הגברת הזקנה: הוותיקים של איטליה ישמרו על התואר?
עם ממוצע גילאים שמתקרב ל-30, ופסימיות גוברת בקרב הציבור האיטלקי, אלופת העולם תנסה להוכיח לכל המלעיזים שהיא מסוגלת לעשות מונדיאל טוב, ואולי אפילו לזכות שוב. טוטי בחוץ. גם דל פיירו. אבל קנבארו, בקמפיין האחרון שלו, מקווה להשאיר טעם טוב. לא ייצא? נא להפנות את הטענות לפראנדלי
לא סתם סף האמונה בסקוודרה אזורה נמוך מאד. קודם כל, הוא מעולם לא היה גבוה. גם ב-2006 אף אחד לא חשב שמרצ'לו ליפי וחניכיו מסוגלים לזכות בגביע, אבל הם הוכיחו אחרת. הבעיה הגדולה היא לאו דווקא שדברים השתנו מאז, אלא להיפך. שום דבר לא ממש השתנה בנבחרת איטליה.
המאמן הוותיק ליפי עדיין נמצא שם בגיל 62, למרות שעזב אחרי המונדיאל הקודם וחזר בעקבות הכשלון המהדהד של דונאדוני ביורו 2008. גם בקרב השחקנים אפשר לזהות את אותם הפרצופים: פאביו קנבארו, השוער ג'יג'י בופון, אנדראה פירלו, מאורו קמורנסי ואנטוניו די נטאלה. כולם כבר מעל גיל 30, וכולם נותנים את התחושה שמדובר בגרסה הבינלאומית של "הגברת הזקנה".
ממוצע הגילאים המשוער של ה-11 הפותחים של איטליה במונדיאל 2010 הוא 29 ו-11 חודשים, מעט יותר מממוצע הגילאים של ההרכב שפתח בגביע העולם 2006 (29 ו-7 חודשים). רק לשם השוואה, הממוצע של ברזיל, שזכתה ב-2002, היה 26 ו-3 חודשים. של צרפת ב-1998 היה 28 וארבעה חודשים.
בגיל 36, קנבארו, שיאן ההופעות של איטליה, לא מתרגש, ומזכיר לכל מי ששואל, שהוא זכה במונדיאל בגיל 33 ולקח את תואר כדורגלן העונה בעולם בגיל 34.
הפסימיות, כאמור, חוגגת באיטליה, וכל הנבחרת התגייסה כדי לנסות ולהילחם בתחושה. אלברטו ג'ילארדינו מפיורנטינה התייחס לנושא בראיון לעיתון לה רפובליקה ואמר: "יש אווירה רעה סביבנו, קצת כמו לפני 2006. סקפטיות היא לא סוגיה עבורנו. יש אנשים שיכולים לגרום לאיטליה להיות נהדרת ואני לא סתם אומר את זה".
ליפי ביקש מהקהל לסמוך על הנבחרת. "אני חש הרבה יותר סקפטיות הפעם", הוא אמר, "אני מבקש שניתן יותר כבוד לשחקנים. הם אוהבים את הנבחרת האיטלקית יותר משאפשר לדמיין. אני מקווה שאנשים יראו יותר אמונה בהם, במאמן שלהם ובצוות המקצועי".
לשורת המבקרים של איטליה הצטרף גם מאמן צ'לסי
עדיין, הביקורות הן מעט תמוהות, אם מביטים על הדרך של איטליה לגביע העולם. הנבחרת מארץ המגף עלתה מהמקום הראשון בבית, כשהיא ניצחה שבעה משחקים, סיימה שלושה בתיקו ולא הפסידה באף התמודדות. למעשה, בתקופת ליפי, איטליה רשמה מאזן של 31 משחקים ללא הפסד.
הסטטיסטיקה הזו לא מרשימה את הקהל האיטלקי, אבל קנבארו, הוותיק בחבורה, בכל מקרה לא מתרגש: "פסימיות היא חלק מההיסטוריה שלנו. אף פעם לא התחלנו את הטורניר כפייבוריטים. עדיין, איטליה זכתה ארבע פעמים, ורק ברזיל הצליחה יותר".
באיטליה הסתכלו בזכוכית מגדלת על הבחירות של ליפי לסגל לקראת דרום אפריקה. בין היתר, טענו שהוא שמר אמונים לשחקנים שהביאו לו את גביע העולם. רק מהצצה אל רשימת השחקנים שלא תיסע למונדיאל, אפשר היה להרכיב נבחרת לא רעה: פרנצ'סקו טוטי ולוקה טוני מרומא, מאריו באלוטלי מאינטר, פבריציו מיקולי מפאלרמו, אמאורי מיובנטוס, אנטוניו קסאנו מסמפדוריה והנסיך מיובה, אלסנדרו דל פיירו.
ליפי לא ברח מהסברים והתייחס לסוגיית טוטי. "כולם יודעים שהוא לא יכול לשחק כל שלושה ימים", אמר, "תמיד היו לי יחסים פנטסטיים איתו. הוא מקצוען אמיתי ואני מעריך אותו מאד, אבל כולנו מכירים את בעיית הכושר שלו".
מיקולי, שכבש העונה 18 שערים לפאלרמו, והוביל אותה להיות קבוצת צמרת בסרייה A, דווקא מצא את הדברים החיוביים באי זימונו. "אני מאוכזב שאני מחוץ לסגל בהתחשב בעונה הטובה שהיתה לי", אמר והוסיף, "מה אני יכול לעשות חוץ מלהיות סבלני. זה אומר שבמהלך גביע העולם אני אוכל ללכת לחוף הים עם המשפחה שלי".
חלק מהשמות הגדולים לא ירוצו על הדשא בדרום אפריקה, אבל ליפי בונה על כמה חבר'ה צעירים. אחד מהם הוא קשרה של יובנטוס קלאודיו מרקיזיו. המאמן האיטלקי מרוצה מהשחקן בתפקיד הקשר מאחורי החלוץ. "אני מאד אוהב אותו בעמדה הזו. יש לו את התנועה הכי טובה עם הכדור מכל הקשרים שיש לנו", הוא החמיא למרקיזיו.
נהוג לומר שאיטליה היא לא הנבחרת הכי התקפית בעולם. מעמדת הבלם, קנבארו, דווקא שם את הדגש על החלק ההתקפי: "די נטאלה הוא חלוץ מוביל. אי אפשר להגיד שבוריילו, פאציני, קווליירלה וג'ילארדינו לא כובשים, ויאקווינטה התחיל לכבוש מיד אחרי שהחלים מהפציעה שלו". קנבארו נשאל גם על הביקורת נגד החלק האחורי וענה: "נראה במגרש".
אם מסננים את הביקורות, וגם לא מתחשבים בעובדה שאיטליה לא ידועה כנבחרת שזורחת ומתבלטת לפני שלב הנוק-אאוט, נראה שדווקא הפעם הסקוודרה אזורה מקבלת הזדמנות פז להתקדם במעלה הטורניר.
ההגרלה זימנה לנבחרת בית די קל עם פרגוואי, סלובקיה וניו זילנד, כך שאם הנבחרת של ליפי לא תצליח להעפיל, יהיה מדובר בכשלון של ממש. בהנחה שתצלח בקלות את שלב הבתים, היא תפגוש כנראה את קמרון או דנמרק בשמינית הגמר.
"יש לנו פחות סיכוי לשמור על גביע העולם מאשר היה לנו לזכות בו ב-2006", חושב ג'יגי בופון. "אחרי שזוכים, כבר קשה יותר לשמור על התואר. למרות זאת, יש לי ביטחון שכולם מוכנים, במיוחד השחקנים החדשים". בופון גם מבהיר מה משמעותי עבורו במקרה שהתואר יילך לנבחרת אחרת: "אם נודח, הכי חשוב שנעשה את זה כשהראשים שלנו למעלה, אחרי שהראינו את הכדורגל האיטלקי באור חיובי".
אם זה לא יתממש, זו כבר לא תהיה בכל מקרה הבעיה של מרצ'לו ליפי. בסיומו של הקמפיין האיטלקי במונדיאל, המאמן הוותיק שוב ייפרד מהנבחרת. לבעיות או טענות, נא לפנות לסזאר פראנדלי.
> ח"י בסרט:דנמרק רוצה להחזיר את ימי הזוהר
> מלך האריות: אטו חולם להצעיד את קמרון קדימה
> נשמע מצוין, נשמע אורנג': הולנד הולכת על כל הקופה
> סרב ראשון: הופעת בכורה שלישית לנבחרת סרביה
> בית השקעות: אוסטרליה רוצה להוכיח את עצמה
> לאב אמיץ: גרמניה יואכים לאב ינסה להצעיד את גרמניה לתואר
> אחת בשביל כולן: אלג'יריה שומרת על הגחלת המוסלמית
> משבר זהות: הסיכזופרניה של נבחרת ארה"ב
> כאבי מיחזור: איך ייראה המונדיאל של סלובניה?
> הג'וב האיטלקי: קאפלו ואנגליה מוכנים להילחם בסטיגמה
> מקווים לעליית שערים: נבחרת יוון רוצה לתקן את הרושם
> עד הג'ונג האחרון: דרום קוריאה מחפשת מתנת פרידה למאמן
> ישראל בעלייה: נבחרת ניגריה רוצה לעשות היסטוריה
> בוכים עם כוכבים: מסי ודייגו הם היתרון והחיסרון של ארגנטינה
> עוד טלנובלה של סלסטה? מבט על נבחרת אורוגוואי
> כמה טוב בבית: דרא"פ הרוויחה מאירוח המונדיאל
> שומרי מסורת: הכירו את נבחרת מקסיקו
> דומאנק רע-לי? האיש ההזוי של נבחרת צרפת
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם