בלוף סיטי: ביקורה של סטוק בישראל
1975, ר "ג. סטוק, חמושה בג'ף הרסט ובגורדון בנקס, חוטפת 4:0 מהנבחרת. לפי צבי רוזן "זה היה קרקס", ויסוקר טוען שהאורחים באו "להשתכר וליהנות מהשמש", ושייע? בשלו: "ניצחון ענק"
(יצחק שום, אתמול)
יש להם מזל, לשחקני נבחרת ישראל של 1975, שהעיתונים הסרוקים באינטרנט לא הצהיבו ויש עוד מספיק מקום בהארד דיסק מתחת לשיער הלבן. הם אולי לא זוכרים, אבל
להרחיק לקרן: החשש של מכבי ת"א
חתיכת כינוס הרים פה מרכז הפועל במאי 1975. מסלול הפחם באיצטדיון ר"ג ראה את אחד ממיאוצי ה-100 מטר היוקרתיים שידעה המדינה: סטיב רידיק, חבר רביעיית השליחים של ארה"ב, מול אלוף אסיה אנט רטאנאפול מתאילנד.
הביקור של סטוק סיטי היה אמור לחתום את הכינוס. ועוד איך לחתום. במרכז ההתקפה של סטוק שיחק ג'ף הרסט, השחקן היחיד אי פעם שכבש שלושער בגמר מונדיאל. זה לא היה ביקורו הראשון של הרסט בן ה-33 בארץ , הוא כבר הביס את נבחרת ישראל עשור קודם לכן עם הנבחרת הצעירה.
בשער של סטוק עמד גורדון בנקס, שבתחילת אותו עשור נחשב לגדול שוערי תבל, גם בזכות הצלה בלתי אפשרית במונדיאל 1970 מנגיחה של פלה. למשחק של סטוק בר"ג הגיע בנקס עם עין אחת, לאחר שאיבד את השנייה בתאונת דרכים.
אבל המשחק הזה, למרות שער מוקדם והצגה של גידי דמתי, ייזכר בעיקר בגלל התוצאה (0:4 לישראל) ומה שנלווה אליה. רק 25 אלף איש הגיעו לר"ג, כמות עלובה ומעליבה למארגנים. כבר אז העריך הקהל הישראלי כי משחקי ראווה לא יוציאו מהיריבות את המיטב. לא פלא שהשחקנים ששיחקו באותו משחק בקושי זוכרים אותו.
"שיחקנו איתם ועם ווסטהאם ועם טוטנהאם וארסנל, אז מה הפלא שהכל מתבלבל לי", הודה הקפטן צבי רוזן, "אני כן זוכר שזה היה המשחק הכי קל מבין האנגליות. זה היה נראה כמו קרקס. היה מצחיק כי לא נתקלנו בכזו יריבה".
השוער איציק ויסוקר: "הם באו בסוף עונה. אצלם בסוף עונה מתחילים לשתות ולהשתכר. הם לא באו במיטבם למשחק הזה, הם באו ליהנות מהשמש הישראלית". " אפילו לב הכניע את בנקס", היתה הכותרת ב"חדשות הספורט", שבישרה על שער של הבלם הג'ינג'י.
מהמשחק ההוא זכור בעיקר צילום של שייע פייגנבוים בועט בכריעה מול בנקס שעוצר. שייע, וזה מה שחביב אצלו, זוכר בעיקר מה שבא לו לזכור.
הגרסה שלו, לא נגענו: "היה קהל שיא. ניצחנו אם אני לא טועה 2:4. גול אחד נתתי פצצה, קלע בקורה, ירד למטה, עלה למעלה. פלה? עשיתי הרבה דברים שאחרים לא עשו. פעם אייאקס, עם קרויף, הגיעו ביום שני לברלין והפסידו 2:0 ואני, ילד, נתתי בשבת אחרי גול נגד אותה הרטה ברלין עם הפועל ת"א. יש לי חולצה למזכרת מג'ף הרסט עד היום בבית. מספר 10, פסים אדום-לבן".
- היה קל. הכותרת במעריב היתה אז'בלוף סיטי'.
" כשאנחנו מפסידים אז אנחנו סמרטוטים, וכשאנחנו מנצחים ההם באו לטיול. אם זה היה טיול, בנקס והרסט לא היו משחקים. גם איטליה השתזפה ב-0:0 במונדיאל? לנו זה היה דבר ענק, ולהבקיע לבנקס היתה חוויה לא של פעם בחיים, אלא של לזכור עד המוות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם