הג'וב האיטלקי: קאפלו ואנגליה מוכנים להילחם בסטיגמה
עם רעב אדיר להצלחה ומאמן מארץ המגף שלא מפחד מכלום, נראה כי אחרי 44 שנים נבחרת אנגליה יכולה לעמוד בציפיות של הממלכה. אם לא, תמיד אפשר יהיה להאשים את קאפלו. פרויקט נבחרת ביום מגיע אל בית ג'

למה? כי הפעם יש יותר מדי סימנים להצלחה אנגלית בדרום אפריקה. רוצים דוגמא? נתחיל במשהו סימבולי, על גבול המיסטי. עד היורו האחרון, נבחרת ספרד זכתה רק בתואר אחד במפעל גדול, אחרי שהניפה את היורו ב-1964. שנתיים מאוחר הייתה זו אנגליה שחגגה תואר ראשון, במונדיאל 1966 שנערך בממלכה.
האם ההיסטוריה חוזרת על עצמה? האנגלים מקווים מאד שכן. ספרד זכתה ביורו האחרון ועל פי החישוב הזה, גביע העולם הקרוב צריך להיות של נציגי המלכה. 44 שנים חיכתה ספרד בין התואר הראשון לשני ומאז זכתה אנגליה בגביע העולם עברו בדיוק 44 שנים. אני לא נוסטרדמוס, אבל המספר הזה נשמע לי חזק.
זה לא נגמר כאן. נבחרת ספרד, בדיוק כמו אנגליה, מגיעה לכל אליפות עם המון כוכבים, חלקם מצליחים מאד בקבוצותיהם. הנציגות של שתי המדינות הללו מגיעות כמעט תמיד לשלבים הגבוהים של ליגת האלופות ואף זוכות בתואר לעיתים קרובות. וכן, גם על ספרד אומרים בכל מונדיאל שהם הולכים להצליח, אבל כל פעם מחדש הם מתרסקים בדרך כזו או אחרת.
ליורו 2008 הגיעה הנבחרת הספרדית עם סגל מלא כוכבים, נלחמה בטענות כי "מדובר בלוזרים שיעופו בשלב מוקדם" וזכתה בתואר כשהיא מציגה כדורגל גדול. בצורה הזו בדיוק צריכה אנגליה להגיע לדרום אפריקה- לבוא קטנה, להילחם בסטיגמה ולצאת גדולה.

אם כל המיסטיקה וההשוואה לספרד לא שיכנעו אתכם, אולי העובדה שלאנגליה יש ווינר גדול על הקווים תעשה את העבודה. האנגלים הבינו שכדי להצליח הם צריכים לתת את המושכות לאיטלקי, ואכן, פאביו קאפלו הגיע לנבחרת אנגליה עם קבלות והוכחות לכך שהוא האיש שיחזיר את הממלכה אל הפסגה.
עד השבוע החזיק האיטלקי בתואר מכובד, כשהיה היחידי שזכה פעמיים באליפות ספרד בשנתיים הראשונות שלו בלה-ליגה. האליפות של ברצלונה שינתה מעט את הנתון הזה וצירפה לרשימה גם את פפ גווארדיולה, אך היא לא גרעה מהעובדה שקאפלו הוא מאמן נפלא, שהשלים זכייה באליפות הליגה הספרדית בדרך קשה יותר מזו של פפ.
קאפלו הביא איתו
קאפלו, ששרד את סדרת החינוך של אביו (על אף העובדה שלא ידע לשחות), נראה בטוח בעצמו ובהצלחה של אנגליה. אחרי הכל, מה זה כמה משחקים מול ארה"ב, אלג'יריה וסלובניה לעומת נפילה מצוק?
נתון נוסף שמשחק לטובתה של הנבחרת האנגלית הוא הרעב להצלחה. העונה, בפעם הראשונה מזה שש שנים, אף קבוצה אנגלית לא עלתה לגמר ליגת האלופות ועל אף שפולהאם העפילה לגמר הליגה האירופית, אין לה אף נציג בנבחרת.

גם וויין רוני, מי שעמד להיות הדבר הכי לוהט באירופה, עשה חרקירי בסוף העונה ולא כבש אפילו שער אחד מאז ה-30 במרץ. אז נכון שהוא זכה בתארים אישיים שונים, אבל אין ספק בכלל שרוני יגיע לדרום אפריקה במטרה אחת: להוכיח לעולם מי כאן הבוס.
הלאה. ראיתם מה השיגה השנה ליברפול בליגה? כלום. סטיבן ג'רארד, אחד הקשרים הטובים בעולם, סבל מכך יותר מכל. סטיבי ג'י לא היה אף פעם כוכב ענק בנבחרת ונראה כי זה הזמן שלו לקחת אחריות.
רוצים עוד שחקנים רעבים? קבלו את ג'יימי קארגר, שחוזר לסגל אחרי היעדרות של שלוש שנים. איך שלא תסתכלו על זה, מדובר בהברקה של קאפלו. לקארגר יש צ'אנס ענק לתת מונדיאל גדול, שישכיח את העונה הגרועה עם רפא בניטס. "החלטתי לחזור לנבחרת, כי אני לא משחק בעונה הבאה בליגת האלופות ואני יכול לתת את הכל במונדיאל", הוא הבטיח.
עוד שחקן שירצה להצליח במונדיאל הוא ג'ון טרי. הבלם של צ'לסי עבר עונה נוראית ויתפלל להצלחה בדרום אפריקה, כזו שתשכיח את תלאות השנה שחלפה וכללה אבא שנתפס על מכירת קוקאין, אמא שגנבה בסופר ורומן עם אשתו של חבר לנבחרת, שעלה לטרי בסרט הקפטן.
בסיכומו של עניין, נראה כי הרעב האדיר להצלחה, המאמן המחושל ואפילו ההיסטוריה, עומדים כולם לצידה של נבחרת אנגליה. עכשיו כל שנותר הוא לנפץ את הסטיגמה. כישלון בדרום אפריקה, ואביו של קאפלו לא יהיה היחיד שירצה לזרוק אותו מצוק.
יתר כתבות נבחרת ביום:
מקווים לעליית שערים: נבחרת יוון רוצה לתקן את הרושם
עד הג'ונג האחרון: דרום קוריאה מחפשת מתנת פרידה למאמן
ישראל בעלייה: נבחרת ניגריה רוצה לעשות היסטוריה
בוכים עם כוכבים: מסי ודייגו הם היתרון והחיסרון של ארגנטינה
דומאנק רע-לי? האיש ההזוי של נבחרת צרפת
שומרי מסורת: הכירו את נבחרת מקסיקו
עוד טלנובלה של סלסטה? מבט על נבחרת אורוגוואי
כמה טוב בבית: דרא"פ הרוויחה מאירוח המונדיאל
