מה זה ליגה אירופית? על היריבות בין מכבי חיפה להפועל ת"א
החל בפרשת סאדאת בוקארי ובפארסת אלי חכמון, דרך ההופעות המקבילות בזירה האירופית וכלה בליכלוכים הבלתי פוסקים בפורומים השונים. מכבי חיפה נגד הפועל ת"א, הירוקים מול האדומים: האם נולדה לה יריבות מיתולוגית חדשה בספורט הישראלי?
הדינמיקה של האירועים הייתה צריכה כבר מזמן להביא את שני המועדונים לנקודות רתיחה בדרך, אולם נראה כי עדיין רחוק היום שאוהדי הפועל יסמנו את מכבי חיפה כשנואת נפשם ואלה מהכרמל יגיעו למצב שהאדומים יעברו את הצהובים מקריית שלום במדד היריבות.
היו מספיק אלמנטים העונה שהיו צריכים לשנות משהו בסדרי העולם. שתי הקבוצות שמרו רוב הזמן על פאסון, אבל מדי פעם קפץ הקפיץ. כך היה בפרשת סאדאת בוקארי. החלוץ הצעיר היה מחוזר על ידי הפועל ונפתח משא ומתן עד שבוולפסון גילו כי הוא חתם דווקא במכבי חיפה.
הפרשה הזו תפסה כותרות במשך שבוע, אבל יכולתו הירודה של חלוץ המריבה גרמה להן להישכח די מהר. שער ניצחון שלו במשחק העונה למשל יקפיץ את אותו מחטף, לטענת הפועל, למעלה ואולי יתסיס מחדש את האווירה.
בוקארי לא היה המקרה היחיד. כל מחצית העונה הראשונה ניהלו חיפה והפועל מלחמה קרה, דרך אמצעי התקשורת, בכל הקשור לאיכות שהופגנה באירופה. בזמן שמכבי חיפה לא השיגה נקודה בליגת האלופות ולא כבשה אפילו שער, קרעה הפועל רשתות באצטדיונים מפוארים ביבשת.
במכבי חיפה מיהרו לגחך כלפי היריבות של האדומים, שעמדו מצדם על כך שהמבורג, ראפיד וינה וסלטיק הן יריבות מצמרת הכדורגל האירופי ולסיים לפניהן באותו בית הוא הישג שעולה על ההעפלה של חיפה לליגת האלופות, מה עוד שהיא הייתה ממש סטטיסטית בשלב הבתים.
מכבי חיפה ניצחה את המפגש הראשון ביניהן בליגה שנערך על אדמת הפועל, ונתן לחיפה את כל הסיבות לטעון כל העונה שהטבלה לא משקרת. בהפועל טענו שהכדורגל שלהם איכותי יותר ושהם כובשים יותר שערים, אבל הניצחון הירוק בבלומפילד סתם לבסוף את הפיות במתחם חודורוב, אפילו שהיו שם רבים שאכלו את הלב.
והיו עוד אינסידנטים.
אפילו על ימי המשחק רבו בשתי הערים. מאחורי הקלעים הופעל לחץ לא קטן מכיוון שני המועדונים, שלא אהבו לשחק בכל מחזור את המשחק של יום שני כי לרוב היה גם צריך להתמודד עם לחץ הניצחון שהשיגה היריבה בשבת.
אבל דומה שעל הכול מאפיל עניין הקיזוז. העובדה שמכבי חיפה הובילה בהפרש של שמונה נקודות על הפועל ערב הפלייאוף וההפרש קוזז לשלוש בלבד מוציאה אנשים בחיפה מדעתם. גם אם האדומים אינם אשמים בכך, יש כאלה בקריית אליעזר שאינם יכולים לעבוד לסדר היום בגלל זה.
לא מעט סעיפים יש בקורות החיים של השתיים, אבל השנאה רחוקה מלהיות יוקדת, כך יתברר מיד. קחו למשל את גל סוקולובסקי, האוהד האדום שכבר חיבר אין-ספור שירים נגד בית"ר ירושלים ומכבי ת"א. לא בטוח שתקבלו ממנו בקרוב איזה פזמון אנטי-ירוק.
"גם אם מכבי חיפה תזכה מעכשיו עשר פעמים ברציפות באליפות כשהיא מקדימה אותנו בפוטו פיניש, לא נשנא אותה כמו את מכבי ת"א ובית"ר ירושלים", הוא קובע. "השנאה למכבי היא בגלל היריבות העירונית ובגלל מה שהיא עושה בכדורסל. השנאה לבית"ר היא על רקע אידאולוגי. עם מכבי חיפה זה לא כך, ולדעתי גם לא יגיע להיות כך לעולם.
גם עו"ד ארי שמאי מרגיש כך: "הכעס היחיד שיש לי בלב על מכבי חיפה הוא שהם נותנים לנו לשבת ביציע מרוחק כל כך מאחורי השער. אני מתפלל שיעקב שחר ישב שם איזו שנה ויבין איזה מרמור הוא יוצר אצל אוהדי הקבוצה היריבה שמגיעים לקריית אליעזר וצריכים לראות כדורגל בתנאים האלה".
גם האדום המוכר הנרי אלקבץ מצטרף אל חבריו: "יש כעס על מה שיעקב שחר עושה בכדורגל שלנו, אבל הכעס הוא יותר על ההתרפסות של ההתאחדות לכדורגל וגורמים אחרים מהענף שנותנים לו לשלוט בצורה כזו בכל המהלכים. לפעמים נדמה שהוא יכול להעביר כל החלטה שהוא רוצה. די אם נזכיר את חוק יעקובו ודברים נוספים, אומר אלקבץ.
"בכל זאת, זה לא יכול להגיע למה שמרגישים בהפועל ת"א כלפי מכבי ת"א ובית"ר ירושלים. מישהו יכול להשוות את זה למשחק השרוכים? לאליפות ההיא של בית"ר? מכבי חיפה היא יריבה, אבל היא יריבה ספורטיבית".
"היא לא נמצאת בלופ הזה של השנאות שיש בין הפועל, מכבי ובית"ר, ולדעתי הם אוכלים את הלב בגלל זה. אין לי ספק שאוהדי מכבי חיפה היו רוצים שישנאו אותם יותר כי אין יותר כיף ממצב שאתה מצליח וכולם מקנאים בך. זה הורג אותם שפה במרכז הארץ לא לוקחים אותם בחשבון ביריבויות הקשות באמת שיש בין מועדוני הכדורגל".
גם אוהד הפועל אייל נתן לא שובר את התזה של הקודמים: "אין מצב שתהיה אותה שנאה. עבור כל אוהד הפועל, אפילו ילד קטן שלא מכיר את ההיסטוריה, דרבי הוא מעל הכול. מגיע שחקן מחו"ל לחתום בהפועל, והמשפט הראשון שהוא ישמע הוא שצריך לנצח בדרבי".
"זו יריבות עירונית מהימים שלפני הקמת המדינה. מה שעשינו לבית"ר ירושלים בימק"א ב-1984, זה יום אבל עבורם, וזה לעולם לא יימחק. הם שונאים אותנו כי אנחנו קומוניסטים אליטיסטים. יש פה קטע תרבותי. קטע חברתי. אנחנו נשנא אותם על הפוגרום שהם עשו בבלומפילד בגביע, ואלה דברים שורשיים. אוהדי הפועל לעולם יחשיבו את אוהדי בית"ר ירושלים כברברים, לא מפותחים, ירושלמים של הפריפריה".
"מכבי חיפה נהייתה גורם משמעותי רק באמצע שנות השמונים, ועבור הפועל היא לא הייתה רלוונטית כי גם כך יש כל כך הרבה שנאה כלפי מכבי ת"א ובית"ר ירושלים שאי-אפשר להכניס עוד מישהי לקטגוריה הזו. אפילו זה שלקחנו להם אליפות ב-1986 בדקה האחרונה לא גרם להם לשנוא אותנו. אני חושב שהם העריכו מה שמשה סיני עשה בירושלים שנתיים קודם לכן כשעזר להם לזכות באליפות הראשונה שלהם".
"היום אתם שומע שאוהדי בית"ר מתפללים שבמחזור האחרון בטדי אנחנו נצטרך את הנקודות לאליפות והם יבואו להתאבד מולנו. אין לי ספק שאם מכבי חיפה תצטרך את הנקודות מולם, שחקני בית"ר יפתחו רגליים.
שמאי, סוקולובסקי, אלקבץ ונתן הם בני דור הביניים שנושקים גם לדור הוותיק. מי שמחפש בכל זאת את מוקדי השנאה המתפתחת ימצא אותם בפורומים של האוהדים הצעירים יותר. באתרי האינטרנט השונים כבר אפשר להרגיש שיש נטייה של האוהדים האדומים לשנוא את מכבי חיפה.
למעשה, כמה מאוהדי הפועל ת"א מפנימים שמכבי חיפה היא זו שעומדת בינם ובין זכייה באליפות ושאילולא השליטה של הירוקים הפועל הייתה יכולה לצעוד העונה בגאון לאליפות אחרי עשר שנים עקרות. באותם פורומים של אוהדים מכונה יעקב שחר "דון קסקט", וההשוואה בינו ובין מזרחי של הכדורסל חוזרת פעם אחר פעם.
ברוך ממן היה על הדשא בבלומפילד כשגילי לנדאו כבש את אותו שער שנוי במחלוקת והביא להפועל ת"א את האליפות ב-1986. אפילו שהכאב היה עצום אצלו ואצל חבריו, הוא לא הוביל לשנאה גדולה כלפי האדומים.
"הפועל ת"א נתפסת בחיפה כאפיזודה חולפת. היום יש לה כסף, אז היא יכולה לדגדג את חיפה, אבל מחר או בעוד שנה היא תיעלם מהצמרת, ותחזור להיות עוד אחת מקבוצות הפועל. אפילו שהפסדנו להם את האליפות ושעד היום אני לא סולח לצבי שריר על ההחלטות שלו באותו משחק, לא הפכתי את הפועל לשנואה כי אחרי כמה שנים היא ירדה ליגה וחיה בבוץ של מרכז הפועל במשך שנים. למעשה, כל שנות התשעים היא לא הייתה בכלל פקטור, ולטעמי גם היום היא לא פקטור".
אוהד מכבי חיפה עופר בסט, המתגורר ברחובות, מסכים: "למה שנשנא את הפועל? הרי כל השנים נתנו לה בראש. בכל המאבקים שהיו בינינו ובינה בשנים האחרונות שלחנו אותה הביתה לבכות, אז מה יש לשנוא אותה? להפך, אנחנו אוהבים לדפוק את הפועל ת"א. מכבי ת"א היא כבר סיפור אחר. גם אם בקריית שלום יחפשו את הדרך שלהם עוד חמש שנים ולא יתקרבו לאליפות, בכל זאת הם יהיו היריבים השנואים ביותר.
הקרבות בין המועדונים בעשור של שנות התשעים היו קרבות קשים ובלתי נשכחים. הצהובים מת"א היו הגרמנים, אלה עם התחת של אברם גרנט. יתרה מזאת, אנחנו גם לא שוכחים את האליפות שהם גזלו לנו ב-2003 כשהותר להם לשחק באצטדיון רמת גן במשחק שהיה משחק בית של הפועל פ"ת. הם לא היו ראויים לאותה אליפות כי מכבי חיפה הציגה את הכדורגל הכי יפה באותה עונה.
האוהד הוותיק אבנר יוסף הוא מוסד בקריית אליעזר. לטענתו, ניצני השנאה כלפי הפועל יתפתחו לשנאה תהומית, אם הפועל תיקח העונה את האליפות. "התקשורת התל-אביבית ומוסדות ההתאחדות והשיפוט, כולם מגויסים לטובת הפועל", הוא קובע נחרצות.
"אין לי ספק שאם הפועל תיקח העונה את האליפות ותיעזר על הדרך בעוד החלטת שיפוט או בהחלטה שמקפחת אותנו, אנחנו נעלה אותם מדרגה, ונראה בהם יריבה שנואה ביותר, אולי אפילו הכי שנואה. אנחנו כבר לא יכולים לראות את הצביעות של הפועל".
"הם מקבלים בגביע את קביליו יפו, ואלי גוטמן אומר שהיריבה קשה. הם מקבלים את רמת השרון בחצי הגמר, ויוסי אבוקסיס מקונן שיש להם משחק קשה. מספיק עם הבלוף הזה. כמעט כל העונה הם זכו לשחק לפנינו, ומכבי חיפה הייתה צריכה תמיד לעלות לשחק בלחץ אחרי שהשחקנים שמעו שהפועל ניצחה".
יוסף המשיך לירות: "אני לא רוצה להישמע מתבכיין כי אני כבר מחכה למשחק, שם נראה להפועל מי חזק בעיתונים ומי חזק בכר הדשא. כשהם לא יעברו את האמצע ויחזרו הביתה בגודל הטבעי שלהם, יסתיימו כל השאלות וכל הקשקושים של מי שהעז לכתוב, גם כשהובלנו את הטבלה בעשר נקודות, שהפועל ת"א קבוצה טובה יותר."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם