ראשי » ספורט » כדורסל » כדורסל ישראלי

הדבר הגדול הבר: טימור בדרך למעלה

בגיל 15 כבר היה כוכב, בגיל 17 כבר היה בבוגרים, בגיל 19 כבר משווים אותו לקטש. הגארד ממשיך בטיפוס ההדרגתי בדרך לטופ. התחנה הבאה: הפועל ת"א. "אולי לא עליתי ליגה, אבל עליתי בדרגה"

"לפני שנתיים, באליפות אירופה לנוער בצרפת, קיבלתי את הסטירה. חטפנו בראש בכל משחק. פתאום הבנתי - אנחנו חיים בבועה. בנבחרות שקרעו אותנו לא היו כמעט שחקני נוער, כולם שם מקצוענים. שיחקנו נוער נגד בוגרים. לא פלא שירדנו לדרג ב'".

ועם הסטירה, באה ההתפכחות. בר טימור (19, 1.90), הרכז הטרי של הפועל ת"א, הבין שלהעביר עוד שנה בליגת הנוער החלשה זה בזבוז זמן. הוא אמר יפה שלום למכבי חיפה, ועבר לבוגרים של הפועל. חיפה. "פתאום למדתי מה זה לקבל מכות, להפוך מהכוכב של הקבוצה להפך הגמור - לילד שצריך להילחם על כל דקה בליגה הלאומית. זה עשה לי טוב".

לא רק על הפרקט הוא קיבל מכות. הירוקים רצו את הטאלנט אצלם, או לפחות את הירוקים שעלה להחזיק אותו. "הם לא רצו שאלך, וכשראו שהחלטתי ללכת, זה עבר לעניינים כספיים. כולם היו נגדי, אבל בסוף זכיתי. הפסדתי שישה מחזורי ליגה בהפועל חיפה אבל ניצחתי בבוררות".

בר טימור הוא ילד טוב חיפה. כרמליסט שעדיין לא מכיר את ת"א. לא יודע איך מגיעים לדיזנגוף-ירמיהו, חונה בחניון כי עדיין אין לו תו, יושב שעה בבית קפה ומזמין רק מים; לא יודע איפה כדאי לאכול ולאן מומלץ לצאת. אבל יודע איפה טוב לשחק. אחרי שנת השתפשפות בכרמל, ושנת קפיצה בקרית-טבעון (קבוצת בת של מכבי חיפה), הגארד חתם על חוזה לשנתיים אצל האדומים של ארז אדלשטיין.

"זה הפועל", הוא מגיע לשלב הנימוקים. "בלי לפגוע באף אחד, טבעון זו קבוצת בת של מכבי חיפה. זה בסדר, אבל כל שחקן רוצה לשחק בקבוצה

עם שאיפות, קבוצה עם מטרה. אולי לא עליתי ליגה, אבל עליתי בדרגה. מקבוצת 'בת של' לקבוצה שאומרת 'המקום שלנו זה בליגה של הגדולים ונעשה הכול כדי להגיע לשם'".

בר גדל במסלול חורש כרמל. קט סל ילדים באדום, כוכב נערים ונוער בירוק, כל קיץ בנבחרת. גם אבא ארז גדל בהפועל. "בעיקרון אני מבית של אוהדי מכבי חיפה", הוא מתנצל כאילו כל שער 5 מתחבא לו מתחת לשולחן. "כשחתמתי בהפועל ת"א, הרבה אוהדים באו אליי בהתלהבות ואמרו 'שמענו שאתה מבית אדום'. לא יודע מאיפה הם הביאו את זה, אבל אני זורם".

- אז את מי אתה אוהד?
שתיקה.

"אבירם זליקוביץ' (עוד רכש טרי של הפועל) התאמן עם נעליים שחורות עם פס צהוב מאחורה", הוא משנה את הנושא לאותו הנושא. "באחד האימונים באו אליו אוהדים ואמרו לו להחליף את הנעל. זה היה נראה לי קצת מוגזם, אבל קיבלתי את זה. אוהדי הפועל זה טירוף, אני יודע ומבין לאן הגעתי".

ובר חווה את זה מהצד השני. "מי שלא משחק כדורסל לא יכול להבין. עם טבעון, במפגש מולם בעונה שעברה בהדר יוסף, זה היה כאילו שיחקנו נגד שישה. ממש ככה. פתחנו טוב, היה צמוד וקצת לפני המחצית ירון להט בא לאדריאן יוטר, אמר לו 'בוא נרד בעשר הפרש' ואז הלך לקהל וסימן להם משהו. תוך רגע כולם נדלקו שם, והם באמת ירדו בעשר הפרש. אתה לא מבין מאיפה זה בא, תוך כמה דקות הם גומרים אותך".

- והעונה אתה כבר לא נגדם.
"עכשיו הם איתי, ושווה לוותר על פס צהוב בנעליים בשביל זה".

אל תתנו להתפשרות על הליגה הלאומית להטעות אתכם. מדובר בפוטנציאל ענק. אחד הגדולים בשנים האחרונות. "הוא יכול להיות לא פחות טוב מעודד קטש", טוען מאיר קמינסקי, שאימן אותו בבית הספר הריאלי בחיפה. ואם אתם כבר עייפים מלשמוע את ההשוואה הזו, הפעם כדאי לכם להאמין קצת יותר חזק. קמינסקי יודע על מה הוא מדבר, ולא מעט אנשים חושבים כמוהו. "בר הוא כישרון, בין הגדולים שצמחו פה. אם ישמור על רצינו ועבודה קשה, הוא יגיע רחוק מאוד".

- מה יש בו?
"אתלט גדול, מהירות, קליעה, ראיית משחק".

- אז הוא עשה נכון שהוא בא לקבוצה כמו הפועל?
"לא. הוא עשה טעות, ואמרתי לו את זה".

- למה?
"שחקן כזה חייב לשחק בליגת העל. יש לו מקום שם. הוא יהיה ברמה הכי גבוהה שיש".

יחס המחמאות הדדי. מה הפלא, השניים הביאו לריאלי את אליפות בתי הספר לפני שנתיים. "החוויה הכי טובה שהייתה לי בחיים", מסכם הילד.

ועכשיו ארז אדלשטיין. הג'ינג'י ניקה את הקבוצה הקודמת, אמר תודה לסמלים והביא שחקני כדורסל. "ארז אדיר", טימור ממשיך בפרגון. "הפועל ירושלים, אולימפיאקוס, הפועל ת"א בגלגול הטוב שלה. לא ציפיתי שיספור אותי יותר מדי, ופתאום הוא מדבר אליי כמו חבר. גם העוזר עופר רון. מתייחסים יפה, מצפים ממני להרבה. האימונים בקצב שלא הכרתי".

- תהיה בחמישייה?
"לא יודע חמישייה או שביעייה. אבל אהיה שחקן משמעותי. אני לומד המון".

- ממי?
שאלה רטורית. "מתן נאור", טימור עונה. "היום על כל אחד אומרים 'הוא אישיות'. אני שונא את זה. מה זה 'אישיות?' זו קלישאה. מתן נאור זה אישיות. מצד אחד, המנהיג שכולם מסתכלים אליו, מצד שני - כשהאפסנאי מאחר הוא יסחוב את המים. אסור לקחת את זה כמובן מאליו".

אחרי שנתיים של ביישנות כילד בין בוגרים, טימור הגיע לאימון הראשון בקבוצתו החדשה עם שיניים. "ישר שאלתי את אורי שלף מי מספר 10. אמרתי לו 'עכשיו אתה רושם אותי'. אז בלוקר אני כבר 10, מקווה שגם בגופיה. כמעט כל הקריירה אני 10, בגלל קטש (מפתיע). אני שמח לחזור למספר הזה".

כמה מאות מטרים מאותו לוקר שוכנת הדירה של בר. הליכה מהאולם. "אני גר לבד בפעם הראשונה", הוא אומר. "זה קצת מוזר. אני איש של בית, אוכל של אבא ואמא. פתאום אין את זה. צריך להסתדר לבד. חברים מחיפה מתארחים אצלי, מתלהבים מת"א, אתה יודע. אפילו כשאני רואה את איפה שאנחנו יושבים עכשיו יוצאות לי העיניים".

וזה עוד כשלא מזהים אותו ברחוב. חכו חכו.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...