עדיין רעב: סוד הצלחתו של פרגוסון
מה מייחד אותו מאחרים? פרגי דרוך ומתוח ולא משנה נגד מי הוא משחק. אפילו בליל משחק גביע הליגה בלידס הוא מניף שתי ידיים, ושולח חיוך של עולם ומלואו
אלכס פרגוסון חוגג עם ריו פרדיננד צילום: אי-פי
"לפני שהגעתי למנצ'סטר יונייטד שאלתי את ההנהלה 'למה אתם כל כך רוצים אותי? ואם אתם באמת רוצים, אתם צריכים לקבל את הדרך שלי'", סיפר אלכס לנוכחים. "כשאתה מפתח את הצעירים לפי רצונך, אתה בסופו של דבר מספק את הפנטזיות. אם אתה עוזב אחרי שנה, אין לך הוכחה שמה שרצית לבנות באמת יכול היה לעבוד".
אני רק חושב מה עבר מאז על אלה שישבו סביבו. יוסל'ה, לצערנו, נפטר בשיבה טובה. שרף כבר לא מאמן. גרנט הצליח להגיע עם צ'לסי עד לגמר ליגת האלופות וראה את פרגוסון משאיר לו את מדליית הכסף. גם בירנבוים הגיע למועדון פאר, אבל בעל הבית לא נתן לו אפילו שנה אחת כדי לספק את הפנטזיה.
הגדולה של סר אלכס היא שלמרות היותו סקוטי שמרן, בן המספנות הקשוחות של גלזגו, הוא לא נשאר מאחור. הוא לא מאלה שהתלוננו "פעם היו כאן שחקנים", אלא דאג להתקדם ולהתעדכן. בן 69 ואין זכר לגיל כשזה מגיע לתורת האימון.
הרי כשהוא התחיל שחקני מנצ'סטר יונייטד נהגו לשתות אחרי משחקים. פול מקגראת' אפילו כתב על זה ספר. היום יש בקבוצה מחלקה רפואית כמו בבית חולים, שיעורי פילאטיס לגמישות, גיגס מתמחה ביוגה וסר אלכס זורם, כי הוא יודע שמה שהספיק לבריאן רובסון לא יעבוד עם צ'יצ'אריטו.
סר אלכס רואה
למרחוק יותר מכל איש מקצוע אחר. הוא הימר על קאנטונה, צרפתי מטורף, שיוביל את המועדון. השקיע 1.5 מיליון פאונד בחלוץ נורבגי אלמוני, וסולשיאר כבש 91 שערים והביא את גביע אירופה. אלף ואחת דוגמאות שכל אחת מהן היא בית ספר.
אבל התכונה שמייחדת את פרגוסון, שגם היום, אחרי 25 שנים על הקווים, האיש דרוך ומתוח ולא משנה נגד מי הוא משחק. כשמייקל אואן מבקיע בגביע הליגה, בלידס, בלילה גשום ומדכא, הוא מניף שתי ידיים ושולח חיוך של עולם ומלואו. רעב ותשוקה, שיעור מספר 1 מהמאמן הגדול בכל הזמנים.
אלכס פרגוסון הצעיר יותר. בנוגע לאימון, אין זכר לגיל.
צילום: רויטרס
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם