ראשי » ספורט » כדורסל » כדורסל ישראלי

מעל לראש: מאמן כדורסל לא משפיע משמעותית על המועדון

פיני גרשון לא הצליח להחזיר את מכבי לדומיננטיות מתחילת האלף, ואולי זה לא במקרה. מבט על ההיסטוריה של היורוליג מלמד שהצלחה תלויה יותר במועדון מבזהות המאמן. אלא אם אתה מסינה או אוברדוביץ'

חמישה מאמנים התחלפו במכבי ת"א בארבע השנים האחרונות. יותר מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה המודרנית של המועדון. עד היום, צעדים כל-כך קיצוניים נהגו לעשות במכבי רק כשהליגה המקומית רעדה מתחתיה, או מעליה.

מאז אמצע שנות ה‭,60-‬ אף מאמן שהפסיד אליפות לא נשאר בתפקידו. יהושע רוזין הוחלף ב‭1969-‬ על-ידי רלף קליין. מולי קצורין הגיע אחרי קריסת נבחרת החלומות של אדלר/קנטי ב‭.1993-‬ לפני שנתיים אפי בירנבוים ירש את צביקה שרף, למרות שהוביל סגל מרוסק לגמר היורוליג.
  
כשפיני גרשון החליף את בירנבוים, התחושה היתה שרק גרשון יכול לייצב את המועדון, לאושש את כח ההרתעה ולהחזיר את מכבי לשלטון יחיד גרשון הפך למאמן היקר בתולדות המועדון, ובהנחה שתקציב גדול פי עשרה משל היריבה הממוצעת אמור להבטיח דומיננטיות בליגה, התכנון היה שהערך המוסף של גרשון יחזיר את מכבי גם לרמות הגבוהות של היורוליג.

בפועל, העונה הראשונה של גרשון היתה הראשונה בעשור בה מכבי לא סיימה בין שמונה הראשונות באירופה. העונה, עם סגל שנבנה מחדש, מכבי איבדה את הכרטיס לפיינל-פור לפרטיזן הענייה.
  
מבט על ההיסטוריה של היורוליג מראה שזה לא בהכרח מקרי. בניגוד לתפיסה המקודשת, ולאגדות שהשתרשו עם השנים, לזהות המאמן אין השפעה מאוד משמעותית על הישגי הקבוצה. גרשון אמנם זכה בשלושה גביעים אירופים והגיע לשני פיינל-פורים נוספים, אבל זה קרה עם שני סגלים שאובייקטיבית היו מהטובים שידעה היבשת.

ללא האפמן, וויצ'יץ‭,'‬ פארקר או שאראס, לא רק שגרשון עצמו נכשל במכבי ובאולימפיאקוס עם תקציבים מכובדים, לזכותו יאמר שגם מאמנים אחרים לא משריינים לקבוצותיהם דבר. ברוב המקרים, המועדון גדול ממאמניו, ואם כבר אפשר למצוא מכנה משותף להשתתפות בפיינל-פורים, אלה הקבוצות ולא המאמנים שלהן.
  
רק שני מאמנים יוצאים מהכלל הזה, זליקו אוברדוביץ' ואטורה מסינה. אמנם מתוקף מעמדם הם מאמנים לרוב קבוצות גדולות. בכל זאת, עם שבע הזכיות של הסרבי קשה להתווכח, מה גם שהן הגיעו בארבע קבוצות שונות (פרטיזן, בדאלונה, ריאל ופנתינאייקוס‭.(‬

מצד שני, אפילו אוברדוביץ' הגדול, לצד הצלחותיו, חתום על לא מעט ביזיונות לאחרונה. העונה, כזכור, פאו לא עלתה אפילו למשחקי ההצלבה. וזה בלי לדבר על קריסת נבחרת סרביה בהנהגתו, באליפות אירופה שהתקיימה בבלגרד. מיותר לציין שמעמדו באתונה לא הוטל בספק גם אחרי הפסדים.

מסינה זכה בארבעה גביעים והוביל לצמרת שלוש קבוצות. לזכותו עקביות מרשימה, כשמאז 1998 הוא החמיץ רק ארבע הופעות בפיינל-פור עדיין, גם הוא לא הצליח העונה לתרגם את תקציב העתק בריאל מדריד לעלייה לפיינל-פור, ואחראי על אחד מפיזורי הכספים הגדולים והלא יעילים ביבשת.
  
כאמור, סטטיסטית מסתבר שהסיכוי להצלחה תלוי קודם כל בקבוצה, בתקציב, במסורת. הרבה לפני השפעת המאמן. מאז המעבר לשיטת פיינל-פור בשנת ‭,1988‬ ברצלונה הגיעה למעמד 10 פעמים בהדרכת ארבעה מאמנים שונים. את השנה הגדולה בתולדותיה עשתה העונה,

תחת מאמן צעיר, ואליו עוד נחזור גם למכבי ת"א עם 10 הופעות בפיינל-פור, בהדרכת ארבעה מאמנים שונים. צסק"א מוסקבה צמודה עם 10 הופעות וחמישה מאמנים.
  
בפנתינאייקוס הסיפור מעט שונה. שם זליקו אוברדוביץ' לא הולך לשום מקום, אבל זה לא שהיוונים לא הצליחו גם לפניו. באמצע שנות ה‭90-‬ הופיעה פאו בשלושה פיינל-פורים רצופים, כל אחד תחת מאמן אחר מאליקוביץ' גם הביא להם גביע. לאולימפיאקוס שש הופעות עם ארבעה מאמנים. לויטוריה חמש הופעות עם ארבעה מאמנים ולבנטון ארבע הופעות, כל אחת עם מפקד שונה.

בכלל, בתקופה האחרונה שולט ביבשת סוג של מרד הנעורים. הלהיט התורן שמוביל את הרשימה הוא חאבי פסקואל. מאמן ברצלונה, בסך-הכל בן ‭,38‬ לא אימן מעולם קבוצה בכירה לפני שקיבל את הפיקוד על האימפריה הקטאלונית. לפני ההפיכה, פסקואל שימש כעוזר מאמן בברצלונה, בעונות לא מבריקות של המועדון.

עוד קודם הספיק לאמן בליגות נמוכות. בשנתיים איתו, ברצלונה החזירה לעצמה את אליפות ספרד, עלתה פעמיים לפיינלפור ומשלימה בדקות אלה את העונה הגדולה בתולדותיה עם אליפות היורוליג, גביע ספרדי, היא נראית בדרך לעוד אליפות ספרד ומשחקת כדורסל אדיר.


יבגני פשוטין ‭(41)‬ נכנס לנעליו העצומות של מסינה בצסק"א. שוב מאמן צעיר בלי שום ניסיון בצמרת היורוליג, ומה אתם יודעים, שוב פיינל-פור. אולי הנשמות הטובות לא ישכחו לפשוטין את ההשפלה העונה מול מכבי בהיכל. יהיה אפילו מי שיטען שצסק"א שייטה לפיינל-פור ללא יד מכוונת במיוחד של המאמן, כשהולדן ושות' לקחו את השליטה לידיים. אבל גם אם כך היה, התיאוריה עומדת יציבה. ניסיון המאמן והישגיו בעבר אינם מנבאים כמעט דבר על סיכויי קבוצתו ביורוליג.

פסקואל ופשוטין אינם הצעירים היחידים שנזרקו למרכז הבמה בתחילת הקריירה, בלי יותר מדי הכנות. קשה להגיד שאצל סימונה פיאנג'יאני דברים קרו מהר.

בכל זאת, האיש התבשל עשר שנים רצופות כעוזר מאמן בסיינה, אבל גם הוא קיבל את התפקיד הבכיר בכדורסל האיטלקי ללא ניסיון כלשהו במקום אחר בלי לאמן את הרביעית בטבלה, ובלי לנהל מערכות אפילו בליגה השנייה. בוקר אחד קם עוזר המאמן, הפך למאמן והחזיר לקבוצה את אליפות איטליה בשנתו הראשונה בתפקיד בקיץ הקרוב, בגיל ‭,41‬ הוא יחל את דרכו כמאמן נבחרת איטליה.

את התארים האחרונים של ריאל, גביע יול"ב ואליפות ספרד, השיג ב‭2007-‬ חואן פלסה, עוד עוזר ששודרג. המאמן שזכור אצלנו בעיקר מהשלשה שאיפשר ליותם הלפרין לקלוע על הקבוצה שלו בסיום המשחק במדריד, משם המשיכה מכבי עד לגמר היורוליג.

לאורך השנים גם מכבי ת"א ניסתה מדי פעם לקדם עוזרים. משום מה, כאן זה לא עובד. הלחץ היה גדול מדי, הסבלנות לא היתה והרומן כמעט תמיד הסתיים בפיצוץ. כך היה עם יעקב אדלר, עוזרו של שרף במקור, שירש את הקבוצה ב‭1992-‬ ואיבד אליפות (בפועל, לא הוא איבד, אלא עוזרו אלי קנטי, שהחליפו לקראת סיום העונה‭.(‬

יורם חרוש, עוד עוזר של שרף, קיבל את הקבוצה בסוף שנות ה‭.90-‬ שלושה הפסדים באירופה שברו גם את הכיסא הרועד שלו. אדלר וחרוש הגיעו למכבי עם ניסיון כמאמנים ראשיים בליגה. שניהם לא מאמנים יותר.
  
אפילו דייויד בלאט, שנכנס לתפקיד כבן המועדף, עמוס קרדיט על ההצלחות המשותפות עם גרשון, עבר שנתיים מאוד קשות. גם אצל הקהל, גם אצל ההנהלה. בלאט זכה, כמובן, בשתי אליפויות. הוא עלה לפיינל-פור אירופי והיה רחוק משחק אחד מפיינל-פור נוסף, לפני שהוחזר למשרת עוזר המאמן.

עודד קטש שרד במערכת בקושי שלושה חודשים לפני שהפרויקט הוכתר ככישלון. בלאט זכה מאז באליפות איטליה כמאמן בנטון ובאליפות אירופה עם נבחרת רוסיה. קטש זכה באליפות ישראל.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...