שם, תואר: גיא לוזון קרוב לגביע
כשהצל הכי מכביד ופותח דלתות רובץ מעליו, יוכל הערב (20:30) גיא לוזון, או 'מוריניו' בפי המשפחה, להיכנס לליגה של הגדולים. הפדנטיות בעבודה, התשוקה להישגים והרצון לסיים בסטייל לפני בוא החמסה, יובילו את מאמן בני יהודה לדרוש משחקניו: "תעמדו טוב, תתאבדו, תנצחו"
בשבת הוא גם יוכל לקחת ממכבי חיפה את האליפות, או כפי שהיטיבו להגדיר זאת מקורביו אתמול: לקבוע מי תיגע בצלחת. עבור בחור שגם-כך שם המשפחה שלו חובט בו באחרונה, להיות האיש שייקבע את זהותן של מחזיקות התארים בישראל תוך ארבעה ימים, זה לא מעט.
הערב ובשבת אנו נראה את אותו לוזון. עוזרו ומאמן השוערים, יעקב אסייג, אמר אתמול: "בני יהודה לא תחכה להפועל, אלא תבוא ותתקוף. לא נבוא להיות תפאורה." במונחים של לוזון, התקפה היא תוצר של הגנה והוא לא ישנה את שיטת המשחק שלו עבור הפועל ת"א, מכבי חיפה, או פאלרמו.
הוא לכל היותר יחדד אותה: להתגונן היטב, לצאת עם כדורים ארוכים קדימה ולנצל את המהירות בהתקפה כדי לייצר יתרון מספרי. אם לאלי גוטמן יש עקרונות משחק, גם לגיא לוזון יש.
במשפחה יש מי שמכנה אותו 'גיא מוריניו.' בראיון הראשון שעשיתי איתו לפני שמונה שנים, כשהחליף את אלי אוחנה לאחר מספר מחזורים במכבי פ"ת, הוא תיאר את האובססיה שלו לכדורגל איטלקי, לכדורגל טקטי. על קלטות שהזמין דרך האינטרנט - חזות לתיאוריה שבנה דרך סאקי וקאפלו, ליפי וטרפאטוני.
לוזון נשאר פריק של קלטות. אסייג מספר שבתחילת השבוע הוא אסף כמה משחקים של הפועל ת"א, לפחות שלושה או ארבעה משחקים אחורה ואתמול כבר צפה בהן באדיקות. לזהות עוד פירצה, עוד שטח מת, אולי גם דרך התגוננות נוספת.
זה לא שלוזון לא מתרגש, אבל מי שמכיר אותו יודע שהוא לא משדר פנטזיות. "אנחנו הולכים לקחת את הגביע," הוא אמר כבר בחדר ההלבשה אחרי הניצחון
"מה שמעניין אותו זה לזכות," אמר אתמול דודו, יעקב לוזון, "הוא לא עושה את החשבונות של הפועל או של מכבי חיפה. הוא רוצה להביא גביע למועדון שהוא יודע שהוא עוזב בקרוב. זה גם לתגמול האישי שלו." אסייג חידד: "אין דבר שהוא רוצה בעולם יותר."
כי זו הפועל.
"גם אם זו היתה אשדוד, חיפה או בית"ר, הוא היה משדר אותו דבר. אין לבני יהודה תקציב של 40 מיליון שקל, כך שרק אחד למיליון אפשר לקחת אליפות. גביע כן אפשר לקחת ולכן הוא מרוכז רק בזה. קודם כל הוא רוצה תואר, אחר-כך הוא יתפנה ליתר."
בשבת האחרונה, על הבוקר, הוא הביא את הבן אריאל לאיצטדיון ר"ג להפנינג גמרי הגביע של הגילאים הצעירים. הם באו לראות את עמרי, הבן-דוד הצעיר ובנו של עמוס לוזון, מביא לטרום ב' של מכבי פ"ת גביע עם צמד מטווחים ארוכים. שום מתח מיוחד לא ניכר על פניו של המאמן, בפתחו של השבוע הגדול.
ב2001- הוא ישב על הספסל בגמר הגביע, כעוזרו של יוסי מזרחי במכבי פ"ת, מול מכבי ת"א. הוא היה אז בן פחות מ-26. הערב, כשיקבל את המדליה הכסופה או המוזהבת מדודו, יו"ר ההתאחדות אבי לוזון, ייסגר המעגל.
היו"ר והמאמן ישבו ביום שישי האחרון אצל הסבתא עליזה בארוחת ליל השבת. דיברו שם גם על כדורגל וכמובן שעל הגמר זה צוות המוחות הראשוני של גיא לוזון: אבי, עמוס, יעקב. פעם היו אלה גם אברם גרנט ואייל לחמן. היום כמעט ולא, אם בכלל.
"עדיף לו לא להתייחס לבעלי מקצוע," אומר יעקב לוזון, "כשהגביע נכנס לקצב, הוא טען שיש מטרה. לא סתם לעבור שלבים, אלא לזכות. כבר יותר מחודש הוא מדבר על המטרה היחידה: לקחת את הגביע. כולו מרוכז בכדורגל 24 שעות ביממה. כל היום חושב ונושם כדורגל, מכין קלטות, חושב על תדרוך, איך לבוא טקטית, איך להכין את השחקנים בצורה הכי טובה ולא משנה אם זה גביע או משחק ליגה. באופי שלו הוא חונך להיות ווינר, גם אם זה משחק אימון."
עמי פאן הוא החם, אבא של דנה: "הוא לא אחד שמקרין מתיחות. הוא יודע לנטרל את העסקים מהמשפחה. הרבה לא הצלחתי לדבר איתו בימים האחרונים, מאז הגמר של עמרי. גיא צריך את השקט שלו, את הספייס, כדי שיוכל להתרכז במשחק כזה. הוא חושב על כל מהלך, עובד קשה והרבה מאוד שעות."
בבני יהודה יודעים איך הקבוצה תשחק. שלושה בלמים, הצטופפות בין קו ה30- לחצי המגרש ולחץ על הקישור האחורי. אבי נמני לא המציא את זה ואלי מחפוד לא היה היחיד שהצליח בזה. עבור גיא לוזון זו דרך חיים: אגרסיביות, לחץ, מהירות. הססמאות שלו תמיד חוזרות: "בונקר פורצים עם בעיטה מרחוק, במבצע אישי או דרך האגפים." הדקלום הוא רב-שנתי.
לשחקנים הוא יאמר הערב, אחרי הדיי-יוז במלון 'לאונרדו' בר"ג, אחרי המנוחה, ממש בחדר ההלבשה באצטדיון הלאומי, את המשפט הקבוע שלו: "תעמדו טוב, תתאבדו, תנצחו." הוא גם יאמר להם: "זו ההזדמנות שלכם להוכיח."
אם הפועל ת"א תרד למגננה, דבר שלא יקרה כנראה, תהיה מבוכה. הוא יעמוד בקצה האיזור הטכני שלו, ייטיב את מכנסיו, יפשיל שרוולים ויזרוק את הידיים הצידה או שינופף בהן בעצבנות. לא תראו אצלו חמסה, וגם לא חוט אדום. יום העצמאות היה הפעם האחרונה בה ביקר בקברי צדיקים. כל המשפחה: הסבתא, הדודים, האחיינים והנכדים שכרו אוטובוס ונסעו לצפת. לא גביע ולא נבחרת אולימפית.
אף-אחד בסביבתו לא מדבר על חובת הוכחה. יעקב לוזון: "הוא לא צריך לסתום פיות. מקצועית הוא כבר הוכיח את עצמו במכבי פ"ת, כשלקח מועדון קטן לאירופה. בני יהודה התמודדה עד המחזור האחרון על הירידה, והוא הביא אותה לאירופה. פעמיים. אלה דברים שלא היו שם בעשור האחרון. משחק אחד, עם גביע או בלי, לא יקבע אם הוא מאמן פחות טוב. בדרךכלל יש לכל אחד בקריירה גם נפילות. גם לקשטן הגדול היו ירידות ליגה והוא הגיע לאמן את הנבחרת."
החם פאן מוסיף: "לא מגיע לו עונש על זה שהוא שייך למשפחה. הוא גם לא מתעסק בזה, הוא מקצוען."
במשחק בשבת מול מכבי חיפה הוא עוד לא מתעסק. איש בבני יהודה לא חושב עליו. "אף-אחד לא יגביל את השחקנים אם הם יזכו בגביע," יודע יעקב לוזון מה יקרה הלילה, "המשחק בשבת לא יעניין אותם. הוא יצטרך להוריד אותם לקרקע והוא יעשה זאת כי הוא ירצה מאוד שהקבוצה לא תיראה כמוכרת משחקים או כאחת שהמשחק לא מעניין אותה."
לוזון עוד אופטימי. המשחק בשבת יהיה ה56- של הקבוצה העונה. "בני יהודה תהיה שטיח בכל מקרה. או שיכורים או שחוטים," אמרו אתמול בשכונה, "אפילו גיא לוזון לא יעזור לה."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם