אחת בשביל כולן: אלג'יריה שומרת על הגחלת המוסלמית
לראשונה מאז 1970 תהיה למדינות המוסלמיות נציגה אחת בלבד במונדיאל. האם נבחרת אלג'יריה תעמוד בלחץ ותייצג בכבוד את עולם האסלאם? עם בית יחסית נוח ומאמן שזוכה לתמיכה מקיר לקיר הכל יכול להיות. פרויקט נבחרת ביום חותם את בית ג'
אבל למרות הלחץ הרב שצפוי לצוץ מכל כיוון אפשרי במהלך חודש יוני הקרוב, נדמה כי הנבחרת הלחוצה ביותר מבין כולן תהיה דווקא אלג'יריה, שלראשונה מאז 1970 תהיה הנציגה היחידה של העולם המוסלמי במשחקי גביע העולם.
מצרים (איטליה 1934), טורקיה (שוויץ 1954) ומרוקו (מקסיקו 1970) היו המדינות המוסלמיות היחידות עד כה שנשאו לבדן באחריות ייצוג עולם האסלאם, ללא הצלחה יתרה. המצרים סיימו את דרכם כבר אחרי משחק אחד ובתבוסה 4:2 להונגריה, הנבחרת הטורקית ספגה 4:1 ו-7:2 ממערב גרמניה וחזרה לארצה מושפלת וכואבת ואילו מרוקו סיימה אחרונה בבית ד', עם נקודה אחת ו-6 שערי חובה.
מאז 1970, ובייחוד אחרי הרחבת הטורניר, יצגו את העולם המוסלמי לפחות שתי נציגות בכל מונדיאל. השיא היה ב-1998 בצרפת, אז הגיעו לגביע העולם 4 נציגות אסלאמיות (מרוקו, טוניסיה, איראן וערב הסעודית), שסיימו את דרכן באותו שלב – שלב הבתים.
אלג'יריה, שרושמת הופעה שלישית בלבד במונדיאל וראשונה מאז מקסיקו 86', מקווה מאד לא לסיים כמו חברותיה. אם יתמזל מזלה, היא אולי אפילו תוכל לשחזר את הישגיהן של מרוקו (1986 - שמינית הגמר), ערב הסעודית (1994 - שמינית הגמר) וטורקיה (2002 - מקום שלישי) ולהפוך לנבחרת המוסלמית הרביעית בהיסטוריה שעוברת את שלב הבתים.
על אף העובדה שאלג'יריה מייצגת לא רק את עצמה, אלא למעשה את העולם הערבי והמוסלמי כולו, ישנה מדינה אחת, מוסלמית מכף רגל ועד ראש, שתרצה לראות במפלה אלג'יראית במונדיאל הקרוב. קוראים לה מצרים, והיא יצאה הנפגעת העיקרית מההעפלה של הנבחרת של ראבח סאדנה לדרום אפריקה.
הסיפור המרכזי סביב עלייתה של אלג'יריה למונדיאל הוא כמובן המפגש מול מצרים. למי שלא זוכר, או שבוחר להדחיק את אותו אירוע אלים ולא מחמיא לכדורגל העולמי, מדובר במשחק הגורלי במחזור האחרון של המוקדמות, בו ניצחו המצרים 0:2 משער בדקה ה-90, שיצר מצב יוצא דופן - אלג'יריה ומצרים ניצבו יחדיו בראש הבית עם אותו מספר נקודות, יחס שערים זהה ומספר כיבושים זהה. המשמעות הייתה אחת - מפגש פלייאוף על כל הקופה.
האווירה החמה ממילא בין שתי המדינות, התלהטה עוד לפני המשחק והתבטאה במהומות אלימות שגבו מספר רב של פצועים. הדיווחים
ההגרלה קבעה כי המשחק הגורלי ייערך בסודאן הנייטרלית, מה שלא מנע מאלפי מצרים ואלג'יריים למלא את המדינה ולהפוך אותה לזירת קרב. הדיווחים הסותרים נמשכו, כשכל צד טוען כי הצד השני פגע באוטובוסים של אוהדים, זרק אבנים ועורר מהומות. עד היום קשה לדעת מה מכל זה קרה במציאות ומה היה בדיה של התקשורת העוינת, אך מה שבטוח, שום דבר טוב לא יצא מכל הסיפור.
בסופו של דבר היה גם משחק, בו ניצחו האלג'יריים 0:1 ועלו למונדיאל בזכות שער של אנטאר יחיא ובונקר של כמעט 50 דקות. הנקמה המצרית הגיעה בחצי גמר אליפות אפריקה, עם ניצחון 0:4 בדרך לזכייה בתואר, אך היום אלג'יריה היא זו שמחייכת. אחרי הכל, זכייה באליפות אפריקה זה הישג נחמד ויפה, אבל הוא לא שווה להופעה בהצגה המרכזית של הכדורגל העולמי.
למעשה, הפרשה עם מצרים עושה עוול גדול לאלג'יריה. האירוע המכוער לוקח את תשומת הלב מהנבחרת הנפלאה של סאדנה, ובסופו של דבר כולם זוכרים את האלימות והבלאגן סביב אלג'יריה ולא את ההישג הנפלא, שהביא אותם לדרום אפריקה.
מבט אל הסגל של סאדנה מגלה נבחרת לא רעה בכלל, עם נציגים מהליגות באנגליה, גרמניה, צרפת, איטליה וספרד. בארץ נוטים לפעמים לזלזל בנבחרות כמו אלג'יריה, אך ספק אם החבורה של לואיס פרננדס תוכל לחלץ אפילו תיקו מול האלג'יריים.
השם המוכר ביותר בסגל של אלג'יריה הוא נאדיר בלחאג', שחקנו בעונה החולפת של אברהם גרנט בפורטסמות'. בלחאג' קיבל העונה הרבה ביטחון מהמנג'ר הישראלי, שיחק 32 משחקים במדי פומפי וכבש 3 פעמים, כולל שער אדיר בניצחון על ליברפול. שחקן ההגנה הנפלא יחמיץ את משחק הפתיחה מול סלובניה, בגלל שהורחק במשחק חצי גמר אליפות אפריקה מול מצרים, אך יחזור לעזור לנבחרתו בשני המשחקים הנותרים.
שמות נוספים שכדאי להתחיל לשנן הם שאדלי אמרי ממיינץ הגרמנית, יזיד מנסורי מלוריין הצרפתית, מאג'יד בוחרה מהריינג'רס, עבדאלקאדר גאזל מסיינה, מהדי לאקן מראסינג סנטאנדר ואפילו פואד קאדיר מולנסיין הצרפתית, שאמר לאחרונה כי "זהו המונדיאל הראשון שלי ושל כל השחקנים בסגל. יש לנו תחושה שאפשר להגיע רחוק".
מי שינסה לנווט את נבחרת אלג'יריה אל היעד שהציב קאדיר הוא המאמן רבאח סדאנה, או ה"שייח", היחידי בסגל האלג'יראי בעל ניסיון כלשהו במשחקי גביע העולם.
סדאנה, שחגג לא מזמן את יום הולדתו ה-54, הוביל את הנבחרת הלאומית גם במקסיקו 1986, אז סיים ב-1:1 עם צפון אירלנד, הפסיד 1:0 לברזיל וסיים את המונדיאל בתבוסה 3:0 לספרד. מאז הוא חזר לשתי קדנציות נוספות בנבחרת, אימן שנה את נבחרת תימן וב-2007 חזר למדים הלאומיים של אלג'יריה.
אולי זו ההופעה ההיא בגביע העולם, או שאולי זו הכריזמה הגדולה, תהא הסיבה אשר תהא, נראה כי ה"שייח" זוכה לתמיכה מקיר לקיר. לא פלא שהקפטן שלו, יזיד מנסורי, אמר עליו לאחרונה כי הוא "טקטיקן מעולה וגאון ביחסי אנוש". מנסורי גם סיפק הסבר חד משמעי להצלחה של אלג'יריה במוקדמות: "אין עוד אחד כמוהו שמכיר את הכדורגל באפריקה. זו הסיבה שהצלחנו להגיע לדרום אפריקה".
על ההצהרה כי סדאנה מכיר את הכדורגל האפריקאי, קשה לפקפק, אך נדמה כי השאלה הגדולה שעומדת כרגע על הפרק היא מהי רמת ההיכרות שלו עם הכדורגל האירופי והאמריקאי. בכל מקרה, סדאנה יאלץ להסתדר במשחקי הפתיחה גם ללא השוער פאוזי שאושי, שהורחק אף הוא בשל נגיחה בשופט במשחק מול מצרים, ויחד עם בלחאג' ישאיר חור גדול בחלק האחורי של אלג'יריה.
האם זה אומר שאלג'יריה תהפוך לבשר התותחים של בית ג'? בכלל לא בטוח. מי יודע, עם בית שכולל את אנגליה הלוזרית, סלובניה האנונימית וארה"ב הלא עקבית, אלוהים הוא גדול. לא משנה באיזה שפה אומרים זאת.
יתר כתבות נבחרת ביום:
> משבר זהות: הסיכזופרניה של נבחרת ארה"ב
> כאבי מיחזור: איך ייראה המונדיאל של סלובניה?
> הג'וב האיטלקי: קאפלו ואנגליה מוכנים להילחם בסטיגמה
> מקווים לעליית שערים: נבחרת יוון רוצה לתקן את הרושם
> עד הג'ונג האחרון: דרום קוריאה מחפשת מתנת פרידה למאמן
> ישראל בעלייה: נבחרת ניגריה רוצה לעשות היסטוריה
> בוכים עם כוכבים: מסי ודייגו הם היתרון והחיסרון של ארגנטינה
> עוד טלנובלה של סלסטה? מבט על נבחרת אורוגוואי
> כמה טוב בבית: דרא"פ הרוויחה מאירוח המונדיאל
> שומרי מסורת: הכירו את נבחרת מקסיקו
> דומאנק רע-לי? האיש ההזוי של נבחרת צרפת
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם