ראשי » ספורט » כדורגל עולמי » קבוצות ליגת העל » מכבי ת"א

שוב אתכם: ניר קלינגר פוגש את מכבי ת"א

מפוייס יותר, לא מתרגש מביקורות ומתקרב לאוהדים. מה עבר על ניר קלינגר מאז הודח ממכבי ת"א לפני חמש שנים? מדוע בחר דווקא לחזור להפועל ב"ש? ואיך היחסים היום עם מנג'ר היריבה הקרובה, אבי נמני?

יש כאלה שמרחיקים עד נופיו הקסומים של המזרח הרחוק כדי למצוא את השלווה. לניר קלינגר זה קרה פה מעבר לפינה, בקפריסין. ארבע שנים חי באי השכן. הוא, רעייתו מיכל ושלוש הבנות. הוא חזר משם אדם אחר.

זה לא שמחר הוא יכול לפתוח קורס על רוחניות בו יעביר הרצאות על שלמות הנפש ועל פייסנות, אבל קלינגר ההוא של מכבי ת"א, שהיה מוכן לנשוך וללעוס כל מי שקרא עליו תיגר, השתנה. "יכול להיות שבקפריסין ניר הבין שהאנרגיות שהוא הוציא כל השנים במלחמות מול אנשים שהעבירו עליו ביקורות, היו מיותרות", אמר עליו השבוע חבר קרוב. "אחרי הכול בסופו של דבר כולנו נגיע לאותו המקום, אז עדיף לחיות בדרך בשקט ובשלום עם כמה שיותר אנשים".

לקפריסין יצא קלינגר בקיץ 2006. שום דבר ממה שהוא עובר היום, כשהוא מאמן הפועל ב"ש, לא יכול להשתוות למקום בו הוא היה רק לפני חמש שנים. בדצמבר 2005 סיים את הפרק ההוא במכבי ת"א והלך הביתה עם הרבה צלקות.

באחרונה חזר לחדש את הקשר עם לוני הרציקוביץ', גם כי שניהם מסתובבים ומתראים באותם המקומות בשכונת צהלה, אבל לקח לו הרבה זמן להשתחרר מהתחושה הקשה שליוותה אותו מהיום שהרציקוביץ' נתן את ידו למהלך סילוקו מקריית שלום.
 

מקורבים למאמן סיפרו השבוע שבמשך חודשים ארוכים, שגלשו גם לתוך החיים החדשים שלו בקפריסין, חש קלינגר נבגד. הוא והרציקוביץ' הלכו יחד למהלך ההוא, שהיה אולי אחד הנועזים שנעשו בכדורגל הישראלי אי-פעם.

גירוש אבי נמני ממכבי ת"א היה צעד כמוהו לא העזו אחרים לעשות בשום מועדון. נמני היה הסמל הבלתי מעורער, אהוב ההמונים ומלך היציעים. ההחלטה לסלקו ביחד עם טל בנין הייתה של הרציקוביץ' לא פחות מאשר של קלינגר ובימים הקשים של עונת הגלאקטיקוס, קלינגר ציפה לקבל גב הרבה יותר רחב מהבוס, שהחליט ללכת עם הזרם ששטף את היציעים.

זה קרה בתחילת דצמבר בעונה שהייתה אמורה להחזיר את מכבי ת"א למעלה. אייל ברקוביץ', ג'ובאני רוסו וכמובן אבי נמני, שחזר מהגלות בת השנתיים בבית"ר ירושלים, הרימו את מפלס הציפיות לשמים. עשרת אלפים מנויים נקנו, כל אנשי העסקים הבכירים שאוהדים את הקבוצה בראשות דייויד פדרמן נכנסו לתמונה. הבאזז סביב המועדון היה בלתי נתפס.

קלינגר לא רצה אז להחזיר את נמני, אבל מספר שמונה דווקא נתן את התחת על המגרש. אם אפשר להיזכר בנקודת אור אחת מאותה עונה זה היה נמני שידע שכל העיניים מופנות אליו, אחרי שהאוהדים בשחור החזירו אותו הביתה, אבל העסק לא עבד, בטח לא כמו שציפו.

זה לא היה כישלון קולוסלי, אבל אחרי ההפסד הביתי לבית"ר ירושלים באיצטדיון ר"ג, נגמר הסיפור של קלינגר במכבי. רק השבוע, בבדיקות שנעשו לצורך הכתבה הזו, התברר לי בפעם הראשונה שההחלטה על סיום הקשר התקבלה עוד לפני אותו משחק בו שם ברק יצחקי ללירן שטראובר את השלישי והפך את התוצאה לטובת בית"ר.

כבר בשבוע שלפני אותו משחק, גמר הרציקוביץ' אומר לסיים את הקשר. הוא כנראה לא יכול היה עם הלחצים הגדולים שהיו ביציע הכבוד בבלומפילד ובאחת הפעמים הבודדות בחייו כבעלי מכבי, הוא נכנע.

קלינגר הלך הביתה ובהרבה מובנים ירד למחתרת. שבועיים וחצי אחרי ההדחה המריא עם רעייתו לחופשת סקי בזיפלד שבאוסטריה, אבל אחרי שחזר הסתגר בבית ונעלם להרבה מאוד חברים שרק רצו לשאול לשלומו.

ההתרסקות הייתה קשה מאוד. הוא הגיע למעמד הכי גבוה שהוא יכול היה לחלום עליו והנפילה הייתה כואבת. אומרים שבאותם חודשים קרא וחשב הרבה וכנראה שהבין שעל הטראומה הוא יוכל להתגבר רק בארץ אחרת. הוא היה שבע מחצי התקשורת, מאס באוהדים ששתו את דמו אף שהביא אליפות ומקום בליגת האלופות, והרגיש שהוא חייב לברוח כדי להתנקות.

זה לא היה פשוט. בבית היו שלוש בנות בגיל בית ספר, ומעבר של משפחה ממקום למקום הוא תמיד קשה. אבל קלינגר החליט שהוא עושה את הצעד הזה. ההצעה שקיבל מפראלימני הקפריסאית התאימה לו מקצועית וכלכלית והייתה אולי קרש ההצלה הגדול לנפש שלו.
 

אלי גוטמן היה שם בפראלימני עונה לפניו. בהרבה מובנים פתח גוטמן את הדלת, בזכות יכולתו המקצועית, למאמנים הישראלים באי. אחריו ואחרי קלינגר הגיע לשם גם יוסי מזרחי והיום נמצא בלרנקה אפילו יצחק שום.

קלינגר לקח את פראלימני אחרי עונה מצוינת תחת גוטמן ועשה איתה עונה אפילו יותר גדולה. הוא סיים במקום הרביעי, ובפעם הראשונה הפצע ההוא ממכבי התחיל להגליד. גם את העונה השנייה פתח שם, אבל אחרי משחק אחד בלבד הלך הביתה.

בכל הקשור למעמד המאמן, הפרדוקס בקפריסין גדול. מצד אחד המאמן מקבל הרבה יותר כבוד מאשר אצלנו בעיקר מהאוהדים ומכלי התקשורת, אבל מצד שני מפטרים שם מאמנים כמעט בכל שבוע. "אין אצלנו טרגדיות מפיטורי מאמנים כמו אצלכם", אמר השבוע עיתונאי קפריסאי. "פה מתחלפות בכל עונה הנהלות ואם משהו לא נראה לחברי ההנהלה, הם חותכים מיד. יש כאן מאמנים שעוברים ארבע קבוצות בעונה אחת. זה טבעי ולכן לא נקשרים רגשית למועדונים".

קלינגר עבר מפראלימני לא.א.ק לרנקה, שם חיזק את מעמדו כמאמן בעל שם בקפריסין. לרנקה הפכה לעיר מגוריו. הבנות כבר למדו בבית הספר הפרטי מרשת "אמריקן אקדמי" והוא כבר כמעט לא התגעגע לארץ.

למעלה משנה היה במועדון, אבל שוב לא סיים שנתיים רצופות ועבר לפאפוס ובהמשך לא.א.ל לימאסול. התחנה האחרונה שלו בעונה שעברה הייתה סלמינה הקטנה אליה הביא את ברוך דגו כדי לסגור מעגל. ארבע שנים אימן בקפריסין, ואם היה נשאר שם עוד שנה, היה כבר יכול להגיש בקשת אזרחות.

אבל בקיץ האחרון הוא החליט לחזור הביתה, הרבה בגלל הבנות שכבר גדלו ורצו לחזור למסגרת הלימודית כאן בת"א. אז הוא גם קיבל את ההצעה מאלונה ברקת, שהייתה המאתגרת ביותר מבין כל ההצעות שזרמו אליו כל השנים בקפריסין.
 

בני יהודה, כשהייתה בשפל, קריית שמונה, שבעליה איזי שרצקי מאוד מעריך אותו ומכבי פ"ת שתמיד כיבדה אותו, פנו אליו במהלך ארבע השנים שהיה בקפריסין, אבל הוא העדיף להישאר שם. רצה להמשיך להתרחק מהביצה וגם אולי קיווה שתגיע הצעה מאפועל או אומוניה ניקוסיה שתקפיץ אותו לטופ של הכדורגל בקפריסין עם קריצה לליגה ביוון. אבל כשזה לא בא וכשבהפועל ב"ש נתנו לו להבין איזה פוטנציאל יש בבירת הנגב, הוא החליט לחזור.

חבר בצוות המקצועי שלו בב"ש סיפר השבוע שקלינגר היה יותר מדרוך לקראת ההגרלה ההיא של משחקי ליגת-העל. "אתה לא יכול לנתק אותו לגמרי ממכבי ת"א, אבל ניר הוא בחור יותר מדי אינטליגנטי ורציונלי כדי לדעת שהוא צריך גם להתקדם הלאה. ברור שהיה לו חשוב לדעת מתי יהיה המשחק מול מכבי ת"א ואיפה הוא ייערך, אבל הוא גם ידע שאם הוא יחשוב רק על זה ולא יכין קבוצה ראויה בב"ש, אז הוא בכלל לא יגיע למחזור ה-15 למשחק מול אבי נמני".

בניגוד לדעה שלבטח רווחת, קלינגר לא רוצה ברעתה של מכבי ת"א, בטח לא בעונה הזו. ההסבר הוא פשוט מפיו של אחד מחבריו: "אתה חושב שניר רצה שמכבי ת"א תוציא תיקו בשבת מול מכבי פ"ת? איזה שטויות. תחשוב מבחינה הגיונית, מכבי פ"ת כמו קריית שמונה, בני יהודה, עכו, אשדוד או נתניה הן היריבות של קלינגר על מקום בפלייאוף העליון.

"מבחינתו, שמכבי ת"א תיקח את כל הנקודות מול הקבוצות נגדן היא משחקת ושתיקח גם את הדאבל. הוא לא נמצא שם היום והוא התקדם מאז. לנבור היום במה שקורה שם, זה לא ייתן לו כלום. הוא צריך היום לדאוג שהפועל ב"ש תעלה מדרגה וזה אומר שתתברג בסוף העונה בפלייאוף העליון. כדי שזה יקרה, הוא יחזיק אצבעות גם למכבי וגם להפועל ת"א וגם למכבי חיפה כדי שינצחו את כל הקבוצות מולן הוא נאבק על אותו מקום".

מי שמכיר אותו מהתקופה בה אימן במכבי ת"א, מספר שהיום הוא יותר מקצועי, יותר טקטיקן והרבה יותר "קר" בניהול המשחק ובהכנה אליו. "תרצו או לא תרצו, קפריסין זה אירופה לכל דבר", אמר פעם לאחד מחבריו. "מגיעים לשם המון שחקנים מאירופה, יש שם הרבה מאמנים אירופאיים שעובדים ואני לומד הרבה. המטען המקצועי שלי היום יותר גדול ממה שהוא היה כשהייתי בישראל".

אבל דומה שהשינוי הכי גדול הוא בקרבה שלו לאוהדים בב"ש. במשך הרבה שנים, האוהדים בב"ש נחשבו לעקב אכילס של הקבוצה. כמות גדולה, נוכחות מרשימה, אבל גם הרסנית. הרבה מאמנים שהגיעו מהמרכז לדרום חישבו את קצם לאחור ולא מצאו את הרגליים והידיים. קלינגר שוחה שם בינתיים מצוין.

בטריבונות של וסרמיל אומרים שאת ההכרה הכי גדולה קיבל אחרי אותו קרב שהיה באשדוד במשחק ההוא בו נזרק שלט על הקוון אורן בורנשטיין. זו הייתה הפעם הראשונה מאז חזר לארץ שבה קלינגר החדש, עם הרוגע והנעימות, חשף את הציפורניים והזכיר את הלוחמה מפעם.
 

אלונה ברקת ברחה מהעימות ההוא גם כי ג'קי בן זקן חבר שלה ובב"ש לא ממש מצאו גורם ניהולי שעובר טוב בתקשורת, שיגן על האינטרסים של המועדון. קלינגר קפץ לבריכה הזו ועלה בכל כלי התקשורת כדי להילחם על שלוש הנקודות, ובעיקר כדי לשמור על הקהל שלו ועל המועדון.

"אני מניח שהוא עשה את זה אינסטינקטיבית כדי לזכות בניצחון טכני, אבל על הדרך הוא חיזק את מעמדו ביציעים בזכות הלחימה שלו", אמר השבוע גורם בהפועל ב"ש. "צריך להבין, אצלנו עושים הרבה כבוד לג'קי בן זקן ובכלל לשאר הקבוצות, ופתאום בא קלינגר ונלחם על הכבוד שלנו. זה עשה לו טוב".

מאז, וגם למן הרגע שהחל לאמן בב"ש, הוא בקשר אישי קרוב עם הרבה אוהדים. הוא גם מכיר את העיר, המנטאליות ומוקדי הכוח עוד מהימים שאימן בהצלחה בבית"ר ב"ש ולכן היה לו יותר קל לשבור את הגבולות שלא נחצו בימים שאימנו שם אחרים. היום, מספרים, הוא עונה לכל אוהד בטלפון ומקדיש הרבה זמן לכל מי שמגיע לאימון ורוצה לדבר אתו.

מאז שקלינגר חזר לישראל, הוא לא פגש את אבי נמני. חבר של קלינגר סיפר השבוע שבפעם האחרונה שהם נפגשו זה היה באקראי לפני הרבה מאוד זמן ונרשמו לחיצת ידיים וכמה מילים חטופות. שניהם מאוד דומים ולכן לא יכלו להמשיך יחד במכבי. באותו מקום הרי אי אפשר שיהיו שני אנשים כל כך דומיננטיים שרוצים את כל השליטה אצלם.

ביום שני בב"ש זה יהיה מפגש בין שני מועדונים שונים אבל גם מאוד דומים. כמו מכבי ת"א גם הפועל ב"ש מנסה כבר שנים לחזור לקדמת הבמה, כמו מכבי ת"א גם ב"ש מוצאת את עצמה מאוכזבת שנה אחרי שנה. אבל זה יהיה גם מפגש בין קלינגר לנמני וכמה שהם התבגרו וכמה שהם יודעים לשים בצד את העבר, יהיה לניצחון של אחד מהם טעם יותר מתוק מהטעם הרגיל של שלוש נקודות. 

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...