מקווים לעליית שערים: נבחרת יוון רוצה לתקן את הרושם
אחרי הזכייה ביורו 2004, נבחרת יוון תילקח הרבה יותר ברצינות מאשר באותה הופעה פאתטית בארה"ב 94'. למרות שעלתה על המפה בזכות משחק ההגנה, דור החלוצים שגדל מאיים לשבור את המיתוס שהכרתם. פרוייקט נבחרת ביום סוגר את בית ב'

יוון, עושה רושם, לא רואה בתואר כלשהו משהו שמחייב אותה יותר, ואפשר להמר שגם בעוד 50 שנה, ידברו ביוון על נבחרת פורטוגל '04, כמו שמדברים בישראל על מקסיקו 70'.
זו בסך הכל ההופעה השניה של יוון במונדיאל. ההופעה הראשונה שלה היתה לפני 16 שנה בארה"ב ואז היא חטפה שתי רביעיות, מניגריה וארגנטינה, כולל שער מרהיב מדייגו מראדונה, והפסד מול בולגריה ששלח אותה הביתה עם מאזן של שלושה הפסדים ומאזן שערים 10:0, לא רחוק מהרקורד של זאיר 20 שנה קודם לכן. גם הפעם תפגוש יוון את ניגריה וארגנטינה, אבל עם ההילה של יורו 2004, ייקחו אותה אפילו יותר ברצינות.

גם אם ליוון אין שום סיכוי לעשות משהו דרמטי במונדיאל הנוכחי, הרי שאי אפשר לזלזל במה שנעשה במעמד הנבחרת הזו מאז קיבל לידיו 'קינג אוטו', הלא הוא אוטו רהאגל בן ה-72, את משרת האימון לפני קרוב לתשע שנים.
'רהקלס', כפי שהוא מכונה ביוון, הביא את הנבחרת לשני טורנירים של אליפות אירופה והעלה אותה למונדיאל והפך אותה לאחת מ-15 הנבחרות הטובות בעולם, לפחות לפי דירוג פיפ"א. זו לא רק הזכיה שלו ביורו 2004, אלא הדרך, היא זו שהפכה אותו גדול אף יותר מהמאמן האגדי אלקטאס פניוליאס.
רהאגל הצליח לעשות מה שלא הצליח לעשות אף מאמן לפניו
התנועה ללא כדור שנלמדת במשחק ההתקפה הפכה לסוד הגדול של שיטת ההגנה אצל נבחרת יוון עם השחקן למשימות מיוחדות, קוסטאס קצוראניס, ההתבססות על משחק האגפים, הן של יורקאס סייטארידיס והן של טאקיס פיסאס, ולאחרונה של וסיליס טורוסידיס (שבמשחק ההכנה האחרון מול סנגל איבד את מקומו למגן הדאבליסטית פנאתינייקוס, ניקוס ספירופולוס).

יוון עלתה מהבית הישראלי ותתמודד מול ישראל גם במוקדמות יורו 2012. גם אם לא הרשימה, בוודאי שלא במשחק בר"ג וגם לא בגומלין שנערך ארבעה ימים לאחר מכן בכרתים, הרי שהיא יודעת להשיג את מבוקשה בעידן רהאגל במשחקים שנראים אבודים.
כך היה בניצחון בספרד שהבטיח לה את העליה ליורו 2004, הניצחון בטורקיה שהביא לה השתתפות ביורו 2008 וכך גם בניצחון באוקראינה במשחקי הפלייאוף על העליה למונדיאל הנוכחי, שני משחקים בהם לא ספגה כהרגלה שער. יוון יודעת לייצר תוצאות, במיוחד כשהיא בזון. וזה אמור להדאיג בעיקר את ניגריה, בהנחה שהיוונים יצליחו לנצח כצפוי את דרום קוריאה ולא לנצח את ארגנטינה.

עד כמה שהוא שמרן בסגנון המשחק שלו, רהאגל מנסה להתאים את הכיוון במשחק למצבת השחקנים שלו, ולא מתאבד על הסגל שהביא לו את יורו 2004. גם אם זה השאיר מחוץ לסגל למונדיאל את הקפטן לשעבר, אנגלוס באסינס ששיחק העונה אצל גרנט בפומפי ואצל שום בפנאתינייקוס.
המאמן הגרמני לא היסס במרוצת השנים מאז היורו לבצע תחלופה, למרות שבסגל שלו עדיין נוצצים כמה מכוכבי הטורניר המדהים ההוא, כמו המגן סייטארידיס, שחקן הכלבו קצוראניס, הקשר הממזרי קראגוניס ומלך שערי הנבחרת ושחקן הקלאץ', חריסטיאס.
רהאגל נוטה לאחרונה לתת יותר ביטוי בהרכב לשחקני התקפה, לאור הדור המאוד מוכשר שקם לו. בנבחרת משחק ת'יאו גקאס, מלך שערי אירופה במוקדמות המונדיאל, שחקן שכבש עשרה שערים במוקדמות, מחצית משעריו בנבחרת. גקאס הוא סיפור סינדרלה. שחקן שלא שיחק באף אחת מהנבחרות הצעירות והפך לאחד הסקוררים הגדולים ביוון ובנבחרת עם 20 שערים ב-46 הופעות.
הוא סירב לעבור מפנאתינייקוס לפאוק, ומתוך עלבון אישי החליט הבעלים יאניס ורדנוגיאניס להעביר אותו לבוכום הקטנה בהשאלה מינורית. בגרמניה קראו לו "האל היווני" ושעריו נחגגו בריקוד הסירטאקי. מאמנו בגרמניה לא היסס לקרוא לו "ביטוח חיים".

גקאס הפך למלך השערים בגרמניה עם 20 שערים. הוא עבר ללברקוזן בעיסקה מוזרה, אבל קיבל משכורת של שני מיליון יורו בשנה. מהרגע שעבר לפורטסמות', הקריירה שלו התרסקה והוא סיים את העונה הנוכחית בירידת ליגה עם הרטה ברלין.
רהאגל יצטרך לבחור את שני החלוצים שלו מתוך מבחר עצום שכולל את דמיטריס סלפגידיס, ששיחק עם פאוק נגד מכבי במוקדמות ליגת האלופות ב-2004 ומאז הספיק לעבור לפנתינאייקוס בעיסקה שעלתה חמש מיליון יורו, ואף כבש את השער הסופר חשוב בדונייצק, אשר שלח את יוון למונדיאל.
עוד ברשימה נמצא ג'ורג' סמאראס שהצליח להתאושש מהנפילה על עצם הזנב במשחק בבלומפילד בתחילת העונה במדי סלטיק. סמאראס, בן לאב אוסטרלי, ששיחק כל הקריירה שלו במערב אירופה ולא בגרמניה כפי שנוהגים רבים משחקני יוון לעשות, כבש את שער הניצחון מול ישראל בכרתים, שלמעשה הביא את יוון לפלייאוף.
עליהם כמובן צריך להוסיף את חריסטיאס, הרונן חרזי של יוון, זה שכבש רק 59 שערי ליגה בקריירה, אבל 23 שערים בנבחרת. חריסטיאס כבש כל כך הרבה שערים חשובים בתולדות הנבחרת, שהוא מועמד טבעי להרכב הראשון, גם אם למעשה לא עשה עונה מזהירה בנירנברג והוא נמצא בירידה מאז נרכש על ידי אייאקס לאחר יורו 2004.

צריך להבחין היטב איך רהאגל בוחר אותם - לפי הגובה. זה קורה בהגנה עם אברהם פפדופולוס שהחליף את טריאנוס דלאס האגדי, וסוטיריס קיריגיאקוס שלקח את מקומו של קאפסיס. זה מסתיים בהתקפה, שבה רוב השחקנים מתנשאים לגובה של למעלה מ-1.90 מ'. קיריגיאקוס הפך לשחקן חשוב מאוד בחצי השני של עונת ההתרסקות של ליברפול, העונה. גובהו אגב הוא 1.94 מ'.

השוער אמור להיות קוסטאס חלקיאס, שני מטר גובה, על פי הרישומים. הוא שוערה של פאוק סלוניקי, בן 36. היה אצל יצחק שום בפנאתינייקוס, עשה חלק מהקריירה שלו כשוער שני של אנדוניס ניקופולידיס האגדי והחליף אותו אחרי יורו 2008. נגד אוקראינה שיחק כבר שוער פנתינאייקוס אלכסנדרוס צורבאס, שעצר את היריבה על אפס שערים בשני המשחקים. שני השוערים שיחקו, כל אחד, מחצית במשחק הידידות האחרון של יוון נגד סנגל.
הקישור של יוון מעולם לא היה מרשים. טרם נמצא בנבחרת מגע הקסם של וסיליס צרטאס, שבישל לחריסטיאס כמחליף שני שערים חשובים ביורו 2004. אבל ביוון בונים, ועוד יבנו, על הכשרון המדהים ממוצא אלבני, סוטיריס ניניס בן ה-20.
ניניס שבר לא מעט שיאים. הוא השחקן השני הכי צעיר ששיחק בליגה היוונית (16 ותשעה חודשים), הכי צעיר שכבש שער בנבחרת יוון (בדקה החמישית במשחק הבכורה שלו), והכי צעיר (18 ורבע) שהפך להיות קפטן פנתינאייקוס . אם רהאגל ישים עליו את כובד האחריות, זו תהיה אמירה, ואם לא, השמרנות שוב תגבר על המאמן הגרמני הקשיש.
> עד הג'ונג האחרון: דרום קוריאה מחפשת מתנת פרידה למאמן
> ישראל בעלייה: נבחרת ניגריה רוצה לעשות היסטוריה
> בוכים עם כוכבים: מסי ודייגו הם היתרון והחיסרון של ארגנטינה
> עוד טלנובלה של סלסטה? מבט על נבחרת אורוגוואי
> כמה טוב בבית: דרא"פ הרוויחה מאירוח המונדיאל
> שומרי מסורת: הכירו את נבחרת מקסיקו
> דומאנק רע-לי? האיש ההזוי של נבחרת צרפת
