שישייה במבצר: תכירו, מנצ'סטר סיטי
"ההפסד האיום ביותר," קונן סיר פרגוסון בסיום, והוא יכול אפילו לשמוח שזה נגמר ככה. האמת? לפי מה שראינו באולד טראפורד, גם עשירייה תכולה לא היתה מפתיעה אף אחד

אז זה נשמע ונראה כמו סרט בדיוני, הרי מי הלך ללוזרים ממיין רואד, הבוקר זו המציאות. סדר יום חדש באי, ביבשת, בקרוב על מפת העולם.
02. לפני שלוש שנים וחודש השתלט על המועדון המנצח שייח' מנסור בין זאייד אלנאהיין, בן למשפחה השלטת באבו דאבי, שמיהר למנות את חלדון אל-מובארק, איש עסקים בן 36 כיו"ר והמושך בחוטים.
אל-מובארק, מתמחה בשיווק ודחיפה, היה מאלה שהביאו את הגביע העולמי לקטאר ב.2022- במאי האחרון כשסיטי ניצחה את סטוק, בגמר הגביע, הוא אמר לאתר הרשמי של המועדון: "אני מאושר מההתקדמות, אבל השאיפות שלנו הרבה יותר גדולות." אז זה נראה כמו התלהבות של עוד אחד שהגיע במקרה לפריים-טיים, היום כבר אף אחד לא מזלזל בתוכניות הגרנדיוזיות של אל-מובארק.
03. הממון הערבי שם את הקופה הקטנה בידיו של רוברטו מנצ'יני. עד אתמול האוהדים היו חלוקים לגבי סגנון האימון של המנג ר האיטלקי.
האופוזיציה טענה שמנצ'יני אוהב יותר מדי הגנה וגם האיטלקי הודה שהוא מעדיף 0:1 קטן, העיקר לא לספוג. הסביר שאם אתה שומר על רשת נקייה, ויש לך שחקנים כמו דזקו וסילבה, אז ב90- אחוז מהמשחקים תנצח.
בנוגע לסגנון ההגנתי. אחרי השישייה, אני חושב שהדיון תם. הקבוצה הבקיעה 33 שערים העונה, יותר מכל קבוצה אחרת וספגה שבעה בלבד, חמישה פחות מהאחות המדממת.

04. לצד מנצ'יני ישב אתמול בריאן קיד כעוזר. קיד היה יד ימינו של פרגוסון בשנים הנפלאות של יונייטד בין '91 ל,'98- ולפני כן אימן את קבוצת הנוער של סגנית אלופת אירופה.
מה שמעניין אצל קיד, זה שהמעבר השנוי במחלוקת היה אצלו גם כשחקן. בגיל 19 הבקיע לזכות יונייטד בגמר הצ'מפיונס מול בנפיקה, אבל במהלך הקריירה שיחק שלוש שנים במיין רואד וכבש 44 שערים. לא פלא שמנצ'יני מדבר היום על סיר אלכס כמורה ומחנך, כל המחברות אצלו על המדף.
05. פרגי פרגן לאיטלקי ערב המשחק, החמיא על הטיפול בפרשת טבס וסילוק השחקן הבעייתי מהסגל. מעניין איך הסקוטי היה נוהג במקרה של באלוטלי, גאון ומטורף באותה נשימה. לא סתם הענק האיטלקי חשף אחרי הראשון שהבקיע חולצה עם הכיתוב "למה תמיד אני."? לא רק תמיד מבקיע, אלא גם תמיד במרכז השערוריות.
רק ביום שבת, בשעה אחת לפנות בוקר, שני צוותי כיבוי הוזעקו לבית החלוץ בצ'שייר, שם דווח על אש גדולה
ובכל זאת, עם כל הבלאגן, מנצ'יני שם אותו בהרכב. כי כמה שהחלוץ משוגע, ככה יש לו נגיעה עדינה בכדור - כמו בשער הראשון, בעיטה מדויקת לפינה. "אולי הוא צריך לשחק בזיקוקים כל שבוע," הרימו אתמול בטלגרף להנחתה.
06. סיטי שיגרה 22 בעיטות לשער של יונייטד, פי שניים מהמארחת. היא החזיקה יותר בכדור ומנצ'יני, בשביל לרמוס בגסות את כבודו של הסקוטי, הכניס שני מחליפים התקפיים - נאסרי ודזקו, כשפרגוסון נכנע לחלוטין עם הכנסת פיל ג'ונס, שלא הצליח לדחוף אצבע לחור הגדול שבסכר.
07. אולי הנוק-אאוט המטורף יעיר משהו אצל פרגוסון. אם משווים את שני הצדדים, שחקן מול שחקן, אי אפשר שלא להתפעל מהזוהר של סיטי לעומת האפרוריות של יונייטד.

כבר תקופה ארוכה שפרגוסון מנסה להכשיר את ג'וני אבאנס כבעל הבית הבא בהגנה, היורש העתידי של ריו פרדיננד, שחוגג בקרוב 33 חורפים. אבל אבאנס מוכיח בכל פעם מחדש שהוא מתקשה ברמות האלה.
אתמול הכוכבים של סיטי חתכו אותו בלי לרחם, עד שכבר לא יכול היה להבליג ויצא באדום. "ההפסד האיום ביותר," קונן המנג'ר בסיום. הוא יכול רק לשמוח שזה נגמר עם שישייה. עשירייה לא היתה מפתיעה לנוכח ההחמצות.
08. יונייטד אולי פתחה מצוין את הליגה, אבל הנורות האדומות דולקות במשך תקופה ארוכה ומאותתות על חריקות. התיקו בליסבון, המבוכה נגד באזל בבית ושער השוויון הדרמטי של צ'יצריטו, באנפילד, שהציל את מנצ'סטר מהפסד ליגה מוצדק.
אני מאמין שיונייטד תתאושש. אופי זה הרי שמה השני. רק העונה ראיתי אותה קמה בוומבלי מפיגור שני שערים בכדי לנצח את אותה סיטי 2-3 ולזכות במגן הקהילה. השאלה כמה זמן זה ייקח. ביום שבת היא מול אברטון, בגודיסון פארק, בשעה 12.00 שעון אנגליה.
09. אליפות של סיטי באה בחשבון לאור היכולת והרוח הגבית, לגבי אירופה זה כבר עניין אחר. מנצ סטר יונייטד זכתה באליפות הראשונה שלה, בעידן פרגוסון, ב,1993- כשאת אירופה כבשה שש שנים מאוחר יותר.
בליגת האלופות סיטי נמצאת באותו בית עם באיירן מינכן ונאפולי. לגרמנים הם הפסידו בחוץ, מהאיטלקים הם נפרדו בתיקו בבית. יש סיכוי סביר שלשלב הבא, בצ'מפיונס, הקבוצה הטובה באנגליה כלל לא תגיע. אבל אני בטוח שהאוהדים שבעי האכזבות יסתפקו השנה במועט. פרה פרה, נחסל את כל אירופה.
10. אתמול נזכרתי בחבר ותיק שבמשך שנים סחב את אביו למנצ'סטר. כן, בזמן ש99.9- אחוז מהישראלים נסעו לאולד טראפורד, הוא ברח למיין רואד ושר שירים לקבוצה שהשתרכה דרך קבע בסביבות המקום ה,15- נאבקה נגד הירידה.
כמה הוא תיעב את יונייטד. בדיוק כמו ראיון שנתן ערב הדרבי נואל גלאגר, מי שהקים את להקת אואזיס ותמיד היה סיטי בנשמה. "שונא אותם," אמר היוצר המוכשר לתחנת הטלוויזיה הצרפתית קאנאל פלוס. "לא סובל אותם, את האיצטדיון שלהם ואת המנג'ר.
זו שנאה שגדלה משנה לשנה. עובדה, אני שונא אותם עכשיו יותר מאתמול. אני רוצה תיקו בדרבי, כי אם ננצח התקשורת תכתיר אותנו כאלופים וזה ילחיץ. לא נזכה באליפות השנה, נסיים במקום השני, אבל בעונה הבאה? זה בטח."
אני יכול לראות את חברי הטוב ואת מר גלאגר עומדים אתמול במרפסת ושואגים לאוויר הלילה הקריר את "בלו מון," ההמנון הרשמי".
