ראשי » ספורט » כדורסל » כדורסל עולמי

סופרים לאחור: המדריך לשביתת ה-NBA

מתי ממשיכים לבטל משחקים, כמה משחקים נשארו לשחק (אם בכלל), על מה הם רבים עדיין ולמה אפשר עוד לצפות בהשבתה הזו? הלוק אאוט עדיין איתנו, שאלות ותשובות לאוהד המבולבל

ה-NBA ביטלה את השבועיים הראשונים של העונה, בתום עשרות שעות של מו"מ ב-12 מפגשים על פני חמישה שבועות שלא הניבו פרי. מה עכשיו? 

רגע, אז כל העונה מבוטלת?
לא. בסוף אוקטובר צפויים להתבטל עוד שבועיים, ולאחר מכן יבוטלו עוד מקבצים. בהשבתה הקודמת הדדליין לביטול העונה כולה היה 7 בינואר. במקרה הנוכחי דובר על כך שדדליין כזה יוצב באיזור סוף דצמבר, אם כי אנחנו עדיין לא שם. כרגע בוטלו 100 משחקים מתוך 1,230.

מתי מתחדש המו"מ? וכמה משחקים כן יהיו העונה, אם בכלל?
לא ברור, הם כן הבטיחו להישאר בקשר וכך יהיה. אבל עם הפערים הקיימים, ובהתחשב ברטוריקה המיואשת של שני הצדדים שהאינטרס הראשי שלהם הוא לתת תקווה – אין אור בקצה המנהרה.

בהתחשב בכך שאם כבר יגיעו להסכם הדבר ידרוש כנראה עריכת לוח משחקים חדש, לפחות חלקית אם לא לגמרי, במקום לוח המשחקים שיצא בקיץ, הרי שכנראה שמכבי ת"א תהיה הקבוצה היחידה בעולם העונה עם 80-90 משחקים. ג'נרל מנג'ר אחד ב-NBA העריך ב"יאהו!" שהמקסימום העונה יהיו 50 משחקים, כמו בעונה הנוראית של 1998/9.

ייאוש. תזכיר לי על מה הם רבים, שוב?
איך לחלק 4 מיליארד דולר הכנסות (בעונה שעברה, וסכום שצפוי להישאר יציב עם עלייה קטנה) בין השחקנים לבין בעלי קבוצות הליגה (המיוצגים על ידי דייויד סטרן). בהסכם העבודה הקודם השחקנים קיבלו 57 אחוז מהסכום, כרגע שני הצדדים דורשים לקבל 53 אחוז.

הנושא הגדול השני הוא מבנה מערכת השכר בליגה: מה אורך החוזים המותר, ההעלאות בין שנה לשנה, וכמה מס קבוצות ישלמו לליגה על חריגה מתקרת השכר. אחר כך הבעלים יצטרכו להחליט בנוגע לחלוקת ההכנסות בין הקבוצות כדי לסייע לאלה מהשווקים הקטנים, יחסית.

למה צריך לעזור לבעלים? החבר'ה מיליארדרים!
הם טוענים ש-22 מ-30 קבוצות הליגה הפסידו כסף בשנה שעברה ושהגירעון המצטבר של ה-30 עמד על 300 מיליון דולר. הם יצביעו על חוזים מופרכים של שחקנים כחלק מהבעיה שלהם. השחקנים הגיבו בטוויטר במסרים בנוסח "אף אחד לא הצמיד לכם אקדח לרקה". שזה נכון חלקית, כי אם בעלים א' לא היה משלם סכום מופרך מסוים, ייתכן והיה נמצא פראייר אחר.

מצד שני, יש מספיק שחקנים גרועים שהרוויחו סכומים מופרכים, בזכות עונה אחת טובה שנתנה תקווה שהם יהיו תותחים לטווח ארוך. אריק דמפיר, מישהו?

רגע, מדברים על העניינים האלה כבר מאז 2009. אתה רוצה להגיד שהם לא זזו מאז?
דווקא זזו ועשו לא מעט ויתורים. הבעלים התחילו ברצון לחלוקת הכנסות של 61 אחוז להם ו-39 אחוז לשחקנים והתקדמו עד 53 להם ו-47 לשחקנים, כשהצעה בלתי פורמלית בסיום פגישה בשבוע שעבר דיברה על 50/50, אבל מאז הם נסוגו ממנה, כשראו שהשחקנים לא מוכנים להסכים לה כתנאי פתיחה להמשך המו"מ. השחקנים תחילה סירבו לרדת מ-57 האחוזים שלהם אבל ירדו, תחילה לאיזור ה-54-55 אחוז, וכעת ל-53. לא רשמית, דיברו שם על אפשרות לנוסחה שתעניק להם 51-53 אחוז, בכפוף לרווחיות הליגה.

וברגע שיפתרו את חלוקת ההכנסות הכל יסתדר?
לא. כל כך הרבה נושאים אחרים על הפרק. כרגע קבוצה יכולה להשאיר שחקן קיים בחוזה חדש ל-6 שנים ("זכויות לארי בירד"), ולהחתים שחקן חופשי מקבוצה אחרת ל-5 שנים. הבעלים דורשים חוזים בעלי אורך מקסימלי של 4 שנים לשחקן נשאר ו-3 לשחקן מקבוצה אחרת. השחקנים הסכימו לרדת ל-5 ול-4, אבל תחשבו על זה: חוזה מקסימלי של שלוש שנים לשחקן שמגיע מקבוצה אחרת נשמע לכם הגיוני?

בנושא

אחד כן היתה התקדמות אתמול, ה"מיד לוול אקספשן" (חריגת השכר הבינונית). בהסכם הקיים היא היתה מתחילה מהשכר הממוצע בליגה (בפעם האחרונה כ-5.8 מיליון דולר), ויכולה להפוך לחוזה של חמש שנים. כעת כנראה שהשחקנים מסכימים למשהו כמו 10 מיליון דולר בסך הכל לשלוש שנים. לפחות אלה בשורות טובות. ויש עוד מגוון חוקים ודברים שעליהם שני הצדדים לא מסכימים. למשל, תקרת השכר.

נו, ומה הסיפור עם תקרת השכר?
פורמלית הבעלים ירדו מדרישתם לתקרה קשיחה. מעשית הבעלים רוצים מערכת שבמקום מס המותרות הקיים (דולר קנס על כל חריגה מ"תקרת מס המותרות"), תעניש בעלים חורגים בסכום שיתחיל משני דולר על כל דולר חריגה, ויגיע עד ל-4 (או ל-8, לפי אחת הגרסאות).

לדוגמה, ברגע שהלייקרס יהיו ב-70 מיליון דולר שכר שחקנים, וירצו להחתים שחקן ב-5 מיליון דולר לעונה, הוא יעלה להם עוד 20 מיליון קנס. במצב כזה, מן הסתם, הם לא ירצו להחתים אותו. מה שהופך את התקרה, מעשית, לקשיחה.

הצעה אחרת עליה דווח תאסור על קבוצה שנמצאת הרבה מעל תקרת השכר להחתים שחקנים בכלל. המשמעות היא שקבוצות שירצו להשקיע בבניית סגל איכותי שיתמודד על אליפות, יצטרכו או לשכנע הרבה כוכבים לחתום על חוזים נמוכים, או לקחת שלושה-ארבעה שחקנים טובים ושבעה-שמונה על חוזי מינימום (ר': מיאמי היט של העונה שעברה) ולקוות לטוב.

הבעלים מרוויחים בכך פיזור של הכישרון ברחבי הליגה ו"קופה קטנה" של קנסות שתהיה גדולה מאוד, ומכיוון שהרווחים חוזרים לקבוצות, הם יסייעו בסגירת הגרעונות.

כמה כסף זה עולה לליגה?
רוב השחקנים מקבלים 12 תשלומים חצי-חודשיים מנובמבר עד מאי. ב-15 בנובמבר הם יאבדו תשלום ראשון שהיה אמור לעמוד על כ-200 מיליון דולר. לבעלים ייגרם נזק דומה, כולל כ-83 מיליון דולר, לפי ההערכות, מאי-מכירת כרטיסים למשחקים.

הם באמת יכולים לעמוד בזה?
רוב הבעלים כן, בהנחה שלא אכפת להם מהציבור אלא מהכיס שלהם, והם מעדיפים שאם הם לא יוכלו להרוויח כסף, אף אחד לא ישחק. השחקנים נערכים לאופציית ההשבתה כבר שנתיים ותודרכו במפורש לשמור שטרות ירוקים ליום שחור.

לא היה להם יותר זול להתפשר?
בהחלט, בהתחשב בכך שכל אחוז בחלוקת ההכנסות שווה בערך 40 מיליון דולר לעונה. אגב, שני הצדדים כבר עשו ויתורים מסוימים אבל אף צד לא רוצה לצאת כנוע. במאבק בין מיליארדרים למיליונרים יש כמות עצומה של אגו.

מה יעשו האזרחים שנפגעו מהביטול?
רוכשי מנויים יקבלו את כספם חזרה על החלק בלוח הזמנים שבוטל (כל קבוצה איבדה 6-8 משחקים עד עכשיו). עובדי אולמות, עסקים קטנים הסמוכים למקומות בהם נערכו משחקים, יצטרכו להתמודד ללא שום עזרה.

מה יעשו השחקנים?
חלקם ינסו להצטרף ל-60 שכבר עברו לקבוצות מעבר לאוקיאנוס, בעיקר באירופה, דרום אמריקה ואסיה. אל תופתעו לראות את עמרי כספי חותם, נניח, בוילרבאן, עוד צרפתים הולכים לצרפת, ברזילאים חותמים בברזיל, ואולי אפילו קובי בראיינט יחליט לקחת את כישוריו לאיטליה.

מתי ג'ורדן פארמר צריך לחזור?
כרגע יש לו זמן למצוא חברים חדשים בת"א, ללכת לים, אפילו לשחק קצת כדורסל פה ושם. חבל שרובו לא תחרותי, אבל מה לעשות, זה מה שהוא בחר.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...