסף, ניתן לציין את המקרה הטראגי של אנדי מארי בשנה שעברה, שהגיע כטניסאי החם בסבב, ולאחר שני ניצחונות שהבטיחו את העלייה עוד לפני המשחק האחרון בשלב הבתים, הוא פגש את רוג'ר פדרר למשחק האחרון שבשבילו היה חסר משמעות, אבל בשביל פדרר היה גורלי והוא היה חייב ניצחון בשביל להעפיל לחצי הגמר.
בלי להתכוון בכלל, מארי נלחם נגד פדרר, ונלחם, ונלחם, ונלחם, ומשום מה סירב לוותר למרות שחיכה לו למחרת משחק חצי גמר חשוב, עד שהוא גם הצליח לאחר למעלה מ-3 שעות של משחק צמוד לנצח ולהעיף את פדרר הביתה עוד בשלב הבתים. ובשביל מה? רק לשם הספורטיביות.
אלא שעל הדרך הוא התיש את עצמו, בכוונה או שלא בכוונה, ולמשחקו למחרת בחצי הגמר נגד דוידנקו הוא הגיע ללא שום אנרגיות והובס. על הנייר, מארי היה פייבוריט מובהק על דוידנקו, ואם לא היה גומר את עצמו במשחק חסר חשיבות נגד פדרר הוא כנראה גם היה מוצא את עצמו בגמר עם אפשרות לתואר יוקרתי, אבל כעונש על כך שלקח יותר מדי ברצינות את המושג "פייר פליי" הוא הרס לעצמו סיכוי להמשיך בטורניר היוקרתי.
"אני לא יודע למה עשיתי את זה" הוא הודה לאחר מכן. "כנראה שאני פשוט לא מכיר את המושג הזה משחק חסר חשיבות. כשאני עולה לשחק טניס אני רוצה לנצח, ככה לימדו אותי וככה עשיתי לכל אורך הקריירה שלי. לא היתה לי שום מחשבה אחרת בראש". ללא ספק עוד סיטואציה שיכולה לקרות רק במאסטרס.
ונישאר עם רוג'ר פדרר, שבמקרה הבא גם כן חטף מכה ממש לא מתוכננת, אבל בסופו של דבר העניינים הסתדרו כמו שצריך בשבילו. מדובר על המאסטרס קאפ ב-2007, השנה הטובה בקריירה שלו, בו היה פייבוריט גדול לתואר, והמשחק הראשון זימן לו משחק קליל על הנייר נגד הצ'יליאני פרנננדו גונסאלס שהגיע בכושר זוועתי אחרי הפסד לדודי סלע בגביע דיוויס ועם סיום עונה נוראי.
גונזו פיגר 10:0 במאזן נגד פדרר, כך שאף אחד לא באמת דמיין שהוא ישיג את הניצחון הראשון שלו דווקא במאסטרס כשפדרר בכושר שיא. אך מסתבר שלמאסטרס חוקים משלו, וגונסאלס הדהים את פדרר כשגבר עליו כנגד כל הסיכויים בפעם הראשונה בקריירה.
"אף אחד לא יכול לנצח אותי 11 פעמים ברציפות, אפילו לא אם השם שלו הוא רוג'ר פדרר", התלוצץ בסיום הצ'יליאני שביסס את עצמו בראש הבית עם סיכוי טוב להמשיך הלאה בלי שאף אחד ספר אותו. אבל הפעם כבר היה גבול למזל, והוא הפסיד בשני המשחקים הבאים נגד רודיק ודוידנקו כדי לסיים בסופו של דבר במקום האחרון בבית עם כל ההתחלה הטובה והציפיות.
ופדרר? זה היה ההפסד הראשון והאחרון שלו בטורניר. הוא כיפר לאחר מכן עם ניצחונות על דוידנקו ורודיק כדי לסיים במקום הראשון, הביס בחצי הגמר את רפאל נדאל 3:6, 0:6 (הניצחון המוחץ ביותר בקריירה שלו על נדאל), וניצח בקלות בגמר את דויד פרר הספרדי כדי לזכות בפעם ה-4 בקריירה באליפות הסבב.
אלה הם רק מקבץ דוגמאות לתסריטים בלתי שגרתיים שיכולים להתרחש רק בטורניר המשוגע הזה. מי שיצפה השבוע במשחקים צפוי לקבל מנה דומה של אקשן. אל תגידו שלא אמרנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם