בוכים עם כוכבים: מסי ודייגו הם היתרון והחיסרון של ארגנטינה
עם שני סימני שאלה שעונים לשם דייגו מראדונה וליאו מסי, נבחרת ארגנטינה יוצאת למונדיאל בדרום אפריקה במטרה אחת: לסיים אותו עם דמעות. דמעות של שמחה. פרויקט נבחרת ביום עובר לבית ב' של גביע העולם
סיכויי יותר מסביר לשידור חוזר של אותן דמעות.
הסיבה לכך נעוצה בשני סימני שאלה גדולים שתלויים מעל הופעתה של האלביסלסטה בדרום אפריקה, סימני שאלה שעונים לשמות דייגו מראדונה וליאו מסי.
מראדונה היה השחקן הדומיננטי ביותר בנבחרת בשנות ה-80 וה-90. הוא הביא לה את הגביע העולמי ב-1986, אז סחב נבחרת בינונית על גבו, והוסיף לכך העפלה גדולה לגמר ב-1990,
שם הפסיד 1:0 למערב גרמניה.
אין ספק שהדומיננטיות שלו בנבחרת נמשכת גם כיום, כשהוא משמש בתפקיד המאמן. אלא שהפעם, בדיוק כמו שמו של התקליט הידוע של להקת הפינק פלויד, זה קורה מהצד האפל של הירח.
מראדונה לא היה וספק אם יהיה אי פעם מאמן גדול. הוא למעשה ירש את התפקיד לשם מטרה אחת ברורה - להחדיר מוטיבציה לשחקני הנבחרת.
במטרה להוציא את ארגנטינה מהבוץ וחשבו שהבאת הסמל הגדול ביותר של הנבחרת יחלץ אותה מקמפיין כושל.
התוצאה הייתה הפוכה. למי שהספיק לשכוח דייגו הפסיד 4:0 לוונצואלה ו-6:1 לבוליביה בגובה 3,600 מטר מעל פני הים וניצח בדקה האחרונה את פרו (1:2) במשחק שהתנהל תחת גשם
שטוף.
מראדונה, שהובהל לעמדת המאמן כדי להוציא את העגלה מהבוץ, לא התבייש בסיום אותו משחק לקפוץ לתוך הבוץ שעל כר הדשא כדי לבצע את אותה צלילה מפורסמת, שהוקרנה שוב
ושוב ברחבי העולם.
אחרי שהעפיל למונדיאל עם 8 נצחונות בלבד מ-18 משחקים במוקדמות התפנה מראדונה לתקוף את העיתונאים, מיד אחרי ה-0:1 על אורוגוואי שהבטיח לארגנטינה את הכרטיס למונדיאל.
הפעם הוא אמנם לא ירה לעברם, אבל סינן לכיוונם מספר קללות, שהיו יכולות להיכנס בקלות לאחד משיריו של פיפטי סנט או אמינם.
כל זה מוכיח שוב, שכמו בקריירת המשחק שלו, בה הגיע לשיאים ומיד נפל, גם אצל מראדונה המאמן אין שחור ולבן. לראייה התוצאות שהשיג בנבחרת: ב-18 משחקים שניהל הוא לא
סיים אף פעם בתיקו. או ניצחון או הפסד.
עד כה רשם כוכב העבר 12 ניצחונות, אבל גם שישה הפסדים. על פניו מאזן לא גרוע, אבל כשמצרפים לכך גם יכולת דלה על הדשא, אין פלא שאחד מפרשני העיתון 'אולה' טען כי "מתברר
שמראדונה הוא בונקריסט לא קטן".
כשמראדונה התחיל לאמן את הנבחרת הוא הצהיר ש"האלביסלסטה היא כמו מכונית רולס רויס שקצת התלכלכה בבוץ. כל מה שצריך זה לנקות אותה והיא תבריק מחדש". אלא שהיום, על פי הרמה שמציגה נבחרת ארגנטינה, נראה שהמכונית עדיין מזוהמת ושאולי ראשי ההתאחדות עשו טעות כשבחרו להכניס אותה למוסך של דייגו.
מראדונה הגיע לנבחרת עם המון ביטחון והתעמת עם כל מי שנקלע בדרכו. חואן ריקלמה גילה רק דרך הרדיו ששמו לא נכלל ברשימת השחקנים למשחק הידידות הראשון שניהל דייגו
בסקוטלנד והודיע כי "כל עוד מראדונה בנבחרת אני לא אהיה שם".
את חביאר סאנטי, שמככב עד היום באינטר ונמצא בכושר מצוין, הוא לא זימן לסגל מאז ההפסד לפראגוואי בספטמבר 2009 ואת אסטבן קמביאסו מראדונה אף פעם לא אהב וזימן אותו רק
פעם אחת למשחק ההפסד מול ספרד, בו שיחק רק 15 דקות. מיותר לציין שקמביאסו, שמגלה יכולת נפלאה העונה באינטר, לא יהיה במונדיאל.
גם פרננדו גאגו לא יהיה בסגל של ארגנטינה, אחרי שהעיז להגיד שדייגו לא נתן הוראות טקטיות נכונות אחרי ההפסד לפראגוואי. בקיצור, הפה הגדול מכה שנית, אלא שהפעם יש לו גם את הכוח לנפות שחקנים.
מראדונה השתמש במוקדמות ב-102 שחקנים, נתון חסר תקדים עבור כל נבחרת, ויצר רושם כאילו הוא מנסה למצוא את היהלומים שהוחבאו בחול, בעוד שלארגנטינה, למי שלא עוקב, יש אינסוף שחקנים מוכשרים, שמככבים בכל הליגות באירופה.
עד כה מראדונה לא הראה שהוא מנחה את הנבחרת לשחק בשיטה ברורה, קשה לזהות אצלו איזושהי משנה סדורה וגם הכריזמה, שלשמה הובא, נעלמה לה.
התוצאה הסופית היא שהנבחרת הארגנטינית תגיע למונדיאל עם מוראל ירוד ולמרות שלל הכוכבים והכישרונות, נראה כי הכוכב הגדול, זה שעומד על הקווים, עשוי להיות גורם לא פחות חשוב מאלה שירוצו על המגרש.
סימן השאלה השני מגיע מכיוונו של ליאו מסי, הכוכב הגדול של הכדורגל העולמי בעונות האחרונות. פרק מיוחד וארוך צריך להקדיש לשאלה איך הגאון נמוך הקומה מבריק בברצלונה, אך לא מצליח להוציא אפילו 40 אחוז במדים הלאומיים.
השאלה, כמובן, מופנית גם למראדונה. מאז התמנה למאמן ניסה דייגו לא לריב עם הכוכב הענק שלו והרעיף עליו שבחים כמו "מסי מחליף מסירות עם האלוהים". הוא אפילו אמר כמה פעמים שלדעתו מסי גדול יותר ממנו, אבל לפחות כרגע, במדי הנבחרת דייגו גדול בכמה מידות על מסי.
יוהאן קרויף, נשיא הכבוד של ברצלונה, הסביר במשפט אחד מה לא טוב במראדונה: "ארגנטינה לא יודעת להשתמש באיכויות שיש למסי. גם כוכב גדול צריך קבוצה כדי לנצוץ". כמה שהוא צודק. מסי נראה בנבחרת אפאטי, רחוק מהאירועים, אפילו אנמי.
אז מה בכל זאת צריך לעודד את אוהדי ארגנטינה? אם נשים רגע בצד את סימני השאלה סביב דייגו ומסי, נראה שיש יותר מסיבה אחת להיות אופיטמיים.
.
לארגנטינה יש את חואן ורון הוותיק, בן ה-35, שיהיה הפליימייקר ונראה יציב מתמיד. בנוסף, חאבייר מסצ'ראנו הקפטן והקשר האחורי יספק הרבה שקט וביטחון ובחוד האלביסלסטה לא תלויה רק במסי אלא גם בגונסאלו היגוואין, שנותן עונה מדהימה בריאל מדריד, ובדייגו מיליטו עם עונה לא פחות טובה באינטר.
מלבד השניים האלה, לדייגו יש בחלק ההתקפי גם את החתן סרחיו אגוארו ואת מרטין פאלרמו, שכבש העונה 10 שערי ליגה בבוקה ג'וניורס ומקווה לרשום הופעה ראשונה בקריירה במונדיאל.
רוצים עוד? קבלו גם את הקשר המצוין של בנפיקה ליסבון, אנחל די מאריה, וכמובן את קרלוס טבס המופלא ממנצ'סטר סיטי והנה לכם חוליית קישור והתקפה מהטובות בעולם.
ההגנה של מראדונה עלולה להיות עקב האכילס שלו, אך הכללתו בסגל של וולטר סמואל המצוין, יכולה לספק לדייגו מעט שקט וביטחון. "לעולם לא אשחק כמו ז'וזה מוריניו ואינטר בגומלין מול ברצלונה", הבטיח מראדונה ורמז, אולי, על שינוי גישה לקראת המונדיאל.
באוקטובר יחגוג מראדונה את יום הולדתו ה-50 ולרגל האירוע הוא אפילו גידל זקן, ממנו מבצבצות מספר שערות לבנות. מי יודע, אולי הגיל יעשה את שלו ודייגו יגלה בדרום אפריקה בגרות. אולי הוא גם יבין שהנבחרת היא לא מראדונה וכל השאר, אלא כל השאר וגם מראדונה.
כי בסופו של דבר, הפעם התפקיד שלו מסתכם בלהציב את כוכבי הענק שלרשותו בצורה טובה על המגרש ולא לתפוס את מרכז הבמה. אם הוא יעשה את זה, אולי גם מסי יתעורר בדיוק בזמן. מי יודע, אולי זה אפילו ייגמר בדמעות. דמעות של שמחה.
יתר כתבות נבחרת ביום:
עוד טלנובלה של סלסטה? מבט על נבחרת אורוגוואי
שומרי מסורת: הכירו את נבחרת מקסיקו
דומאנק רע-לי? האיש ההזוי של נבחרת צרפת
כמה טוב בבית: דרא"פ הרוויחה מאירוח המונדיאל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם