עמוס לעייפה: חוסר ההיררכיה במכבי
בלאט מחויב לשימוש בכל הסגל הרחב שלו, מה שמקשה על גיבוש זהותה של הקבוצה בצהוב. הסימנים המדאיגים לכך נראו מול פרטיזן, כמו גם חוסר התאמתם של חלק מהשחקנים לאווירה בנוקיה
דייויד בלאט: "מה שהיה בסוף, לא מקובל"
אפשר להבין למה דייויד בלאט שיתף אמש (חמישי) 12 שחקנים בתצוגה חסרת ההשראה של קבוצתו מול פרטיזן בלגרד. הוא זקוק ליוגב אוחיון וטל בורשטיין בליגה, שבה אינו יכול לשתף את כל הזרים, ולא יכול להתעלם מהם לחלוטין במפעל האירופי; גם שון ג'יימס חשוב מאוד למכבי בימי ראשון ושני, לאור אי שיתופו של שחורציאניטיס במסגרת המקומית; ואת קית' לנגפורד היה צריך להכניס לעניינים לקראת המשחק החשוב עם ריאל בשבוע הבא.
הבעיה היא שמכבי משחקת בכל כך הרבה הרכבים שונים, שכמעט כולם נראים לא מתואמים - הגנתית (אל תתנו למספר הנקודות הזעום של פרטיזן המבולבלת לתעתע בכם) והתקפית. ריבוי השחקנים גם גורם לבלאט להתעלם מהדינמיקה של המשחק. אתמול מיהר להוציא את
גיא פניני, לעומת זאת, היה נהדר, אך שיחק משום מה פחות מדווין סמית' - שזכה להכי הרבה דקות למרות ערב אנמי במיוחד (2 מ-7 מהשדה).
נקודה מדאיגה יותר קשורה לאופי המתגבש של מכבי, או ליתר דיוק להיעדרו. לאורך השנים עברו בהיכל שחקנים מוכשרים לרוב, שפשוט לא בורכו במינונים הנכונים של כריזמה וביטחון כדי לפרוח בלחץ של יד אליהו. בנו אודריך, למשל, המשיך לקריירה ארוכה וטובה ב-NBA אחרי עונה אפורה בצהוב.
נכון לעכשיו, נראה שמרבית שחקני הרכש של מכבי, ובפרט פארמר וסמית', קורצו בדיוק מהחומרים האלה. הם סחטו מהקהל חסר הסבלנות את אותן אנחות אכזבה האופייניות לנוקיה כבר במשחק הבית הראשון של העונה. תיאו פפאלוקאס, לעומת זאת, נראה כמי שנולד צהוב. עד הודעה חדשה, מכבי תלך לאן שהרגליים הקשישות שלו ייקחו אותה - בתנאי שלא יוחלף בדיוק כשהוא נכנס לקצב, כמובן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם