שת"פ פלוס 9: עונת הכדורעף נפתחת
ליגת העל מציגה: שיתופי פעולה, כמות אי-זוגית של זוגות ובעיקר יציבות והמשכיות. מכבי ת"א פתחה בניצחון בדרך להגנה על התואר
תהליך האיזרוח של המוסר היהודי, ניקו אפרון, נגרר לתוך העונה וסיבך את האלופה במרדף מתיש אחרי מנחית זר איכותי. במקביל, האופוזיציה התחמשה, ואכן אחרי שלוש שנים היתה כאן סוף סוף תחרות.
"יש להם שנה אחת לקחת מאיתנו תואר", אמרו במכבי, והבטיחו שכבר בעונה הקרובה הפערים יפתחו מחדש. אז תואר לא לקחו מהם בסוף, אבל נדמה שבחלק השני של המישוואה זהר בר נצר והקבוצה שלו עמדו.
לפחות על הנייר, הליגה שתפתח הערב חוזרת לפערי המעמדות הזכורים מהשנים האחרונות. ליגה אי זוגית (רק 9 קבוצות). עם צמרת צפויה מאוד ברורה שמורכבת מהרביעיה הקבועה: מכבי ת"א, מטה אשר, הפועל כפ"ס ומכבי הוד השרון, שגם הן נאבקות בגבורה במסגרות תקציב מוגבלות ומגבילות.
חלק מהפתרונות מנסות הקבוצות להשיג בעזרת שיתופי הפעולה החדשים. זה היה קיץ של איחודים. רובם ברמה הלוגיסטית בלבד, בתקווה לאיחוד מאמץ בעיקר באגף התשתיות.
מטה אשר חברה למועצה מעכו. הפועל המעפיל התאחדה עם מכבי חדרה, ונווה שאנן תייצג במקביל את חיפה. עוד חידוש מגיע מהבירה, עם הופעת בכורה של הפועל ירושלים בליגת העל.
העוצמה היחסית של הענף, ובכל זאת צריך לחפש בסיס לאופטימיות, תשאר גם השנה ביציבות בתוך הקבוצות, ובכח של המאמנים. הגזרה היותר בריאה של הליגה. שישה מהם ממשכים לעונה נוספת, רובם משרתים באותו מועדון כבר שנים.
אגב, שישה ממאמני הליגה היו בסוף שנות התשעים שחקני נבחרת בעצמם. גם הגרעין המקומי בתוך הקבוצות הגדולות, נשאר די יציב, ויוצר סגלים שרצים ביחד, לפחות חלקית, כבר לא מעט שנים.
מכבי ת"א החזירה הביתה את שון פייגה, אחרי עונה בדרום קוריאה ויוון. על פניו, ההעברה הכי משמעותית בשוק המקומי. פייגה יצטרף לאותה חבורה שכבר זכתה איתו בכל תואר אפשרי.
המוסר, ניקו
הקבלן, אמיר וינרסקי. והמוסר, אריאל כצנלסון. שניהם בני 18, יוצאי פנימיית המחוננים בוינגייט. שניהם, לפחות לטענת מאמני הליגה, שחקני הרכב בכל קבוצה אחרת.
חיזוק משמעותי עברה גם הפועל מטה אשר. נועם כץ ממשיך לאמן את המוסר, זיו בר נצר, הקבלן הברזילאי, פרד טקסיירה, תומר כץ, וחוסמי האמצע, אלכס אוסוקין וז'ניה דודוצקין. השנה עם שדרוג משמעותי במספר עמדות, ולא פחות חשוב, בעומק הספסל.
יוחאי דדון הצטרף מהוד השרון. הליברו, שירן ווייצמן החליף את גיא שמאי. כשסנדרו לונה, מנחית ברזילאי שנראה מצוין בהכנה, משלים שישיה מהיותר מרשימות ששיחקו בנעמן לאחרונה. עם גיבוי מהמתאזרח הוותיק, מישה סופרון.
הפועל כפר סבא עשתה שיפצורים משלה, עם מאור נוטקביץ' שעבר מהוד השרון ומשלים סגל מקומי מצוין, שחלקו רץ יחד כבר לא מעט שנים עם המאמן שגיא ברעם. עדי גורן ימשיך למסור לגיא בן גל, גיא אביגדורוב, סלבה ברקל, מתן בוקרה ונתי אוחנה. רק שכאן הסתיים רוב התקציב, כך שנכון לעכשיו ברעם בונה על זר אחד בלבד.
מכבי הוד השרון עברה את הקיץ הכי מסובך בצמרת. ארבעת הבכירים עזבו. מעבר לנוטקביץ' ודדון, אלכס לאוריאן פרש ואיתמר שטיין חזר לאירופה. גם המאמן חדש, צחי אלבס.
רק המטרות ישנות, והוד השרון, לזכותה יאמר, לא וויתרה. אחרי שראו את ניקו אפרון מקבל אזרחות במכבי ת"א, וגם זרקו כמה מילות ביקורת, בהוד השרון הרימו את הכפפה והחתימו את אחיו, מרטין. כישראלי כמובן.
אפרון התאום, שכבר שיחק בעבר במכבי ת"א, לא בהכרח תוקף גדול אבל אחד הקבלנים הטובים ששיחקו בליגה. וכישראלי, בוודאי שמדובר ביתרון גדול. אלי קליינשטיין נשאר כמנחית מרכזי. תום שובל הצטרף כליברו. במרכז הרשת עדיין יש קצת חורים, שאלבס יקווה לסגור, בין היתר בזכות מוסר ברזילאי, שבשאיפה אמור לתת לו יתרון יחסי בעמדה הכי חשובה על המגרש.
מתחת לרביעיה המובילה, החיים קצת פחות זוהרים. מצד שני, בניגוד לצרות העבר, הפעם אין אף קבוצה שמוותרת על התחרות מראש, וכולן החתימו זרים ומשדרות רצינות.
לפחות מנסות, וגם זו התחלה. את הפרצופים המוכרים באגף התחתון מוביל אלי אפרתי, שימשיך ברמת השרון. ג'קי גאפט, כשרון גדול שנעלם מהפריים, חוזר לליגה אחרי היעדרות ארוכה, עם מועדון הבית מירושלים.
יניב בר נצר, האח השלישי (או יותר נכון, הראשון) חוזר לליגה כמאמן הפועל המעפיל. תומר תירוש ימשיך להריץ את נווה שאנן. וניקטה אברשקוב, אקס רעננה ומכבי ת"א, יחפש קאמבק עם כרמיאל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם